כותרות TheMarker >
    ';

    גנאולוגיה וספרות

    לכל התעניינים בגנאולוגיה ובספרות ובכל מה שמתקשר אליהן במישרין ובעקיפין

    0

    שונד-וספר חדש "היברו פאבלישינג קומפני"

    13 תגובות   יום שלישי, 15/2/11, 21:44

     

     

    ''

     

    " מקורו של המושג "שונד" בגרמנית ( Schund ) ומשמעותו הישירה היא הפסולת המעלה ריח של סירחון הנוצרת בעת הפשטת עורה של בהמה שחוטה . בלשון הגרמנית הושאלה המילה לצורך תיאור כל דבר חסר ערך , מאוס ומשחית  לרבות בתחום התרבות והספרות . ביידיש נמצא לראשונה שימוש במושג במאמר של ביקורת ספרותית שנדפס בניו יורק ב1898– ומאז נעשה רווח ביותר , במשמעותו השאולה בגרמנית , ועיקר שימושו היה בהקשר התרבותי: ספרות , תיאטרון ועיתונות .  בתחומיה של ספרות יידיש כולל המושג את כל מה שלא נחשב ליצירה קאנונית , הן בעיני מבקרי ספרות והן בעיני פוליטיקאים ועסקני מפלגות שראו בעצמם מבקרי ספרות ותרבות , כך שהגדרתו במדויק אינה אפשרית . מי שנחשב לחלוץ הספרות הלא–קאנונית ביידיש היה נחום מאיר שייקביץ , ' יליד רוסיה , שהתפרסם בכינויו שמ"ר . הוא נולד ברוסיה ושם החל את פעילותו הספרותית ועבר אחר כך לארצות הברית . מאז ראשית דרכו כסופר ב , 1876– חיבר 15 רומנים בעברית , 205 רומנים וסיפורים ביידיש , 50 מחזות" (זמן יהודי  חדש,נתן כהן)

     

    ''

     

    ליאו פולד - מלך  שירי  היידיש


     

    ''

    ספר חדש -היברו פאבלישינג קומפני ,שכתב מתן חרמוני מספר את סיפורם של מהגרים יהודים בראשית המאה ה-20,במנהטן . מהגרים יהודים רבים ,שהגיעו ממזרח אירופה ועסקו במסחר זעיר(סדנאות יזע), שחיו בעוני ובצפיפות. היצירות הפופולאריות ביותר היו ספרוני השונד, מעשיות סנטימנטליות שקראו  כולם והתפרסמו בהוצאת הספרים "היברו פאבלישינג קומפני".(אפילו יצחק בשביס זינגר כתב בראשית דרכו "שונד" ופרסם בחברה הזאת.)וככה נכתב בספר:

    "איסט סייד, ניו יורק- 1904 אז ככה: כשאר אחינו אנשי גאולתנו, הניח מרדכי שוסטר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ונסע לניו יורק; נער בן ארבע־עשרה שנים, כמעט חמש־עשרה, יתום מאב ויתום מאם. האבא מת כשהיה בן שנתיים. אמא שלו מתה שנה וחצי לפני שנסע. איך האבא מת? את זה הוא לא יודע. תשאלו אותו, הוא יגיד, 'כמו שמתים, ככה הוא מת'. איך האמא מתה? על זה הוא לא רוצה לדבר. וגם אם היה רוצה, הוא לא יכול. היא מתה. 'כמו שמתים, ככה מתה גם היא', זה מה שהיה אומר אילו שאלו. אבל לשאול לא שאלו".


     

    מתן חרמוני, (סופר וחוקר באוניברסיטת באר שבע) מצא בספרות היידיש את המודל לכתיבתו בשפה העברית. לדבריו זהו עולם שהיה נעלם עבורו, אבל דוקא בו מצא את ההשראה לכתיבת פרוזה עברית. הספר מספר את סיפורו של סופר שונד, דמות דמיונית- מרדכי שוסטר, את תיאור עלייתו ונפילתו. הספר משחזר באמצעות דמותו באהבה את התקופה שאבדה.(כמו שעשה אברהם הפנר בסרטו "אהבתה האחרונה של לורה אדלר" שעסק בתיאטרון היידי). הספר מתאר את שוסטר כעובד דפוס, את השאיפות לפרסום ועושר כסופר שונד, את החיים בין רחוב האוסטון לוול סטריט, ואת הספרות שחתרה לסנסציות והייתה נחלת כל השכבות היהודיות, אפילו של בחורי הישיבות. הספר צבעוני מלא הומור ואחד ההישגים הבולטים שלו היא השפה המיוחדת שיצר המחבר,שפה עברית חיונית שניזונה מהיידיש. הספר המקורי והמיוחד הזה שזה עתה יצא לאור זוכה לתשבחות רבות.

