כותרות TheMarker >
    ';

    My Delusions

    דעתנית, אוהבת הרבה מאוד דברים ועל חלקם בוחרת לכתוב, מקווה שתהנו לקרוא. :-)

    אהבתם את מה שכתבתי, תגיבו, תככבו, תשאירו סימן שבקרתם :-)

    0

    החמין של אמא שלי, החמין הארצישראלי / פוסט אורח של צבי קצבורג

    7 תגובות   יום רביעי, 16/2/11, 17:20

    אמא שלי הודיעה לי בטלפון שלשבת הקרובה היא מתכננת להכין חמין. אמא שלי, חמין. בשבת. אין תענוג גדול יותר מזה. פעם זה היה עניין של כל שבת שנייה או שלישית, אבל השנים והגיל עשו את שלהם, וגם העובדה שקשה לראות מאכל שמתבשל יום ואפילו יום וחצי נעלם בתוך כמה דקות בתוך פיות גועשים ודורשים שאף פעם לא מספיקה להם המנה בצלחת.

    החמין שלי אמא שלי, הוא לא חמין אשכנזי, הוא לא חמין מרוקאי, הוא לא חמין אפגאני ולא חמין של כל יהדות אחרת. החמין של אמא שלי הוא של אמא שלי והוא הכי ארצישראלי מבחינתי, וגם, אין כל צורך לציין, הכי טעים מכל החמינים שאני מכיר, ואני אחד שמגדיר את עצמו כמכור לחמין (אמצע מדבר סיני, באמצע אוגוסט עם בקבוק מים וקצת צל, סיר חמין בינוני באיכותו על ידי. עלי. לא יישאר זכר).

    טוב, אין ספק שהבסיס הוא ממדינות מזרח אשכנז, אבל השינויים הקלים עושים את שלהם, והשינוי הכי מוצלח זה עטיפת הסיר בג'חנונים. מי שלא אכל ג'חנון עם כל המיצים של החמין שקועים בו עמוק, לא יודע בשביל מה התימנים בכלל המציאו את הג'חנון. אפילו הם לא ידעו.

    החמין של אמא שלי הוא מעורבב. כן, אני יודע שיש כאלה שמקפידים על הפרדת סוגי הקטניות והרחקתן מהבשר, אבל אצל אמא שלי הכל נכנס לתערובת. שני סוגי שעועית בדרך כלל, אחרי שמבשלים אותם היטב כדי להוציא מהם כמה שיותר את "הגזים", ויחד עם זה גם קצת גריסים ובשר בקר אדום שמתפורר ומשתלב בין החיטין ולפעמים במקום זה קצת עוף שהעצמות שלו הופכות לחלק מהתבשיל, ובין לבין תפוחי אדמה מפורקים (החלק הפחות אהוב עלי, אני איש של שעועית) ועוד גולת כותרת שסוגרת את מכסה מלמעלה עד שהוא שוקע פנימה אל תוך הלבה הרותחת: קישקה, עמוק מהקרביים, עם קצת חרפרפות טובה לנשמה. החמינדוס בצדדים בדרך כלל אכן יוצאות חומות, אבל לא תמיד.

    בחלוקה היא דואגת כמובן שכל אחד יקבל נציגות מינימלית לפחות מכל אחד מהמעדנים, ועוד לפני שהיא מניחה את הצלחת בפני הסועד התורן כבר כולם דוחפים את האפים לתוך הסיר כדי לראות אם אפשר לקבל תוספת, עוד לפני שהאחרון קיבל את המנה שלו - ישראלי, לא?

    אבל הכי אני אוהב את החמין של יום ראשון. אם נשאר משהו. אז פשוט מערבבים הכל למעין עיסה שאולי לא הכי כיף לראות אותה, אבל תענוג לזלול אותה. אני לא יודע מה גורם לתערובת הזו להיות כל כך טעימה, אבל זו עובדה אצלי. אולי זה בגלל שזו תערובת?

    הרי מה אנחנו אם לא עם של תערובת? חבל שבחיים זה לא כל כך קל כמו במטבח. חבל שבחיים חייבים לזכור שאלו רומנים, אלה יקים, אלה טריפוליטאים ואלה שלטו ואלו דפקו ואלו נדפקו, והרוסים בכלל, ולא משנה אם הם בכלל עלו ממולדובה. אולי הגיע הזמן להבין שכמו החמין, אנחנו מעורבבים זה בזה, ואם נקום ביום ראשון בבוקר ונשכח יום אחד מהיכן הגענו לכאן, או ההורים שלנו, ונזכור כי אנחנו ישראלים, כולנו, אולי אז זה יהיה יותר טעים. חסרות לנו צרות?

     

    הכנת החמין:

    הערה: אין מידות מדויקות, הכל לפי גודל הסיר וגודל הקיבה של האורחים, אבל הרעיון מובן חיוך

    - משרים את השעועית ללילה עם סודה לשתייה. אחר כך מרתיחים ארבע/חמש פעמים כדי להוציא את כל הלכלוך והג'יפה.

     - בסיר של החמין מרתיחים את הבשר/עוף המפורקים פעם/פעמיים כדי שהלכלוך ייצא (אפשר לשים גרונות, כנפיים, בקר מה שבא) ואת הלכלוך מוציאים עם כף. בסוף עוד פעם אחת מים קרים כדי לבדוק שלא נשאר לכלוך.

     - חותכים בצל בינוני/גדול לקוביות וזורקים פנימה עם השעועית וממשיכים להרתיח על אש בינונית. בינתיים מכינים בצד תפוחי אדמה מקולפים. אם הם גדולים חותכים לרבעים, אם הם קטנטנים, אפשר להשאיר ככה.

    - לוקחים את הקטניות (גריסים, חיטה ואם רוצים לפוצץ את הבטן, ועניין של טעם, אפילו חומוס) שוטפים במים חמים כדי להוציא את הלכלוך, שוטפים עוד פעם ומוסיפים לתערובת על האש.

     - מוסיפים תבלינים לפי טעם: שתיים/שלוש כפות מרק עוף, פפריקה, מלח, פלפל שחור, תבלין עוף, קצת רסק עגבניות ואפילו מעט דבש.

     - הגיע זמנם של תפוחי האדמה להיכנס לסיר.

    - להפשיר את הקישקה במים רותחים ולכסות, לבדוק שהקצוות קשורים היטב.

    - לטעום את המים בסיר, לראות שהם הגיע לטעם הרצוי, אם לא אז לתקן.

    - לא למלא את הסיר עד הסוף, חייב להישאר מקום לסגירה לפני התנור.

    - חותכים כל ג'חנון לשלוש ומתחילים לגדר את החמין: משקיעים את חתיכות הג'חנון צמוד לדופן הסיר לתוך הנוזל. מוסיפים את הביצים וסוגרים עם הקישקה מקופל מלמעלה (גם אם הוא מתפרק...)

    - אם יש עודף נוזלים, לשמור אותם להוספה בתנור מאוחר יותר כשהתבשיל מתחיל להתייבש.

    - מחממים את התנור בחום הכי גבוה, ומכניסים את הסיר עם מכסה. כשהסיר מתחיל לבעבע להוריד את האש. בגדול צריך לחמם כל הלילה. בבוקר, עד האוכל בצהריים מגבירים שוב את האש. יש לבדוק מדי פעם, אם כל הנוזלים נספגו, להוסיף מים רותחים.


    בתיאבון!

     

    צבי קצבורג, עיתונאי, מתרגם ועורך, ובין השאר מקים אתר ספר המשחקים של פייסבוק

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      החמין שלך הוא הגעגוע לאמי. חמין אמיתי אחרי הרתיחה מונח על הפלטה מיום שישי בכניסת השבת עד לשבת בצהרים והניחוח הוא ניחוח תבשיל של אמא. חמין אהבה
        17/2/11 13:09:
      כור גרעיני יקח פחות זמן ?
      כמה עבודה ???
      מי מבשל חמין 4 שעות לפני? זה ממילא כל הלילה על האש.
      שטיפה של המצרכים במים חמים - סבבה.
      שן שום, תמר.
      דבש - לפחות כף (אפילו 2) מנקה את כל הגזים של השעועית.
      והכל ב: סיר חשמלי, עם קערת חרס עבה - מצוין.
        17/2/11 11:09:

      צטט: TzviKatzburg 2011-02-17 05:40:08

      ותודה רבה מאמא, הייתה לה הפתעה נחמדה :)

       

      כייף לקרוא :-)

        17/2/11 10:35:
      צבי, תודה רבה, נשמע מעולה...
        17/2/11 05:40:
      ותודה רבה מאמא, הייתה לה הפתעה נחמדה :)
        16/2/11 23:02:

      צטט: לולה של היום 2011-02-16 22:38:35

      חחחחח זה הגחנון שאכלתי במסעדת ציפורי בבני ברק.
      היה טעים!
      כוכב באהבה ממני.

       

      אם כך צריך להגיע לבני ברק :-)

        16/2/11 22:38:
      חחחחח זה הגחנון שאכלתי במסעדת ציפורי בבני ברק.
      היה טעים!
      כוכב באהבה ממני.

      ארכיון

      פרופיל

      odelia76
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין