כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שושי שמיר

    0

    מקום לתיקון: פליט זה מישהו

    25 תגובות   יום שישי , 11/2/11, 09:07

    פליט זה מישהו


    פָּלִיט זֶה מִישֶׁהוּ שֶׁנִּפְלַט מִמַּשֶּׁהוּ.

    לְאָן זֶה יוֹבִיל אוֹתִי.

    יֵשׁ אוֹמְרִים הִזְדַּמְּנוּת.

    טֶבַע הַדְּבָרִים הוּא אַחֵר כָּל-כַּךְ. כְּמוֹתִי

     

    זֶה עָצוּב וְנִשְׁכָּח, אוֹ נִזְכָּר לְרָעָה.

    הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִּם יַחְדָיו בְּאֵין דֵעָה.

     

    מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ לֹא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִפָּלֵט.

    יִתְאַמֵּץ לְהִמָּלֵט.

    שְׁמוֹ לֹא יְאַלֵּם מִמֶּנּוּ, לֹא יְרַחֵף

    הוֹמֶה וְנַפְשׁוֹ דּוּמִיָּה עַל פְּנֵי הַמַּיִּם

    וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם. מִישֶׁהוּ

     

    שֶׁנִפְלַט. מֵאֵיפֹה לָתֵת לוֹ מִלִּים נַפְשִׁי שׁוֹאֶלֶת

    נַפְשִׁי מִתְרַגֶּשֶׁת לָדַעַת אִם אֶפְשָׁר לְהַצִּילוֹ

    פְּתַיָּה נַפְשִׁי מִתְקַדֶּשֶׁת

    לְהוֹבִילוֹ.

    טֶבַע הַדְּבָרִים הוּא אַחֵר. אִוֶּלֶת הִיא לְהִתְכַּוֵּץ כִּי

     

    מַשֶּׁהוּ מְבַקֵּשׁ לְהִפָּתַח. לֹא כָּל

    מִי שֶׁהוּא קָמוּץ מַחְזִיק לֵב כָּמוּס בְּמִשְׁמוֹרְתוֹ.

    שְׁבִי כָּאן אֲנִי אוֹמֶרֶת. זֶה מָקוֹם.

    הוֹמָה נַפְשִׁי דּוּמִיָּה. לֵית מָאן דְפַלִּיט עַל פְּנֵי הַמַּיִּם.

    וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם.

     

    ©שושי שמיר, 9 בפברואר 2011, 16.04, קפה פלורנטין 10

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/2/11 23:18:
      שמעון יקר, כתמיד אני מרותקת לטקסטים שלך ולומדת מהם המון. מדביקה את התגובות שלך גם בפרופיל שלי בפייסבוק, שייהנו מהן גם שם.
      תודה
        21/2/11 23:11:

      צטט: .רפאלה. 2011-02-13 13:32:00

      אהבתיך את כתיבתך.
      ***

       

      תודה רבה רפאלה

        21/2/11 23:10:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-02-13 12:42:20

      מקסים כתבת יקירה.

      ברוכה השבה.

      שבוע טוב ונפלא עם המון חיוכים ואהבה...♥♥♥

      ''

      תודה רווית יקרה

        21/2/11 23:09:

      צטט: fanny-li 2011-02-13 10:52:03

      את כל הכוח שטמון בנשמה
      שזרת זר מדהים עם עוצמה
      כל מילה זוהרת כמו יהלום
      חודרת אל הנפש עד תום
      זר מיוחד שזרת אישה מקסימה
      זר היצא מהלב והרעיש דממה!!!

       

      פאני תודה, כמה אהבה את מרעיפה

        21/2/11 23:08:

      צטט: OCN 2011-02-13 08:27:52

      מלא עוצמה השיר שכתבת

       

      תודה רבה :)

        13/2/11 18:40:

      נאמנים עלי דבריה החכמים של יהודית (בהזדמנות זו אם יורשה לי גם מבקש להביע צער על מצבו של אחיה ומקווה שייטב לו

       

      מזווית עיני האישית אוסיף כך:

      הבשורות המשמחות הראשונות היא שחזרת. דאגתי. 

      הבשורות המשמחות השניות הן שחזרת עם שיר גדול.

      ונעבור לבשורות המעניינות

      ראשית, מבחינת טעמי האישי המוכר לך - באיזון בין יופי-רגש-הגות יש בשיר משקל רב יותר ליסוד ההגותי הסדור. זה אומר שהשיר  גם יותר פשוט להבנה מקודמיו. יש בו משפטים נפלאים מסוג זה  הדורשים "לגזור ולשמור": 

      הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִּם יַחְדָיו בְּאֵין דֵעָה...

      מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ לֹא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִפָּלֵט...

      לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא קָמוּץ מַחְזִיק לֵב כָּמוּס בְּמִשְׁמוֹרְתוֹ...

      שנית - שמח למצוא בו משחקי מילים ולשון נופל על לשון  חלקה "מתחזה" לחריזה (להפלט - להמלט, קמוץ - כמוס, לֵית מָאן דְפַלִּיט (דפליג...להפליג) על פני מים

      איני יודע אם יש חשיבות למקום כתיבת השיר - אך ידוע לי שבית קפה הוא מקום מצוין להתבוננות החוצה לצורך הרהור פנימה, של חיבור בין ה"כללי" לאישי. והשיר מלא כל כך ביסוד זה. ומיקומו הספציפי של בית הקפה, בסביבה שיש בה או בקרבתה לא מעט מהגרי עבודה, ודומני גם פליטים מסודאן, היכולים לשמש בבואה לנפש הפתוחה, ואיזו בבואה?! הרי יש בהם כאב רב, קשיי יום-יום וחיוּת גדולה (לצד הזמנה לעבודת קודש סוציאלית(.

      ובהיבט האישי של ה"דוברת" ניתן לזהות גם פליטות חברתית-רגשית, ורמזים ליאוש (אמנם לא רק). 

      והשיר מותיר בי מועקה קשה. 

      וכאן מקומן של הבשורות הרעות!

       

      צטט: יהודית מליק שירן 2011-02-12 11:05:03

      משחק מילים נהדר של "מישהו -משהו" היוצר לפליט נתיב של בריחה מעצמו ומסביבתו והוא כשארית הפליטה המנסה לצמוח ממשהו חדש. להיות מישהו זה להיות אדם אחר לא פליט ממקום ומנפש. להיות אני זה משהו אחר. זה להוריד מסכות וקליפות ולאפשר לגעת בכיווצי הגוף, לאפשר לגעת במקום שכואב ולא להדחה החוצה או להפלט ממקום שהדחיה בו גדולה. השיר משדר לי פתיחות -שאפשר להקשיב לנפש בדומיה וסגירות שהנפש מנסה להציל ונדחית על הסף. לומר לך את האמת אהבתי את כתיבתך מאוד היא נוגעת במה שעובר עלי עכשיו עם מצבו של אחי. תודה על השיר הזה, שיש בו סוגיה מתפתלת בין הגוף לנפש, בין מציאות להזייה, בין מהות החיים לפילוסופיה של האדם.

       

       

        13/2/11 13:32:
      אהבתיך את כתיבתך.
      ***
        13/2/11 12:42:

      מקסים כתבת יקירה.

      ברוכה השבה.

