פליט זה מישהו פָּלִיט זֶה מִישֶׁהוּ שֶׁנִּפְלַט מִמַּשֶּׁהוּ. לְאָן זֶה יוֹבִיל אוֹתִי. יֵשׁ אוֹמְרִים הִזְדַּמְּנוּת. טֶבַע הַדְּבָרִים הוּא אַחֵר כָּל-כַּךְ. כְּמוֹתִי
זֶה עָצוּב וְנִשְׁכָּח, אוֹ נִזְכָּר לְרָעָה. הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִּם יַחְדָיו בְּאֵין דֵעָה.
מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ לֹא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִפָּלֵט. יִתְאַמֵּץ לְהִמָּלֵט. שְׁמוֹ לֹא יְאַלֵּם מִמֶּנּוּ, לֹא יְרַחֵף הוֹמֶה וְנַפְשׁוֹ דּוּמִיָּה עַל פְּנֵי הַמַּיִּם וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם. מִישֶׁהוּ
שֶׁנִפְלַט. מֵאֵיפֹה לָתֵת לוֹ מִלִּים נַפְשִׁי שׁוֹאֶלֶת נַפְשִׁי מִתְרַגֶּשֶׁת לָדַעַת אִם אֶפְשָׁר לְהַצִּילוֹ פְּתַיָּה נַפְשִׁי מִתְקַדֶּשֶׁת לְהוֹבִילוֹ. טֶבַע הַדְּבָרִים הוּא אַחֵר. אִוֶּלֶת הִיא לְהִתְכַּוֵּץ כִּי
מַשֶּׁהוּ מְבַקֵּשׁ לְהִפָּתַח. לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא קָמוּץ מַחְזִיק לֵב כָּמוּס בְּמִשְׁמוֹרְתוֹ. שְׁבִי כָּאן אֲנִי אוֹמֶרֶת. זֶה מָקוֹם. הוֹמָה נַפְשִׁי דּוּמִיָּה. לֵית מָאן דְפַלִּיט עַל פְּנֵי הַמַּיִּם. וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
©שושי שמיר, 9 בפברואר 2011, 16.04, קפה פלורנטין 10
|