אם היינו יכולים להודות על סיומם של דברים כפי שידענו להודות על קבלתם-היינו מאושרים. הרי לעולם לא ילקח מאיתנו דבר אלא אם כן משהו טוב יותר ממתין בפתח. אך ברגע שאיננו מאפשרים לעצמנו להיפרד מהישן , אנחנו בעצם מונעים מעצמנו לקבל את החדש. אם נסתכל אחורה על העבר שלנו, נראה שכל מה שקרה לנו לאורך הדרך, קרה בסופו של דבר לטובה.
ביום שתשחררו, תוכלו לאפשר ליקום לתת לכם את מה שאתם עדיין לא יודעים ששייך לכם.
אם רק תאמינו
תגלו עולם ומלאו
קטע מתוך הספר ללכת אחרי הלב-סיפורה של אמה גונס
יכולת השחרור נמצאת בהבנה כי אין אנו יכולים לאחוז בשום דבר מתוך הפחד שילך.
שהרי מראש שום דבר אינו שייך לנו
אלא מבקר בחיינו
האחיזה בדבר מתקיימת ממקום של חסר
השחרור מתקיים ממקום של מלא
ביום שנבין שהכול מסונכרן בתאום מושלם עבורנו
נדע את האושר בהתגלמותו
עד אז נחיה בחסר
ערב נפלא ולכולנו |