הטור הזה, של אודי הירש מהסופ"ש האחרון, הצליח לבטא בצורה די מוצלחת, את אחד ממסעות הצלב החשובים ביותר שלי בתקופה האחרונה. מינוס גילוי נאות - אני מוריד את ידי מכל קשר אופרטיבי לדבר.
אופנת הוורהוליזם, על 15 הדקות החטופות שלה, תופסת צורה וצבע באופן קצת מוגזם בתקופה האחרונה. ולא נותר אלא לתהות האם התיאוריות על המרחב התל אביבי (הסתובבות סביב התחת וגו'), הן אכן נכונות, למרות נסיונות ההתנערות.
אין ספק שהסנטרום אמור לתת אפשרויות קצת יותר נרחבות מהכפר הקטן, זה מה שנהוג בכל מקום בעולם, וזה בסדר. אבל החטא הגדול כאן, זה שאנשי הסנטרום האלו, וכן, גם אני נמנה על שורותיהם, מצליח להעמיק את המרחק הגיאוגרפי למימדים קצת מוגזמים, ומכאן הטרוניה.
ואולי בעצם הבעיתיות נעוצה בעובדה שהכפר הקטן זה ממש כאן, בתל אביביה הלוהטת. ירימו את היד אלו שלא התרועעו עם אחד/ת מנוכחי הזירה החדשה הזו דרך חברות ווירטואלית באחת מזירות הווב 2.0 האחרות, בפאב השכונתי, או אפילו במיטה.
מכאן, ההבדל ההילביליאיסטי של כל הסיפור הוא לא כ"כ גדול בין כאן לבין שם לטעמי. ההבדל היחיד הוא הגישה שיש לאנשי העיר לאמצעים השונים. וביננו, מי לא רוצה לעזור לחבר? |