ההיסטוריה של החברה הישראלית מאופיינת בשלילת ציבורים שונים. כך לדוגמא היו לנו מסעות שיטנה נגד חרדים, חילונים, ימנים, שמאלנים, מתנחלים, ערבים...
בפוסט הנוכחי אני אנסה להצביע על היעד הבא למסע השיטנה: אולוכסיית שומרי החוק - "יפי הטוהר". כמו במקרים דומים מדובר באוכלוסיה שפעם היוותה את הרוב הדומם, וכיום היא מיעוט מצטמק של אנשים שעדיין לא הצליחו להסתגל לעולם העכשווי. מדובר באנשים שמאמינים שהם יודעים טוב יותר מאחרים כיצד הדברים צריכים להתנהל, והגרוע מכל שומרי החוק לא מסתפקים בהיותם הם שומרי חוק, הם מצפים מזולתם לפעול על פי אמות המידה שלהם.
בראש ובראשונה "יפי הטוהר" מטרידים את המערכת השלטונית ומפריעים לפעולתה. תארו לכם כמה קשה למצוא מפכ"ל משטרה שלא סרח, רמטכ"ל שלא סיפח שטחים, כמה קשה להעביר מכרזים למקרובים שלא לדבר על מינויים פוליטיים, וכמובן שיש חבלה בעשייה המרכזית של נבחרי הציבור - לעשות לביתם.
שלא לדבר על הנזק שהם עושים למדינה. כפי ש"יפי הנפש" בזמנו, הוציאו את דיבת הארץ רעה (בהקשר למוסריותינו), "יפי הטוהר" מוציאים לנו שם רע כשהם מתמקדים בשחיתות השילטונית, וכך ערוונתו מוצגת לראווה בכל העולם. תארו לכם איזה תדמית טובה היתה למדינתו לולא היינו יודעים ששר האוצר גנב, שראש הממשלה שיחד, שהנשיא אנס... כל זה בגלל אותם צדקנים שלא מסוגלים לשים סכר לפיהם.
"יפי הטוהר" אנשי העולם הישן אינם מבינים את השינוי הערכי שחל בחברה הישראלית. בצקצוק לשונם הם מפריעים את מנוחתם של קהל גדול ורב, שמרמה, משחד, מעלים מס ונוקט בשאר המצאות יצרתיות כדי להגדיל את מעמדו והכנסתו. "יפי הטוהר" אינם מבינים שהפשע המוסרי החדש הוא "לצאת פרייאר". לכן עבירה על החוק מהווה נכס אלקטורלי כפי שהעיד בזמנו שר החוץ ליברמן - שטען (בצדק) שחקירתו על עבירות שחיתות תעצים את תמיכת הציבור בו.
"יפי הטוהר" כל כך תמימים עד שהם אינם מבינים את ההשלכות החמורות של מעשיהם. די להיזכר באימרה העממית ש"ההליכה בדרך הישר מובילה ללשכת הסעד". במו צדקנותם מקטינים "יפי הטוהר" את הכנסתם, והרי העניים הם הטפילים החדשים שמצוקתם מכבידה על החברה, ויוצקת משקולות ברזל על העשירים במסע התעשרותם.
לכן עצתי לאבירי החוק והסדר, ארגנו לכם אליבי: שדדו בנק, העלימו מס, הונו את חברת הביטוח, או לפחות תציקו לזקנה ברחוב לפני שתמצאו את עצמכם מטרה למסע שיטנה.
* מוקדש לבלוגרים שמנסים לרפא את החברה הישראלית מנגע השחיטות. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם נשמע מדברי שהחוק הוא ערך עליון, כנראה שלא התבטאתי כראוי (למרות שבאופן כללי הנטייה לשמור חוק שומרת עלינו מכאוס פוליטי). אני העלתי שאלה האם אותם "שומרי חוק" - או ליתר דיוק אלו שמצפים מזולתם להיות שומרי חוק, יהפכו ליעד הבא של דה-לגיטימציה.
