0

0 תגובות   יום שבת, 12/2/11, 21:32

    בחלומי...שתי דמויות נפגשות בערפל. האחת, אישה, מצביעה על חפץ. השנייה, ממאנת, מפנה את ראשה אנה ואנה. קול צווחה נשמע ברקע, שתיהן מפנות את המבט אליו.

  אני רכון על האדמה, מתווה סימן לא מוכר, לידו סימן קריאה. הקול נשמע שוב, והאדמה רוטטת מתחתיי. הזוג ממשיך לצעוק זה על זה לידי, ללא קול, מרחוק. אני מרוחק מספיק על מנת לא לשמוע אותם צועקים, אני יודע שהצעקות האילמות האלה מתגברות.

  

   הליל יורד ואני נותר שם בגפי. חבל תליה משתלשל מהעץ, והחלום מתפוגג לתוך היום, אני זוכר - עוד כאשר החלום היה לי תפאורה למציאות החודרת לתוכו - אני זוכר את החבל מתנדנד ומלטף את מצחי, והרי, אם זה לא היה ברור עדיין -

זאת הלטיפה האחרונה לה אזכה.

דרג את התוכן: