בין סדינים מתוחים וצחורים

צפופי טיב,עונג משי רקום

על מיטת אפריון רחבה

שוב נכבש בשוכבך כהלום.

אורות ערב נוגים מלטפים

וצלילי סקסופון מן הלב

שעונים אבודים על לכתם

בם הזמן משתכח,עוזב.

פעימות נלחשות לאיטן

נמסות אל אגם התשוקה

על גדותינו עצי דובדבן

מבשמים בין רפיון לעוצמה.

שני שדייך כשני תפוחים

ואני בם שקוע,נלהב

כחייל הנצמד למגן

בין כניעת הדגלים לשוך קרב.

את לופתת ידיי בחוזקה

מקציבה בוא הקץ מעליי

המבט בעינייך זב אש

שאיפה,נשיפת עונג

די.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)