     

    ''  

    "הסרט שונד, סרטם של יעל ליבוביץ' ועידו זנד, הוא סרט מוקומנטרי(סרט שמשלב סיפור מסגרת דמיוני עם סיפורו של תיאטרון היידיש בארץ). שחקן יידיש מהולל נעלם בנסיבות פליליות כשעל דלת ביתו מופיעה הכתובת המסתורית "שונד". הוא משאיר אחריו חובות, שמועות, והבטחות לא ממומשות. 25 שנה לאחר ההיעלמות, יוצא הסרט למסע בעקבות אותה דמות. מסע זה עובר דרך דמויות מרתקות וססגוניות אשר מילאו חלק מרכזי בסצנה היידישאית התוססת שרחשה כאן בעשורים הראשונים למדינה. ימים בהם תיאטרון היידיש היה הצלחה מטורפת שעלתה על זו של התאטרון העברי. הצלחה זו עוררה את חמתו של הממסד אשר ראה ביידיש הגלותית איום על התרבות העברית המתחדשת וניסה לדכא אותה."(האוזן השלישית)


    ''

     

    ''

     

    בדיחות ושמונצס  ביידיש

     

    ''

     

    Two Yiddish songs חוה אלברשטיין יידיש

     

     

     

    ''

     

    שלמה קרליבך שר ביידיש

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/3/11 10:04:
      אני תמיד שמח מחדש להתענג על החומר והרוח שאת מביאה.
        10/3/11 09:35:
      בנוגע לסרט שונד, תיקון קטן. לא מדובר בסרט דוקומנטרי ע"פ ההגדרה המקובלת. זהו סרט שמשלב סיפור מסגרת בדיוני (מה שמכונה מוקומנטרי) יחד עם הסיפור ההיסטורי של תאטרון היידיש בארץ. אבל אולי הדיוק חשוב רק לי- אני ביימתי את הסרט.... חוץ מזה, יופי של רשימה! נחמד להתקל באנשים שמתעניינים בתרבות יידיש.
        21/2/11 16:10:
      הכתיבה המרתקת והזורמת שלך מאפשרת לי להגיע למחוזות חדשים כל פעם מחדש.
      תודה לך, הפינה הזו שלך היא מעיין נפלא.
        21/2/11 11:06:
      כבוד לתרבות היידיש

      לקט מקיף ביותר כהרגלך

      יום נפלא
      משטוטית והשיר :)
        19/2/11 23:43:
      מרתק כהרגלך בקודש .
      נהדר.
      תודה.
      אבנר.
        18/2/11 17:35:
      ספרותית,
      נהדר.
      נהניתי מאוד.
      מירה
        17/2/11 18:29:
      רחל, קלעת לי בול ב"פוני" עם הפוסט שלך וזה מכמה טעמים
      1. למדתי בבית ספר יהודי של הבונד, ביידיש עד סוף כתה ג, בשלזיה בפולין.
      אבא שלי היה עורך ספרותי של כתב עת אוונגרדי ביידיש, לפני מלחמת העולם בוורשה.
      3. בן הדוד של אמא שלי היה השחקן הנהדר מנשה וורשבסקי, שנאלץ לנדוד לגרמניה, לשחק שם ביידיש, וכאשר היה מגיע ארצה, ואת זה ראיתי כילדה, היו בודקים לפני כל הצגה את הדרכונים של כל השחקנים לוודא אם במקרה לא התגנב אזרח ישראלי לצוות השחקנים.
      4. החוק על איסור תיאטרון ביידיש עדיין לא בוטל אבל לא נאכף.
      5. הסיפור הראשון שלי שפורסם אי פעם, כתבתי אותו ביידיש בגיל 12 והוא פורסם בעיתון לעצטע נאייעס שנתיים אחר כך, בהיותי בת 14
      את יכולה לקרוא מאמר שלי, כאן הקפה, בקהילת יידיש על הנושא.
      ולבסוף, אבא שלי קרא בתחילה "שונד" לכל הספרים שלי בכריכה רכה, גם אם הם היו ספרות קנונית (בהתחלה של הכריכות הרכות)
      רחל, עשית לי חם על הלב! תודה יקירה וָ
      לאה
        17/2/11 17:54:
      תודה רבה על המידע המעשיר.
        17/2/11 10:52:

      מוקסמת מהיכולות שלך להעשיר

      ולהאיר לי בכתיבתך המושקעת

      שבה עושר תרבותי מדהים.

      כתיבתה מעולה פוסט גורמה.

      תודה ששיתפת והארת יקירה לי.

       

       
       
      ''
        17/2/11 07:45:
      את אוצר של תענוגות לנפש.
      תודה.
        17/2/11 00:23:
      איזה עושר תרבותי את מביאה לנו...
      השכלתי
      ועל כך תודה
        16/2/11 16:09:
      איזה עושר נדיר את מביאה לקפה.
      בכל פעם מחדש.
      תודה.
        15/2/11 23:21:
      התענגתי על כל מילה ומילה.
      כחובבת אידיש מושבעת..הפוסט שלך דיבר אלי וכאילו כוון אלי.
      חבל שקהילת האידיש נעלמה מהקפה..
      היה שם כל כך הרבה חומר..כולל חומר שאני הכנסתי..
      חבל מאד.
      הפוסט שלך מעולה ואני מודה ל עליו.
      אני אשוב להציץ בו...
      ************

      רוצה לציין גם שהשכלתי מהכתבה שלך.

      ארכיון

      פרופיל

      ספרותית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין