הזמנתי היום מוביל, אותו אחד שהעביר את הציוד שלנו לכאן לפני ארבע שנים. אמרתי לו "אתה מלווה אותנו בתהליכי החיים..." והוא שתק ואמר "אני מבין" המוביל, הוא מבין. יש כאלה שלא.
השכנה שראתה את השלט במרפסת - להשכרה- דפקה בדלת, היא חיבקה אותי חזק ובכתה, זה היה מאוד מפתיע. שמחתי שהיא נותנת כתף, אבל אז הגיע נאום "הצעירים של היום...אנחנו לא חשבנו...וגם אם היו בעיות".
אנשים קצת מתרגזים עליי שהכל טוב. יש סדר ומגירות לכל דבר. מי שנפרד צריך לריב, לבזבז את כל כספו על עורך דין מעולה שיעשה את המוות לצד השני. "הולכים ביחד לחפש דירות?" הם מתבוננים בי המומים, מחכים לדם.
מי שצעד כזה מאיים עליו, או משקף את המציאות שלו, או שהיה רוצה שתהיה שלו, מגיב רע מאוד. "את עושה טעות גדולה" "לא תחזיקי מעמד" וגם "כזה גבר מקסים" אומרות הנשמות הטובות ושומרות לעצמן את הזכות ל"אמרתי לך" המאוחר.
אני הולכת בכל יום הליכות ארוכות ומהירות ברגל, מחוברת למוסיקה, מאווררת מחשבות, פורקת אנרגיות מיותרות. מתבוננת על חיי, שזזים עכשיו בהילוך מהיר. וי ועוד וי ברשימה. קצת מחזיקה וקצת מאבדת, שליטה. קצת חוששת והרבה חשה הקלה.
עברו 10 שנים, בקרוב אעזוב בית מלא זכרונות, תמונות משותפות, סירים שבושלו בהם אינספור ארוחות ומרפסת קטנה שבה עמדתי בשעות הקטנות ותכננתי תכניות שכעת יוצאות אל הפועל, בצעדי תינוק. |
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך (: שמחה על איחולייך
תנועה, אפשר לקרא לזה גם כך. כן, נעים ממקום למקום, לא שזה כל כך נעים, אבל נעים.
לגמרי....
את פנס המחשבות ...:)
תודה תודה אבנר,
תפסתי את האיחולים שלך בשתי ידיים (:
הביטי קדימה הרבה טוב מחכה לך .
ומגיע
:-)
הכל זה עניין של לאן מסיטים את הפנס אתה אומר...
לא תמיד יודעת, אבל בודקת ומקווה לטוב....
זה אחרי הניפוי (: אבל תמיד יש עוברי אורח שאיכשהוא מביעים דעתם, כמובן שיש להתעלם..
סומכת עליך
רק את יודעת מה נכון ואיך ..
ולגבי הנשמות הטובות זמן מעולה לניפוי (:
אתה צודק, אני לא ממהרת..
סעי לאט ותגיעי בבטחה.
הגיע, תודה
שולחת לך חיבוק ואני כאן לכל דבר.
תודה מולי, לכל דבר הזמן שלו והקצב הנכון לו. פניתי בצומת.. ומכאן ואילך?...
מזדהה עם הגישה שלך.
צעדי תינוק? הייתי אומרת
שאת צועדת בנתיב חייך נכון -
לאט ובביטחה.
מקשיבה לעצמי, היום זה קל יותר...
נעים שבאת, תודה
את המחשבות את התוכניות. החששות.
ולא צריך לריב. תקשיבי לעצמך. למוסיקה. ורק טוב. אירית