ּ

חִיוּב

וּבִקַּשְׁתִּי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל חוֹל
וּשְׁלִיחַ הַצִּבּוּר שָׁאַל
אִם לְמִי מִן הַבָּאִים בְּשַׁעֲרֵי הַשְּׁטִיבְּלַאךְ
יֵשׁ חִיּוּב –
וְלֹא נִמְצָא אֶחָד כָּזֶה.

וְהַשָּׁלִיחַ הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גְּדוֹלָה
וּפָתַח בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת וּמִלּוֹתָיו מִתְנַגְּנוֹת בִּי.
וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: חִיּוּב גָּדוֹל יֵשׁ לִי, שֶׁאֵינוֹ הִלְכָתִי
וְהוּא רַק שֶׁלִּי.

וּבַתְּפִלָּה נוֹדֶדֶת מַחְשַׁבְתִּי
לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁל יַלְדוּתִי,
שָׁם מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ הָיִיתִי מֵאֱלֹהִים
לְזַמֵּן אוֹתָךְ,
כְּשֶׁאֵצֵא לֶחָצֵר אֶפְגֹּשׁ בָּךְ.
וְיוֹם בָּא וּבָאת
וּלְאַחַר זְמַן הָלַכְת.

הִנְנִי כָּאן
וְלָנֶצַח חִיּוּב הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלָּנוּ.