0

לפגישה עיוורת כדאי לבוא עיוור

239 תגובות   יום שישי , 11/2/11, 20:59

סוף סוף קבעתי פגישה עיוורת עם אמנון. אני פשוט חושבת שהתאהבתי בבחור.

כל כך הרבה זמן שוחחנו והוא הראה לי תמונה מדהימה שלו.

חצי עירום עם קוביות בבטן, שרירים בידיים ותסרוקת קצוץ קצוץ סטייל המרינס.

מבט  חודר בעיניים, שנכנס ממש לתוך הנשמה.

בדיוק כמו שאני אוהבת.

וואו, אני כל כך מתרגשת, לא יודעת מה אלבש. ספורט אלגנט, ספורטיבי או אלגנט. החלטתי ללכת על השונה והמיוחד. יש לי שימלה כזו וינטאג' עם הרבה מלמלות והרבה תחתיות ונראית כמו מפת שולחן. בשרוולים הרבה חורים אבל היא מהממת בעיני.

אה, היא גם פתוחה כזה בחזה, שרואים קצת את מה שאין לי, אבל אל תדאגו שמתי חזיית פוש אפ + תוספות ספוגי סיליקון בתוך החזייה...

נעלתי את מגפיי החומים, עם השרוכים והחורים הגדולים והעקב המשולש.

דפקתי לעצמי פן חלק חלק בשיער והוספתי תוספת שיער שייראה ארוך ולא קצר.

התאפרתי מאד וינטאג'י כזה, עם הרבה שחור מסביב לעיניים.

הבטתי בעצמי בראי. מצאתי חן בעיניי עצמי.

לקחתי את התיק שתואם מאד לשימלה, גם הוא עם חורים כאלה אבל קטנים יותר והחוצה לפגישה.

קבענו בבית קפה "רונדו" בשכונת יד צמרת. בית קפה כזה רומנטי, קצת חשוך כזה, עם נרות וריחות של קטורת. הגעתי ראשונה. הכיסאות לא היו נוחים במיוחד, כאלה מין שרפרפים קטנים מקש בסגנון בדואי. התיישבתי, התחת כאב לי. פחדתי ששימלת הוינטג' תתקמט לי ותקרע. בפינה, מצאתי איזו כורסה ישנה והחלטתי שהיא תהיה שלי להערב. התיישבתי עליה והכורסה שקעה כמעט עד הרצפה. נהייתי פתאום כזו קטנה. הזמנתי דרינק,  כזה שעולה הרבה כסף, "בונבון שובבון", זה משהו חדש שיצא לא מזמן וחיכיתי לנסיך.

ופתאום הוא הגיע.

יסמין? הוא שאל, זו את?

כן, כמעט נחנקתי. זו אני ורק אני.

ואתה אמנון, נכון?

לא רואים? ענה לי בקול מצויץ.

ממש לאאאאאאאא!!! אימאל'ה! זה האמנון השרמנטי מהפייס בוק?

הוא הגיע עם חולצת משבצות, גם וינטאג', ז"א מסבא שלו שהוריש לו את החולצה,

מכנסיי גברדין של הסבא, צמודים כאלה עם חגורה עבה עם אבזם של קאובוי שעומד עוד רגע לקפוץ על סוס ולדהור הרחק הרחק.

נעליי שפיץ שאפילו הג'וקים לא ירצו להתקל בהם. לא חסך באיזה וסט משבצות שתואם   לחולצת המשבצות .

המשבצות הבזיקו לי כמו נרות נאון. נסגרו ונפתחו, נסגרו ונפתחו.

אפשר לשבת? צייץ. אני רואה שהזמנת לך משקה, יופי תזמיני גם לי. את יודעת היום זה מודרני הנשים שוות לגברים נכון?

לא ידעתי לאן בורחים ומאיפה. הנרות הרומנטים המשיכו להבהב כמו נורות בזמן מלחמה. קולו נשמע לי כציפור שיר בחלון של הבית של סבתא שלי והתסרוקת שלו נראתה לי כמו של נזיר בודהיסטי. קרחת מאחור וצמה דקה.

למות! למות! עכשיו ומיד, אלהים. איך אני בורחת מהנזיר הצייצני הזה?

איפה השיער של המרינס? איפה השרירים? גופו הגרום והארוך גרם לי לדפיקות לב כאלה, שהסיליקונים כמעט קפצו לי ישר לתוך המשקה של "הבונבון שובבון".

איפה התמונה שהראת לי, אמנון!?

לא קוראים לי אמנון, קוראים לי אבשלום ברינסקי.

אז למה כתבת אמנון?! דמעתי.

כי רציתי להרשים אותך, אני בטוח שאת יותר אוהבת אותי ככה לא?!

התכווצתי כולי בכורסה ורציתי להגיד את הסיסמא: "איפה בית השימוש"?

אבל לא היה כזה דבר. בית הקפה, גם היה מין סוג של ישן כזה, וינטאג'.

אז מה את עושה בחיים?

אני לא עושה כלום כי אני עומדת למות עכשיו מבין? נותרו לי דקות ספורות!

 

לכן בנות זכורנה : "לפגישה עיוורת כדאי לבוא עיוור" מבינות!!!

 

 

                     כל הזכויות שמורות לא. נחשון @2011

דרג את התוכן: