0

"עד קצה האופק" /מאת-יגאל פילר.

8 תגובות   יום רביעי, 9/2/11, 17:01

פתאום

היא נושמת

לבד

מבלי צורך

שאחזיק.

ופתאום

תרמילה איננו

כבד

ונישא בה

בָקָלוּת שאינני.

עינייה פקוחות עד קץ האופק

רוויות מקמטי זמן חיוך.

ואני כל כך רציתי

לא לדעת

אבל יודע

נמשך ופוסע

מָלֶא בֶקולות

וּכֶהֶדֶיה

חָסֶר.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)

דרג את התוכן: