בטעות עברתי ליד המראה

(בטעות כי אנחנו ברוגז כבר המון זמן)

וההיא שם התחילה לצרוח עליי כמו משוגעת

דייי!!! תפסיקי, לאן את רוצה להגיע???

האמת,

לא הבנתי מה היא רוצה,

ברוגז ברוגז, אבל מי את שתרימי עליי ככה את הקול???

בכל זאת אנחנו שותפות לטייץ!!

בעיניים מבוהלות אני מציצה עלייה

ופתאום,,,

אני מגלה שניצל פה ושניצל שם

ואז אני קולטת שגם אני בעצם

אוכלת שאריות!

אוכלי שאריות אלו כל אותם הורים

שסיימו להאכיל את הילד וחסו על הצלחת המלאה

לא חבל לזרוק?

מזה השמאטס הזה?

וואוו יצא לי מזה טעים...

רק לטעום...

ומחברת התירוצים גדלה מיום ליום

ואתם מוצאים את עצמכם "מנקים את הצלחת של הילד"

ומוסיפים אותה אט אט בלי להרגיש

למותניים,

לירכיים,

לסנטר...

ובראש שלנו : כולה חתיכה קטנה ומסכנה שחבל לזרוק..

אבל חתיכה אחת קטנה

ועוד אחת

ועוד אחת

יושבות לי היום חזק על הישבן כדיירות מוגנות!

עצוב יותר להודות שלא הייתי חייבת לזרוק (מטעמי מצפון)

יש לי כלבה בבית שהייתה שמחה מאוד לפיסות האושר הללו..

ריד מיי ליפסטיק

אם התגנב לכם חיוך לפרצוף  בזמן הקריאה

סימן שהכתובת כתובה לכם על המצח

גם אתם אוכלי שאריות!!!

בואו נחליט שמעכשיו

מה שנשאר בצלחת - נגמר בפח

הקיבה שלנו איננה פח אשפה

אף על פי שיש לה התנהגות מלוכלכת לפעמים...