איך חדרת אלי עמוק מכולם

כמו שלא נגעו בי מעולם,

מהו ייחודך, מהו סוד קיסמך

שפתחתי את ליבי כך בשבילך?

במה חטאי, בפתיחותי?

אולי את פשוט קוראת אותי?

נוגעת, חופרת, קודחת עמוק

לא מאפשרת לי לברוח, לשתוק,

הקשבתי לרגש, שמעתי חיבור

חשבתי שזהו, הסוד פתור,

הרגשתי שהרצון הוא כפול

אבל כנראה שנכנסתי לתוך השבלול,

כנות ואמיתיות הן בסיס לקשר

כשהן ביחד בהדדיות - מגיע האושר,

אך מרגישים שמשהו פתאום נשבר

כשצד אחד מחליט שהוא נסגר,

נמוגה ההדדיות, הפתיחות והישירות

ופתאום יותר ויותר נכנסת הקרירות,

כואב השבר, דוקר עמוק בפנים

כשאתה רואה בראי שלך.. סדקים,

עוצמת הכאב בהרגשת התהום, הבור

ממרום ההר, מרום מעוף הציפור,

ואולי הנפילה מחום השמש לכפור

מדגישה לי את טעותי בפרשנות האור,

נודה על ההוריקן, עוצמת הסערה

טילטלה את נפשי, בליבי בערה,

אולי תם תפקידה, כמו שלי בשלה

ועלי לחפש מראה אחרת, שתרצה את דמותי עם שלה?!