לא הייתה לי דרך לדעת עד שניסיתי. עד היום תרגמתי מרוסית לעברית רק יוצרים מ"השורה השנייה" - קטעים מ'מותו של ואזיר-מוחטאר' של טיניאנוב (סופר ושגריר רוסי בתורכיה במאה ה-19), האוטוביוגרפיה של זינאידה פסטרנק (אשתו של הסופר), וכד'. לא העזתי לגעת בפרוזה הרוסית המוזהבת של תחילת המאה ה-20. הצעתו של חבר מה'קפה', לתרגם בולגקוב, נפלה על אוזניים מוכנות היטב. אני נהנית מכל רגע. מעולם לא הבנתי את התלונות על קושי בתהליך היצירה. אולי אני מודעת מדי לאפשרויות האחרות שעומדות בפניי - ייאוש, דכדוך, חוסר אונים...
אחלו לי הצלחה. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן, אין סיבה ממשית, פרט לחרדת הקודש עמה למדתי לגשת לספרות שאני אוהבת.
ה'עבודה' כאן היא לשנן לעצמי שאני יכולה, כמה פעמים ביום...
תודה.
אל דאגה, בקרוב ילדי העליי האחרונה מרוסיה יגדלו ויתרגמו.
וודקה תהיה יותר פופולרית, וסלנג רוסי יהיה בשימוש.