היא

שירי המתנגן

נותנת לי סיבה

לחיות.

מבטיחה לי,אותה

ומקיימת לה,אותי

כמו משמעות המתגלגלת

בִנתיבי ההגיון.

כמו לעצור חולפֶי עולם

בשביל לקרוא

בֶשֶם השֶם.

ואותה

כמעט יודע

אבל הוּתָרתי,לחפש

בין מסתורי נתינתה

אֶת שלעד לא יישכח.

היא נֶצוּרָה בי,ככאב

בין שתי דפנות לֶרוחָב לב

ופוסעת,חרש חרש

בֶאור שבילֶי צחור נשמתי.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)