כתבה מעניינת מאוד בפייננשייל טיימס מדברת על שוק המזון המהיר בסין, שמוערך היום בלמעלה מ-300 מיליארד דולר.

בניגוד לשווקים אחרים, רשתות המזון המהיר הגיעו לסין מאוד מוקדם. 

ובשוק בו מעמד הביניים עולה בצורה איתנית ובכך יש יותר ויותר אנשים עם יותר כסף פנוי ופחות זמן פנוי - עולה הצורך במזון זול ומהיר - וזה בדיוק הצורך עליו עונה פאסט פוד המערבי.

יתרה מכך, הסינים בצורה מסורתית אוכלים די הרבה בחוץ - אם זה בגלל תרבות ואם זה בגלל מטבחים קטנים ולא מצויידים, הסינים מבלים הרבה מזמנם במסעדות. יתרה מכך, האוכל בסין איננו יקר - גם לפני כניסת המזון המהיר.

אך כמו כל דבר, גם כשהמזון המהיר "תפס" בסין, זה היה בגדול.

למקדונלדס יש כיום כ-1000 מסעדות, והם מתכננים לפתוח כ-1000 נוספות במהלך ה-4 השנים הבאות.

אולם בצורה מפתיעה (למי שלא ביקר בסין, כי הם די בולטים) , רשת המזון המהיר המובילה בסין היא KFC.

אולי זה בגלל שהם הגיעו ראשונים, אולי בגלל שעוף מטוגן פשוט קולע יותר למזון הסיני מאשר המבורגר, - KFC פשוט פורחת בסין, עם למעלה מ-5000 מסעדות וכ-40% משוק המזון המהיר , כמעט פי 3 ממקדונלדס שלה כ-15% מן השוק.

על ההצלחה של KFC ניתן ללמוד גם מן המתחרה השלישית בגודלה - DICOS  - חיקוי סיני של כמעט אחד לאחד של KFC שנפרס בעיר בערים הקטנות והתבסס לפני ש-KFC הגיעה לשם (האוכל שם בכלל לא רע האמת ..).

בטווח הארוך כמובן שגם למגמה הזאת של מזון מהיר יש מחיר.

הסינים משמינים וחשופים היום יותר מתמיד למחלות מערביות יותר כמו סכרת והתקפי לב. 

הסינים יצטרכו בשנים הקרובות להמשיך לבחון את עצמם ולברור - אילו מן ההרגלים המערביים כדאי לשכפל ומאילו כדאי להמנע. בנתיים, לסטארבאקס, מקדונלדס ו-KFC יש עוד הרבה מקום לצמיחה בסין.

המזון המהיר הסיני - מקור - FT