      שבוע טוב ונפלא עם המון חיוכים ואהבה...♥♥♥

      ''

        13/2/11 10:52:
      את כל הכוח שטמון בנשמה
      שזרת זר מדהים עם עוצמה
      כל מילה זוהרת כמו יהלום
      חודרת אל הנפש עד תום
      זר מיוחד שזרת אישה מקסימה
      זר היצא מהלב והרעיש דממה!!!
        13/2/11 08:27:
      מלא עוצמה השיר שכתבת
        12/2/11 18:19:
      תודה לך יאירה יקרה
      ברוכה השבה.. ואגב הלינק לא נפתח צריך היה להיכנס אליך במיוחד ואת זה אני עושה תמיד באהבה רבה
        12/2/11 11:22:
      ועוד מלים:
      למיכאל - הציבורי הרי הוא תמיד פרטי
      ולבלומי: שמחת אותי שאמרת שגם אם השכל בנפתוליו, הרגש בצלילותו. זו אפשרות חשובה בשבילי
        12/2/11 11:18:
      יהודית, תודה רבה על קריאתך המעמיקה. אני כל כך שמחה שהשיר דיבר אלייך בימים אלה שבהם את זקוקה לחיבוק.
        12/2/11 11:13:
      תודה בלומי יקרה שלי, כל כך הרבה זמן לא דיברנו, מזל שיש שיר חדש :)
      משחק מילים נהדר של "מישהו -משהו" היוצר לפליט נתיב של בריחה מעצמו ומסביבתו והוא כשארית הפליטה המנסה לצמוח ממשהו חדש. להיות מישהו זה להיות אדם אחר לא פליט ממקום ומנפש. להיות אני זה משהו אחר. זה להוריד מסכות וקליפות ולאפשר לגעת בכיווצי הגוף, לאפשר לגעת במקום שכואב ולא להדחה החוצה או להפלט ממקום שהדחיה בו גדולה. השיר משדר לי פתיחות -שאפשר להקשיב לנפש בדומיה וסגירות שהנפש מנסה להציל ונדחית על הסף. לומר לך את האמת אהבתי את כתיבתך מאוד היא נוגעת במה שעובר עלי עכשיו עם מצבו של אחי. תודה על השיר הזה, שיש בו סוגיה מתפתלת בין הגוף לנפש, בין מציאות להזייה, בין מהות החיים לפילוסופיה של האדם.
        12/2/11 10:53:
      יקירתי,
      איזה נפלא שחזרת. השיר מהטובים שלך, מפותל, מתוחכם וקשה לעכול וגם ל"עיקול", חובה לקרוא אותו מספר פעמים כדי לרדת לסוף דעתך אולם אין בעיה לרדת לרגשותייך.
      אהבתי מאד
      בלומי
        12/2/11 08:55:
      תודה רבה מיכאל
        12/2/11 08:03:
      שיר מורכב שמוטיב הפליט במרכזו.מעניינת ההתפתחות השירית של מוטיב זה מהצבורי לאישי. אהבתי:

      מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ לֹא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִפָּלֵט.
      יִתְאַמֵּץ לְהִמָּלֵט.
      שְׁמוֹ לֹא יְאַלֵּם מִמֶּנּוּ, לֹא יְרַחֵף
      שבת שלום ותודה.
        11/2/11 16:52:
      רונת יפתי, כמה פעמים שבא לך תקראי, אני דווקא שמחה שנשאר מקום לתהיות, לא הייתי רוצה לדעת הכל על עצמי
        11/2/11 15:46:
      כל כך מורכב שאצטרך לקרא שוב שושי אבל כרגלי בעיני את כותבת כל כך מורבידית שזה מעניין ומשאיר מקום למחשבה ולתהיות.

      שב'ש.

      מיאמי.
        11/2/11 10:23:
      בוריס, תודה על ההבחנה הדקה, למדתי עוד משהו על השיר :)
        11/2/11 10:21:
      מברך על חזרתך עם שיר חדש. אהבתי במיוחד את הצורה של השיר שמשתמש בהרבה קטיעות. הן יוצרות תחושה שהמילים עצמן נפלטות אחת מן השנייה.
        11/2/11 10:15:
      תודה פנינה
        11/2/11 10:13:
      שושי יקרה, כתוב מעולה.