כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה

    דברים שכתבתי

    ארכיון

    0

    התכתבות - אז ועכשיו

    5 תגובות   יום שבת, 12/2/11, 11:42

    זה עתיק - נכתב ב-2006,על רקע התאהבות וירטואלית. תמים מאוד, כמו שהייתי אז.

    ועדיין נכון  בחלקו. כמו כל אמירה תמימה שאמרנו בנעורנו.

    שובו של הז'אנר האפיסטולרי

     

    הז'אנר האפיסטולארי קיים כסגנון ספרותי מאז המצאת הכתב, כמדומני.

    הוא הגיע לשיאים דרמטיים בעלילות קומיות (או טרגיות) של טעויות וסיפורים רומנטיים קורעי לב נוסח "סירנו דה ברז'רק" של רוסטן.

    אצל פושקין, באחד מסיפוריו בפרוזה, חלופת המכתבים בין האוהבים הצעירים מתרחשת באמצעות עץ אלון עתיק המשמש סניף דואר מאולתר, והשמחה רבה.

                גם אנחנו, בישראל המודרנית, "ייצרנו" רומנים-במכתבים. בין אלה העולים מיידית בזיכרוני אמנה את עמוס עוז/"קופסה שחורה", ודויד גרוסמן/"שתהיי לי הסכין".

                לז'אנר מתווסף איזה נופך אינטלקטואלי אנין, פלצני משהו. אך האם הוא, אכן, מעדן לאניני טעם ומעיד על יכולת התבטאות מתוחכמת או שמדובר בסגנון שאבד עליו הכלח, דינוזאור עתיק ונדיר בחיים המודרניים?

                לדעתי, אף לא אחת מהללו. למרבה ההפתעה, אנו עדים – בימים אלה ומול עינינו ממש – לתחייה מפתיעה של הסגנון, אך ב"תחפושת" עדכנית ובשמות בלעז: ה"מֶייל", בן דודו ההמוני, ה"צֶ'ט", וכמובן, קרוב משפחה נוסף, מאתגר טכנולוגית מעט יותר, ה"מֶסֶנגֶ'ר".

                אכן, מקובל לראות בהתקדמות טכנולוגיית ההָיי-טֶק את סוף עידן התרבות, כפי שאנו מכירים אותה: התקשורת הופכת להיות מהירה עד תזזיתית, מאתגרת ברמה הטכנית ומנוכרת. האמנם שימוש בהתכתבות כאמצעי תקשורת הפך בימינו ל'עיסוק אנלוגי בעולם דיגיטלי' (אם ארשה לעצמי פרפראזה על שורת הפתיחה בשיר של אלארצ'יק)?

                מאתגרת בטח. על מנת שנוכל להשתמש בה, יש להבין כיצד דברים פועלים. יש לצלוח ולשרוד הרבה מונחים בלעז. מאידך גיסא, ניתן לראות את הצד הזה של הדברים כאילו הוא בבחינת "חמורו של משיח המביא את המשיח", אם להשתמש בביטוי דתי-משיחי: גולם טכני המאפשר לנס להתרחש; ה"נס" כאן הנו תחייתו של השימוש באמנות הכתיבה.

                בעניין המהירות: למי היום יש סבלנות להשאיר מכתבים בעץ אלון? מהירות התקשורת גורמת בהכרח לשינוי סגנון ההתבטאות. כן, אין די זמן לגינוני נימוס מילוליים. בסגנון ההתכתבות העכשווי ישנה נטייה ברורה לקיצורים, החלפת מלים באותיות מייצגות, שימוש בדימויים גראפיים ("אָייקוֹנִים") תחת משפטים המביעים רגש מורכב, וויתור על חוקי תחביר מסורבלים וכמובן, שפה שהיא בהכרח "נמוכה יותר" – סלנג ודומיו. בשפות המצריכות שימוש ב"אות גדולה" בפתיחת משפט (אנגלית, צרפתית וכד')

    נוטים לוותר על האות גדולה. למי יש זמן להקפיד על פורמליות?

                השפה משתנה. מצד שני, שפה הנה תופעה חיה שיכולתה להשתנות בהתאם לצרכים המשתנים

    של המציאות היא המבדילה בין תופעה חיה ופועמת ל"שפה מתה", הקיימת בספרים בלבד.

                בעניין הניכור – מן הסתם, הדבר קיים 'בעין המתבונן'. כמו כל אמצעי תקשורת בימינו (טלפון, פקס ועוד), קיימת הסכנה שתיווצר תחושת ניכור מסויימת תוך כדי שימוש בו. אך האם באמת עלינו לסבול קשיים טכניים רבים על מנת שנחווה רגשות אנושיים ונחוש שהתקשורת 'מתורבתת'? 

                וכאן ברצוני לשוב בעיני רוחי לאותו עץ אלון מטפורי. הייתכן שמקלדת המחשב הנה גלגול מודרני שלו?

    כפי שהוכרז בכותרת, הז'אנר האפיסטולרי חוזר. הוא לא "מגלה סימני התאוששות" או "שורד את העידן המודרני". הוא כאן, הוא חי ולא נראה שייעלם בקרוב. סוכני התחייה הזו הם אנחנו – כל המשתמש במחשב להתכתבות, כלומר רובנו. איננו מתכוונים במודע להחיות מסורת או לעסוק ב'עיסוק אנלוגי בעולם דיגיטלי'; בסך הכל אנו חיים את חיינו, בלי הכרזות דרמטיות על מטרות נשגבות. אבל  הז'אנר קם לתחייה, אולי בניגוד לרצוננו, ולא נותר לחוקרים אלא להתבונן בתופעה, למחנכים שעיניים בראשם לברך עליה ולבעלי תוכנות הדואר האלקטרוני לחכך ידיים בהנאה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/11 14:01:
      אכן לחוקרים תהייה המון עבודה. ועוד לא דיברת על הפייסבוק ועל כלי תוכנה כמו זו שמאפשרת לאנשים לסמן אנשים שמעניינים אותם ולקבל עידכונים על מצבם האישי כשהם משנים סטטוס בפייסבוק מנשוי לגרוש או כל דבר אחר. ויש תוכנה שמגדילה ועושה ומאפשרת למי שסומן לדעת מי מחכה לשינוי במצבו הזוגי/משפחתי. אכן עבודה אדירה לסוציולוגים של עוד 10-20 שנה
        14/2/11 21:46:

      צטט: בוקי- 2011-02-14 19:02:38

      יפה ונכון- זה מצחיק, אבל בגלל המחשב אנחנו אכן כותבים יותר 'מכתבים'.

      שמחה שאתה מסכים.

      ,אני עדיין חושבת שהמחשב מחזיר את המילה הכתובה לחיינו, פרדוקסלית.

        14/2/11 19:02:
      יפה ונכון- זה מצחיק, אבל בגלל המחשב אנחנו אכן כותבים יותר 'מכתבים'.
        13/2/11 16:22:

      צטט: tal_riv 2011-02-13 02:44:00

      אנו נותרנו אנלוגיים. הגנטיקה שלנו לא משתנה כל כך מהר, וכל שלל אמצעי התקשורת נועדו לשרת אותנו ולא להיפך.
      אנו בסך הכל מגיעים לתקופה בה אין עלינו אילוצים לנהוג כרצוננו.

       חן חן על הכוכב. ווודאי שאתה אופטימי בעניין הקידמה - אתה, הרי, חלק ממנה,או אחד ממבשריה.

        13/2/11 02:44:
      אנו נותרנו אנלוגיים. הגנטיקה שלנו לא משתנה כל כך מהר, וכל שלל אמצעי התקשורת נועדו לשרת אותנו ולא להיפך.
      אנו בסך הכל מגיעים לתקופה בה אין עלינו אילוצים לנהוג כרצוננו.

      פרופיל

      מיושבת בדעתה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין