הלילה חלמתי חלום עצוב.

לקחתי את הילדים לרופא שיניים.

היו שם מסדרונות רבים ופגשתי את סבא.

מוזר, אני חושבת עכשיו, כיוון שסבא הזה נראה דומה לאיך שנראה אבא שלי כיום.

הוא הסתובב שם.

לא יודעת מה חיפש.

אולי גם לו היה תור לרופא ולא זכרתי איזה רופא.

נזכרתי שבכל פעם שאני באה לשם עם הילדים הוא גם נמצא שם.

אח"כ עליתי למעלה לרחוב והייתה שם מסעדה או בית קפה.

ראיתי את סבא עובר על השולחנות שנעזבו מרחרח ולוקח לו דבר מה לאכול.

כלכך היה מרוכז  בחיפושיו ורעבו עד שלא שם לב אלי.

חיבקתי אותו בזרועי ואמרתי לו, אוי סבא  סבא, אתה לא יודע איך העולם היום השתנה.

היום הכל דיגיטלי וממוחשב , פעם יכולנו פה ושם לסבול מטעויות אנוש אבל היום אנחנו סובלים מטעויות מכונה.