והפעם במסגרת ההכנות לחתונתי הממשמשת ובאה, הלכתי עם אחותי, ואמא שלי למדוד, בפעם הראשונה, שמלות כלה!!!

נשמע.. מלחיץ, כייף, מעייף.. ואמנם, כל התשובות נכונות.

זה התחיל בכמה טלפונים תמימים לחנויות המובחרות של רחוב דיזינגוף, בהן גיליתי כי מדידת שמלות כלה מותנת בקביעת תור מראש! אי אפשר פשוט להכנס לחנות ולהתחיל למדוד! לא ולא.

בטלפון, הבנות נשמעו לי פלצניות נורא, וכבר ראיתי כמה ארוך היום הזה הולך להיות..

בפועל, בכל חנות אליה הגעתי, הוצמדה לי מוכרת/ מלבישה, שהפשיטה אותי, והלבישה אותי בשלל שמלות, בשלל גזרות, ועם שלל קצפות שונות ומשונות.

הרגשתי כמו נסיכה, או איזה דוגמנית שמתכוננת לצילומים.

בסוף היום, אחרי הרבה שעות מדידה, המלוות שלי עוד היו רעננות לגמרי, בעוד שאני הייתי, על הקרשים...

תובנות שהשגתי ביום הזה:

1. לא ללכת עם מחוך אם לא ממש צריך- פשוט כי זה בלתי אפשרי לנשום עם זה.

2. אובר קצפות, זה לא בשבילי. אני צריכה משהו קצת יותר פשוט.

3. כדאי שאני אשבור תכנית חיסכון אם אני רוצה להשכיר שמלה לערב אחד(!).