אם אתה טוב לעבודה בפרקים של שעה

אל תיכנס למצבים של שעתיים.

אם הסבלנות שלך טובה ל 45 דקות

אז לא יותר מזה.

אם ישנם דברים שאתה עושה טוב במשך 20 דקות

אז זהו. לא יותר מזה. בוא. עשה. ולך

אחרי 20 דקות. לא יותר.

חשוב להכיר את זמן הריכוז האופטימלי שלך.

לקבל אותו. לא להילחם בו.

לא חייבים למתוח את זה

אפשר ללמוד לחיות ולעבוד

בפרקי הזמן שמתאימים לריכוז שלנו.

לא חייבים ישיבות של שעה/שעתיים

זו פיקצייה ואשליה. סתם קבעו ששעה זה עגול

ושעתיים עוד יותר. תאכלס, אין בזה צורך. ואף אחד לא ממש מרוכז.

מתעייפים. משתעממים.

לקצר. לקצר פרקי ביצוע בבית או בעבודה.

כביסה - 15 דק'. ניקוי - 15 דק' או 30.

אוכל - 15 דק'. או יותר. את קובעת.

מיילים - 20 דק'. ישיבה - 45 דק'.

קיצור + תיחום המשימה לזמן ריכוז מתאים.

לא לסבול.

ילדים? אותו הדבר.

משחקים 20 דק'. נחים.

טלויזיה 20 דק' - וקוראים ספר 15 דק'.

מודעות לזמן האופטימלי שלך.

תשומת לב למה מתאים לך.

זה לא יהיה ב 100% כמו מה שהמציאות תידרוש

אבל זה יאזן בין המציאות למה שמתאים לך.

נסי את זה חודש

נסה גם אתה

תגלו חיים חדשים

פחות סבל/תסכול

יותר חיים ועבודה בשיא יעילות ומצב רוח טוב.

בהצלחה. (:

ערן