זו ההגדרה הכי מוצלחת בעיני למה שקורה זה שבועיים בקהיר והיא יצאה מפיו של ניק קלג - סגנו של דייויד קמרון - ר"מ בריטניה. 

ובאמת, כמיליון מצרים תפסו ג'ננה ויצאו להשתולל ברחובות קהיר. אבל אלה רק מיליון אחד מתוך 80 וקצת מיליוני מצרים. היתר בינתיים שותקים ושמחים שמוברק מצליח לספק להם ולמשפחותיהם פיתה או שתיים לכל אחד כל יום ומעט שמן זית כדי לטבול בו את הפיתה החמה. זו גם כנראה הסיבה שמוברק מתעקש לשמור עבור המצרים על משטרו ולהעבירו לעומר סוליימן כדי שימשיך אתו הלאה לטובת רוב המצרים עם תוספת קטנה של מעט יותר חירויות אזרח: דמוקרטיה "כזה כאילו" שתשתיק את האוויל היושב בבית הלבן ולא מתחיל אפילו להבין היכן המצוקות הקיומיות על רוב העם המצרי. מבחינתו האישית למוברק היה קל הרבה יותר לברוח עם כמה מאות מיליוני דולרים לסעודיה, בדיוק כפי שעשה בן-עלי המנוול. 

מיליון המצרים בככרה של קהיר הם כנראה מצרים משכילים בעלי תארים אקדמיים מובטלים שאין להם סיכוי לממש את כישוריהם. הם חיים בכפר הגלובלי ורוצים לחיות כמו שחיים בארצות החופשיות במערב. נראה שרובם הם חילוניים שרוצים לחיות בארצם כפי שחיים השוויצרים בארצם. אבל נראה שתנאי הסביבה המידית של ארצם והאוכלוסיות השכנות המוטרפות על ידי הטרור האיסלאמי לא יאפשרו להם להגשים את חלום החירות התמים שלהם. והם משתוללים כי אבדו תקווה לחיות כמו במערב בתוך שפע חומרי וחירויות פרט.

בסופו של דבר החלום התמים של מיליון המצרים בקהיר ישחק לידי אלה שרוכבים על גבו של נמר האיסלאם הפונדמנטליסטי שנולד באיראן ומאיים לשעבד את כל ארצות המזרח התיכון הממוסלמיות המתונות: ירדן, סעודיה, המגרב והמפרציות. הם ימשיכו לחיות מחוסרי חירויות פרט ומדוכאים - במקום תחת מוברק - תחת שלטון הטרור של מוטרפי דת מצריים בהנחיית האייטולות מאיראן.

מי שמנסה להציל את מיליון מיליון המפגינים מאסון חלומם התמים הוא דווקא מוברק - שנוא נפשם - שמנסה לעשות משהו בכוון משטר דמוקרטי לעמו שמעולם לא חי בדמוקרטיה. נראה שניסיונו של מוברק איחר את המועד ולא יצליח להתממש. חלק גדול בסיכול ניסיונו של מוברק להציל את עמו מהאייטולות נוטלים אובמה וקמרון - טירונים בהבנת הפוליטיקה הבינלאומית - שמנסים להכניס את ידיהם החשופות לתוך כוורות של דבורים מוטרפות דת כדי לעשות שם סדר. את תשלום ניסיונותיהם האוויליים תשלם גם ישראל.

חלום הבלהות של אהוד ברק על חיינו בווילה באמצע הג'ונגל עלול להפוך למציאות כואבת עבורנו.