אבדו לי הרהורי החטא

קדמון מיום גן עדן

לו רק שעה אחת לתת

ללב אפור מאבן.

 רוחות הרי גרניט ליטשו

צליל עץ נופל ביער

אין - קץ ימיי אותי נטשו

לשקט חד מתער.

שניות היום חורצות בי קו

שוחות לכנף -הרוח

ואין בי עוז לברוא עכשיו

גבי כפוף שחוח.

בעת אביט מן ההרים

מרחק עולם וקדם

ישוב החטא בהרהורים

ללב אפור מאבן.