מה זה מפלגה? רשימת אישים שבחרה ללכת ביחד לבחירות או רשימת אישים שיש להם אידיאולוגיה משותפת? ומה זה אומר על עצמנו?

השאלות הזו מתעוררת בי נוכח כמה תופעות. הראשונה היא התופעה, החוזרת ונשנית, שבה חברי כנסת מ"קדימה" מצטרפים ליוזמות חקיקה של "הליכוד" ו"ישראל ביתנו". אותן יוזמות חקיקה שכמאמרה של אבירמה גולן הופכות אותנו ל"ארץ המתנחלים". זו אותה "קדימה" שרבים מחבריי הצביעו בעדה כי האמינו שהם בוחרים "מפלגת מרכז". זו אותה "קדימה" שמצביעים מסורתיים של "מרץ" הצביעו בעדה כי האמינו שהם מצביעים נגד ביבי.

ההתנהגות הזו מצביעה מעל לכל ספק ש"קדימה" היא רשימת אישים שמה שמאחד אותם זה ההזדמנות להיכנס לכנסת. אין בה שום סלקציה של המועמדים על פי אידיאולוגיה.  מי שבחר בה אולי חשב שיש לה דרך ברורה, אולם בפועל בחר בכך שפלוני או אלמונית יהיו בכנסת ושם הם יעשו ככל שעולה על רוחם.

עוד תופעה הביאה אותי לעיון בשאלות הללו. זו היתה ההצטרפות של כמה מחבריי למפלגה זו או אחרת, רק בכדי לקדם אישיות מסויימת ולהגביר את סיכוייה להיבחר לצמרת המפלגה בפריימריס. לא חבריי היו אלה שהחליטו לאיזה מפלגה להתפקד. האישיות עשתה זאת עבורם. מאחר והיום מקובל שאישיות מפורסמת עושה ROAD SHOW בין מפלגות, הרי אם היתה בוחרת להצטרף למפלגה א', הם היו מתפקדים למפלגה א'. אם היתה בוחרת להצטרף למפלגה ב', הם היו מצטרפים למפלגה ב'. 

כלומר, אדם מוכן להתפקד למפלגה מתוך אינטרס אחד ויחיד – לקדם מישהו מסויים. המסגרת האירגונית לא חשובה. חשובה האישיות. היא כבר תדע מה לעשות. אפשר לסמוך עליה!!!

האם יש גבול? האם יש סייג לאיזו מפלגה אתה מוכן להצטרף כשאתה תומך במישהו בצורה עיוורת?

המסקנה שלי מכל הענין היא אחת. אנשים כמונו הם הגורם העיקרי העומד בבסיס משבר המנהיגות והמשילות של ישראל. כאשר אנחנו מאפשרים למפלגות להיות רשימות אישים בלבד, וחלקנו אף נותן לכך יד על ידי הצטרפות למפלגות כאלו, אנחנו מאפשרים לאישים לעשות ככל העולה על רוחם. זה אנחנו שלא דורשים מהם עמדה. ואנשים בלי עמדה מובהקת עושים ככל העולה על רוחם.

אל נלין על הפוליטיקאים. זה אנחנו שמזמינים ומאפשרים להם לנהוג בנו כרצונם.

גילוי נאות – בבחירות האחרונות, כמו בבחירות קודמות, הצבעתי ל"מרץ" מתוך ידיעה שזו המפלגה שקרובה יותר לדעותיי הפוליטיות ומתוך ביטחון שחבריה מעולם לא יצטרפו לגוש הימין.