אם טוהר מידות הוא בתחום המוסרי (לא לעשות לאחר - למי שאינו יהודי - מה ששנוא עליך) - אזי כבר נקבע לאותם מוסרניים המונח "יפה נפש" - ואכן הם מגיעים מהקצה השמאלני של המפה, למרות שנוכח יוזמות החקיקה החדשות - גם חברי כנסת ימנים למהדרין - שהדמוקרטיה יקרה לליבם - ריבלין, בגין, סער ועוד מפעלים את אותו גן בעייתי הנקרא מוסר (לא פעם הם משלמים מחיר שהם מקוטלגים כשמאלנים).
אם טוהר מידות הוא לגבי החוק, הטהרנים (כפי שהם מכונים על ידי בן דרור ימיני) משתייכים לכל הסקאלה הפוליטית, וכנראה מדובר בפתיים (או אידיאליסטים) שאינם יודעים איך הדברים עובדים באמת במקרה הטוב, או ציניקנים שמפעילים את חובת הציות לחוק כל עוד מדובר באחר או שזה מתאים לאינטרסים שלהם.
איזה יופי של ציטוט (יכול להיות שמהתלמוד?). אם אני זוכר נכון קופת השרצים של הפרנס נועדה לוודא שהוא לא יתגאה מעל הציבור, אלא שהיום קופת שרצים היא בעצמה סיבה לגאווה.
המערכת אכן משדרת רצון להתעמת עם שחיטות, לפעמים אפילו נכנסים לקטנות, אלא שהמגמה הזאת היא שהפכה את "שומרי החוק" (הדורשים שגם אחרים ימלאו את החוק). בזמן הקצר שלא נכנסתי לקפה, עבודתי (מבחינת הסברה) נעשתה על ידי אחרים. רבני הציונות הדתית יצאו נגד המתלוננות, התקשורת ומערכת המשפט שהרשיעו את קצב בטענה שמדובר במזימה - ש-מ-א-ל-נ-י-ת. האם אני צריך להוסיף?
בעוונותי לא ראיתי. יכול להיות שמדובר בסיפור מהסרטים ובמציאות הוא יגיעו ליעדו (לשכת שר או ראשות עירייה) בלימוזינה?
רונן היי, הניחוש שלי שהשם 'עצבן' קשור להשפעה שיש למה שקורה במדינה על ברק ועל אזרחים רבים נוספים. יש אנשים שהשחיתות הפושה בכל מרגיזה ומעצבנת אותם.
קודם כל, אני לא מצליח להבין מה הקשר בין הכינוי שלך (עצבן) לבין הפוסטים המנומקים שלך.
הגישה שלך מאוד סולידית (לטובה). אז מה הקשר?
לעניין:
לדעתי אתה בדיליי. אנחנו ביציאה מזה.
תמיד תהיה שחיתות ותמיד נצטרך משטרה ואת כל השרשרת.
השאלה היא כמובן, מה עושים עם זה ובאיזו אוירה זה קורה.
אני מרגיש שהמגמה היא לניקיון. אולי שנינו לא נזכה לראות את המהפך עצמו, אבל המגמה כאן.
הפחד להצאת פראייר תמיד היה רק של חלק מאיתנו.
דברים זזים ולא רק לרעה.
תם עידן הנהי. האמת יצאה לאור, השחיתות חשופה והיא מפחידה יותר אנשים ממה ששנינו חושבים.
עכשיו העת לסגור את הפינות ברגולציה אינטליגנטית.
עצבן 18/2/11 11:08:
צטט: forte nina 2011-02-16 08:18:03
מסע שיטנה זה קיים בישראל מאז שעמדתי על דעתי.
"לא לצאת פראייר" זה ביטוי שיצא מאותו מסע צלב
המתחיל במכות לילדים חנונים או בזמני קראו להם יורמים
והיום קוראים להם ילדי כאפות, וההומור הצבאי של "שאלות קיטבג", הם קשורים להמשך ילדי החננות שבגרו, ובשיח הגברים
מאוד מפותח מושג "יצא שמוק" כי הוא היה בסדר.
לדעתי עצבן, מאז ומתמיד אותם שומרי החוק שמחופשים לכל השמות שהזכרתי, נחשבו לאיכססס. ואם אתה מתכוון שבאופן שיטתי ייבדקו זהויות האדם כדי להפוך לבון טון חברתי.
אני כבר יכולה לדמיין את הקלסתרונים של הממשלה הבאה.
המשוואה ילדי כאפות \ חנונים... = שומרי חוק, אומרת למעשה שכל מי שאינו רכיכה אמור לא לשמור את החוק, כלומר הסיפור על שמירת החוק הוא איזו אגדת עם שרק פתאים מאמינים בה.
אני מניח שמסע ההסברה לשמירת חוק (מבית היוצר של בית המחוקקים) נובע מההנחה ששמירת חוק היא דבר טוב כל עוד מישהו אחר עושה את זה. למעשה חשוב מאוד שאחרים ישמרו חוק על מנת שלי (מפר החוק - או לענייננו המחוקק) יהיה יתרון על פניהם...
או קי, התזה הזאת בהחלט מסבירה כמה דברים.
שומר חוק = ילד כאפות??? מעניין, צריך לחשוב על זה.
1 לדעתי יש הבדל בין חוק למוסר. המוסר נובע מההגיון ההללי "מה ששנוא אליך על תעשה לזולתך". כפי שציינתי על המוסריים נעשה כבר מסע שיטנה - ואף הודבק להם התואר המצמרר - "יפי נפש".
2. לא כל כך שוחה בעיניינו של גלנט - אבל ניצנים לשנאת שומרי חוק כבר קיימים פרק זמן. לדוגמא החשב הכללי הודבק התואר עושה צרות (ואחר הופסקה עבודתו) על רקע התעקשותו למנוע הטיית מכרזים למקורבים ושאר תופעות דומות שהיו נהוגות במשרדי הממשלה. התווית עושה צרות הודבקה גם לאיש שחשף את השחיטות במערכת המיסים (ומעשה הציל עשרות מיליוני שקלים למדינה), ואכן בחושפו את השחיטות הוא עשה הרבה צרות לעצמו (עד שהפך לחסר בית). גם בתקשורת התחילו לכנות את שומרי החוק בכינויים כמו מתחסדים, והעיתוני בן דרור ימיני אף העניק להם את התואר - טהרנים.
3. לסיום נראה לי שיש איזושהוא קו מחבר בין ה"מוסריים" (הדורשים שבני אדם יפעלו על פי אמות מידה מוסריות) לבין שומרי החוק המצפים שהאזרחים יפעלו על פי חוקי המדינה. משום כך הענקתי לשומרי החוק את הכינוי הזדוני "יפי הטוהר" שהוא שיבוש של הכינוי "יפי נפש" (וגם של שיר הרעות).
בזמנו של ראש הממשלה יצחק שמיר, מבקרת המדינה מרים בן פורת פרסמה דו"ח עב כרס על התנהלות חברי הממשלה
ומה היה לו לראש לומר? תנועת ביטול עם היד בתוספת פףףףףףף
"לא לצאת פראייר" זה ביטוי שיצא מאותו מסע צלב
המתחיל במכות לילדים חנונים או בזמני קראו להם יורמים
והיום קוראים להם ילדי כאפות, וההומור הצבאי של "שאלות קיטבג", הם קשורים להמשך ילדי החננות שבגרו, ובשיח הגברים
מאוד מפותח מושג "יצא שמוק" כי הוא היה בסדר.
לדעתי עצבן, מאז ומתמיד אותם שומרי החוק שמחופשים לכל השמות שהזכרתי, נחשבו לאיכססס. ואם אתה מתכוון שבאופן שיטתי ייבדקו זהויות האדם כדי להפוך לבון טון חברתי.
אני כבר יכולה לדמיין את הקלסתרונים של הממשלה הבאה.
ההתמרמרות על "המוסריים" עלתה בעיקר בעיינינו של גלנט. ראה דוג'
http://cafe.themarker.com/post/2008034/