תפסו דמות וכנסו לעלילה, אתם התסריטאים, הבמאים, והשחקנים. בעזרתכם נפתח כאן סיפור בלשי מרתק, אין צורך להיות סופרים או תסריטאים, אתם מוזמנים לצלול אל תוך הדמיון שלכם. מי אתם רוצים להיות בסיפור הנרקם? הבלש המסוקס, הנערה המפתה שמסתירה סודות מעברה ואולי הבלשית הקשוחה עם הסיפור הטרגי? או גבר צעיר ורומנטי, קדימה קפצו לסיפור ותפסו את הבמה. המשחק הוא - אלתור של סיפור.
תרגילים ומשחקים מתוך סדנאות תיאטרון של "תיאטרון החיים" http://lorastheater.blogspot.com/
פרק ראשון - הדר' והגברת הזקנה דר' טאדור פפר הערב היה ערפלי מהרגיל דר' טאדור פפר, זירז צעדיו בין שבילי הכפר,
הצלצול הקפיץ אותו בדיוק שחשב לסיים את היום העמוס שעבר עליו,
כרופא הכפר הוא היה חייב להתייצב לכול קריא של פציינט, במיוחד כאשר
נאמרת המילה, "דחוף". דחוף", חשב לעצמו, הכל דחוף בימים אלו, לאף אחד אין כבר סבלנות לפתח מחלה אולי כדאי להתחיל לחשוב על פרישה, זה כבר לא בשבילו להסתובב בשעות כאלה מחוץ למיטה, והרגל הציקה לו נורא
הקוטג בקצה השביל דר' פפר הכיר כל תושב ותושב בכפר הקטן והמרוחק, הרבה מהם הוא יילד במו ידיו, זה היה כפר שליו ברוב ימות השנה, התושבים התפרנסו ברובם כבעלי מלאכה זעירים, דר' פפר אהב את החיים בכפר הקטן, ערים גדולות וסואנות לא היו לטעמו כלל וכלל, אבל לפעמים זה דרש ממנו לצאת בשעות לילה מאוחרות כיוון שהיה הרופא היחידי בכפר ואת זה בגילו המתקדם הוא כבר לא כל כך אהב. פפר נכנס אל השביל של קוטג' "בלו-ליין"
שבראשו עדיין עומדת תמונת כוס התה המהביל שהשאיר בביתו על השידה. קוטג' "בלו ליין" היה אחד הקוטג'ים הוותיקים בכפר, למרות זאת מצבו היה נפלא בעקבות הטיפול המסור והשיפוץ שהוא עבר ע"י משפחת פיסקר הצעירה, היה תענוג לעבור בין שבילי הקוטג' וליהנות מהפריחה של הצמחייה המטופחת ומריחות צמחי התבלין שלופי הצעירה שתלה במו ידיה. כן, חשב לעצמו, דר' פפר, זה בהחלט קוטג' מטופח להפליא, משפחת פיסקר הצעירה התחבבה עליו במיוחד בעקבות האהבה המשותפת לצמחי תבלין.
הוא דפק על דלת העץ הכבדה, הדלת נפתחה בחריקה, הוא ציין לעצמו שלופי צריכה לשמן את צירי דלת העץ הכבדה והרהר האם כדאי לו לציין זאת בפני לופי החביבה או שאולי תהיה זאת התערבות יתרה...
הגברת הזקנה
דר' פפר: אוייש הדור הצעיר הזה, ערב טוב, מה כל כך דחוף? בדלת עמדה גברת עבת בשר וקשישה, רגליה הדקיקות נראו כלא שייכות לגופה, דר' פפר היה מאד מופתע היא הביטה מעבר לכתפו של דר' פפר ומלמלה.
הגברת הקשישה : תתקרבו, תתקרבו, קר כאן בחוץ....
דר' פפר הביט סביבו,והחזיר מבט של אי נוחות בקשישה, למעשה הוא לא הכיר אותה ולא היה ברור לו מדוע היא זאת שפתחה לו את דלת הקוטג' של משפחת פיסקר בשעה כל כך מאוחרת, אבל החליט להמתין לפני שיתחיל לברר את העניין, דר' פפר גידל סבלנות לאין קץ בערך כמו הכרס שטיפח עם השנים שעברו,
דר פפר: ערב טוב גברת.... חוששני שאני לבד... היכן לופי הצעירה?
הגברת הקשישה: אהההה אתה דר' פפר.... אני בלי משקפיים, סלח לי.... היכנס בבקשה... לופייזיה יצאה בשעת בוקר מוקדמת ועדיין לא חזרה, חשתי שלא בטוב, אז החלטתי להתקשר אליך.... מקווה שזה בסדר.... אני יודעת השעה... אבל אני קצת....
דר' פפר הלך אחריה בזמן שמלמלה קבוצות מילים, כאשר הדבר היחידי שעבר בראשו היה, מי הגברת הקשישה הזאת לכל הרוחות? ואיפה משפחת פיסקר הצעירה?
מי הייתה הגברת הזקנה? מה היא עשתה בקוטג' של משפחת פיטסקר? היכן לופייזיה הצעירה? מדוע רגלו של דר' פפר כאבה? כל זה ועוד בפרקים הבאים אתם מצטרפים? |
