כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של מצב הרוח

    ארכיון

    עוד חלום הוגשם - רוקסי מיוזיק ב-O2, רגע לפני שבריאן נוחת בארץ

    2 תגובות   יום רביעי, 16/2/11, 11:33

    עוד חורף, כמעט כמו בשנה שעברה. הפלגות אין, וזה הזמן לנקות את הראש. מה מתאים יותר מרוקסי מיוזיק בלונדון? את הכרטיסים הזמנו כבר בקיץ שעבר. אנחנו כבר מכירים את השגרה. רוקסי מיוזיק חוגגים 40 בסיבוב הופעות "for your pleasure" עם ארבעה חברים מההרכב המקורי - בריאן פרי הסולן המשובח, פיל מנזנרה בגיטרה, אנדי מקיי בכלי נשיפה ופול תומפסון בתופים. כל כך הרבה שנים של רוקסי מיוזיק עברו אצלנו באוזן, עם הצליל המיוחד הזה, והשירה של בריאן פרי, שלוקחת אותך למקומות אחרים, לא מכאן, שלא יכולנו להחליט אחרת, וקפצנו על המציאה.

    יום לפני המופע אנחנו חוגגים את ראש השנה הסיני (שנת הארנבת!) בצ'יינהטאון של לונדון - חגיגה מפוקפקת, הרובע הסיני בלונדון בנוי מרחובות כל כך צרים שפשוט אי אפשר היה לזוז. סביב כל דרקון מרקד היתה טבעת אבטחה שאפשרה לו לנוע, אחרת היה נתקע כמו כולנו, בלי יכולת לזוז. נחלצנו משם וחזרנו הביתה רק כדי לשמוע את החדשות העצובות על גארי מור. שם זה היה בכל מהדורות החדשות. היה עצוב.

    למחרת קמנו בבוקר וגילינו מהחדשות שבריאן פרי מגיע לארץ באפריל, במסגרת סיבוב ההופעות הפרטי שלו. מעניין את מי יביא אתו - כל חברי רוקסי מיוזיק השתתפו אתו בהקלטת האלבום האחרון.. . איזה צירוף מקרים מוזר.

    יוצאים מהבית, עולים לטיוב ויוצאים לתוך ה-O2, אולם ההופעות הענק, שכל הופעה בו היא חגיגה של ממש. כבר בדרך מרגישים את המוזיקה באוויר, השילוט בחוץ לא מותיר מקום לספק - הגענו למקום הנכון.

    ''

     

    20000 איש ויש מקום לכולם, אף פעם אין לחץ או דחיפות, הכל מרווח, יש מספיק מסעדות להכיל את כולם, למה אין אצלנו דברים כאלה?

    נכנסים פנימה, עוברים את סוללת אנשי המרצ'נדייזינג (חוברת תמונות צבעונית ב-15 פאונד? נו באמת, יש גבול), ומסתובבים בשדרת המסעדות האינסופית שבדרך לשער.

    20000 איש, ואפילו אחד מהם לא מצא לנכון להדליק סיגריה. לא באולם, לא מחוץ לו ולא בשום מקום. איזה חננות הבריטים האלה. סיפרו להם שכדי ליהנות ממופע לא צריך בהכרח להסריח לכל הסובבים אותך והם קנו את זה. מה, הם לא שמעו שכדי להיות קול צריך להדליק סיגריה בהופעה? שיבואו אלינו וילמדו קוליות מהי.

    ''

    24 מסעדות, תורים מסודרים של אנגלים מנומסים, קצת אוכל, קצת בירה, ואתה נכנס במצב רוח מתאים לתוך ההיכל. שם, יושבים כבר אלפי אנשים שכמוך, מחכים לרגע בו תעלה החבורה המוכשרת הזו לבמה.

    ''

    עד אז, מחממים אותנו עם איזה הרכב סקא בינוני שאת שמו איני זוכר כלל (אני ממש לא אוהב סקא..), ואחריו שלישיה טקסאנית חביבה שנקראת hot clubs of cowtown, שמנגנת בקונטרבס, כינור וגיטרה מוזיקה לא שגרתית, מין שילוב בין קאנטרי לג'אז א-לה-ג'אנגו ריינהארט. תוכלו לבדוק אותם באתר שלהם כאן,או  בדף המייספייס שלהם.

    אחרי 20 דקות גם הם יורדים מהבמה והצוות מתחיל בהכנת הבמה לדבר האמיתי. הסאונד עד עכשיו לא היה מדהים, כבר הייתי במופעים בהיכל הזה שבהם הסאונד היה קרוב למושלם - כמו קלפטון ובק בשנה שעברה - ואנחנו עדיין מקווים שבמופע האמיתי העניינים ישתפרו.

    ברבע לתשע האורות כבים, ומתחיל הדבר האמיתי. 14 איש על הבמה - ארבעת החבר'ה מההרכב המקורי, עם 3 זמרות ליווי, קלידן, בסיסט וגיטריסט נוסף, שני מקישנים, ושתי רקדניות א-לה-בריאן פרי, שהקפיד כל חייו להיות מוקף ביפהפיות אקזוטיות. אז למה להפסיק בגיל 60?

    ''

    המופע משובח, רוקסי מיוזיק לא איבדה מכישרונה ומיכולותיה עם השנים. את רשימת השירים תוכלו למצא כאן, וכל השירים הגדולים באמת נשמרו לסוף - virginia plain, love is the drug, do the strand,editions of you ולבסוף הסיום המתבקש עם for your pleasure, תוך עזיבה הדרגתית של כל המשתתפים, ובלי הדרן. בסה"כ שעתיים של חלום נטו.

    הסאונד לצערי לא משתבח ונותר מעט עמום, יותר מדי אקו, יותר מדי באס. גם התאורה בעייתית - על המסך שמאחורי הלהקה מוקרן לאורך כל המופע סרט ארט-רוקי בסגנון רוקסי מיוזיק, עם שילוב מועט ואפל של דמויות הנגנים מהמופע עצמו, ובשל כך הבמה חשוכה מדי רוב הזמן - כך שלא ניתן לראות בבירור את הלהקה לא על גבי הבמה ולא על גבי המסך... מזל שהיינו קרובים יחסית - הרחוקים מהבמה בטח התבאסו קצת.

    אבל אנחנו לא מבואסים. הגשמנו עוד חלום, וראינו עוד כמה חבר'ה מהגדולים באמת, דור הנפילים, רגע לפני שהם עוברים ל-great gig in the sky כמו גארי, עליו השלום. אל תפספסו את בריאן פרי בארץ!

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/2/11 10:45:

      צטט: @אורית 2011-02-16 15:55:39

      וואו חיכיתי לפוסט הזה.
      כמובן שאני אכולת קינאה( ולו רק בגלל פיל מנזנרה)...
      יופי של סט ליסט.
      ברור שיש מה ללמוד מאנגלים ואירופאים בכלל איך
      צריכה להתנהל הופעה מרגע שנגזרת הביקורת של הכרטיס,
      זה סוג של חנוניות מבורכת, יש להם מספיק דפקטים ובעיות אחרות.
      מה בתיכנון עכשיו?:-)

       

      אכן, מנזנרה לבדו שווה נסיעה. את תקליט הסולו שלו k-scope אני שומע עד היום בתכיפות גבוהה, ועל העבודה המדהימה שלו ב-801 אין מה להוסיף... עכשיו בודקים את התכניות לפסטיבל high voltage ביולי, ונראה מה מתכננים לנו שם, בינתיים אין בדרך משהו על הכוונת, נראה אם יצוץ...

        16/2/11 15:55:
      וואו חיכיתי לפוסט הזה.
      כמובן שאני אכולת קינאה( ולו רק בגלל פיל מנזנרה)...
      יופי של סט ליסט.
      ברור שיש מה ללמוד מאנגלים ואירופאים בכלל איך
      צריכה להתנהל הופעה מרגע שנגזרת הביקורת של הכרטיס,
      זה סוג של חנוניות מבורכת, יש להם מספיק דפקטים ובעיות אחרות.
      מה בתיכנון עכשיו?:-)