זו התחושה שמנסים לשכוח אותך.

בלאחס זו התחושה שמנסים לשכוח.

זו התחושה שעוברת בגוף שאת מבינה שזה באמת נגמר.

ומתישהוא תהפכי להיות רק שם.

אולי בקרוב גם זה לא תהיי.

בלאחס,

זה שיש מספר גברים שרודף אחריך

אבל עדיין עצוב לך.

בלאחס זו התחושה שאת רוצה לצעוק אבל את יודעת שגם אם תלכי לים במזג אויר הקפוא הזה גם השמיים ריקים.

בלאחס, זו התחושה שנשארת, אחרי שהוא הלך.

ואחרי שהבכי נשפך, ואחרי הקילואים שהשלת מגופך.

ודווקא ביום ולנטין הקדוש.

שחשבת שתהיי איתו, ואולי הוא יביא לך פרחים.

ודווקא בתוך הבלאחס הזה...

דווקא בגלל הבלאחס הזה, תביני שהעולם לא נגמר. הוא רק מתחיל.

ודווקא זו התחלה של ידידות מופלאה :)