כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    הכלכלה צומחת, האנשים נובלים

    62 תגובות   יום חמישי, 17/2/11, 09:54

    במשפחת ישראלי שני ההורים עובדים משמונה עד ארבע, ומרוויחים, כל אחד, את השכר הממוצע במשק. ביתם היא תלמידה מצטיינת בתיכון, ועם המשפחה גרה גם הסבתא.

    לאחרונה, שני ההורים התקדמו בעבודה, ועברו לתפקידי ניהול רווחיים יותר - ותובעניים יותר: שניהם עובדים עכשיו מ-8 בבוקר עד 8 בערב, ולא נהנים כמעט מימי חופשה.

    הבת, שכעת אין להורים די זמן או סבלנות להשקיע בחינוכה, החלה לפרוק כל עול, נזרקה מבית הספר והידרדרה לזנות.

    בנוסף, הסבתא חלתה ומתה.

    למרבה האבסורד, על-פי המדדים הכלכליים המקובלים, בני המשפחה שנותרו בחיים נהנים מ"פריחה כלכלית": גם "חוסכים" את הוצאות המחיה של הסבתא והלימודים של הבת, גם נהנים מהעלייה במשכורות ההורים, וגם נהנים מהמשכורת היפה של הבת מ"עבודתה החדשה".

    מאידך, על פי כל מדד אנושי סביר, מה שקרה למשפחה הוא אסון.

     

    אנשים חולים, כלכלה בריאה

    המדד הכמעט-בלעדי לצמיחה כלכלית הוא התמ"ג - התוצר המקומי הגולמי. התמ"ג מציין את הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה מסוימת במהלך תקופה נתונה, או, במלים פשוטות יותר: כמה כסף החליף ידיים.

    הנטייה לחשוב שמטרת העל שלנו צריכה להיות "להגדיל את התמ"ג" ותו לא יוצרת עיוותים רבים. אם נחזור למשפחת ישראלי שתיארנו קודם - הרי שהטרגדיה שעברה עליה הגדילה מאוד את ה"תוצר" שלה: ההידרדרות של הילדה בלימודים אילצה את ההורים לשלם יותר כסף למורים פרטיים (שקודם היא הסתדרה מצוין בלעדיהם) - וזה טוב לתמ"ג. המחלה של הסבתא גרמה לה לקנות יותר תרופות יקרות - וזה מצוין לתמ"ג.

     

    אמריקה כמשל

    התמ"ג בארה"ב גבוה בעשרות אחוזים מזה של מדינות מערב אירופה, כמו גרמניה וצרפת.

    אבל...

    תוחלת החיים בארה"ב נמוכה מזו שבמערב אירופה ובישראל.

    מדד מקובל לאיכות שירותי הבריאות במדינה הוא שיעור תמותת התינוקות בלידה – שבארה"ב הוא כמעט כפול מזה שבמערב אירופה ובישראל.

    העובד האמריקאי זוכה לכ-13 ימי חופשה בשנה בלבד – לעומת כ-30 במערב אירופה.

    שיעור האסירים בבתי הכלא בארה"ב הוא מהגבוהים בעולם – בערך 750 איש לכל 100,000 תושבים,פי 3 עד פי 5 מהממוצע במדינות אירופה השונות (ובישראל). גם שיעור מקרי הרצח בארה"ב גבוה פי כמה מזה שבמדינות מערב אירופה (ובישראל).

     

    תושבי ארה"ב נהנים מ"רמת החיים הגבוהה ביותר בעולם" רק בעיני פרשנים כלכליים שמרנים, שמסתכלים על העולם דרך החור שבשטר הדולר. בעיני 99.9% מהאוכלוסייה - כל מי שלא עבר את שטיפת המוח הניאו-ליברלית בחוגים לכלכלה באוניברסיטאות -"רמת החיים" לא נקבעת על סמך מדדים כלכליים שרירותיים כמו התמ"ג, אלא על פי תוחלת החיים, מספר ימי החופשה, ביטחון הפנים ורמת הבריאות והחינוך הציבורי. על פי כל המדדים האלה, רמת החיים בארה"ב נמוכה משמעותית מזו שבמערב אירופה, ואפילו מזו שבישראל.

     

    הצד הסביבתי

    רמת החיים ה"גבוהה" של תושבי ארה"ב מסכנת את האנושות כולה: ארה"ב, שבה מתגוררת רק 5% מאוכלוסיית העולם, אחראית לייצור כרבע מפליטות גזי החממה, יותר מכל מדינה אחרת. ארה"ב סירבה לבצע את אמנת קיוטו והכשילה את ועידת באלי להפחתת גזי החממה בעולם. זהו המחיר של "אורח החיים האמריקאי", שכולל פרבור, התמכרות לרכב פרטי ובולמוס צרכני בלתי נשלט.

     

    הבזבוז כאידיאל

    השיטה הכלכלית שעדיין דומיננטית בארה"ב מכונה ניאו-ליברליזם: על פי השיטה הזו, יש להפריט כמעט כל דבר, להקטין את הרגולציה והפיקוח, ולתת לשוק החופשי והתחרותי לעשות את שלו - לא רק כאשר מדובר במוצרי צריכה מובהקים כמו רהיטים או מכוניות, אלא גם כאשר מדובר בשירותים ציבוריים בסיסיים, כמו מים, חינוך, בריאות וביטחון פנים.

    השיטה הניאו ליברלית מעודדת באופן כמעט מובנה בזבוז והרס של משאבים טבעיים. לדוגמא: בכל פעם שמזדהם מקור מים טבעי, יותר אנשים קונים בקבוקי מים מינרלים (שגורמים לנזק סביבתי עצום); המדינה נאלצת להתפיל מים - תהליך שגורם לצריכת אנרגיה רבה, ולפיכך לזיהום אוויר, וכן לאובדן שטחים פתוחים; זיהום מקורות המים גורם ליותר אזרחים לחלות בסרטן ולצרוך תרופות יקרות.

    כלומר, למרבה האבסורד, זיהום המים תורם ל"צמיחה הכלכלית" - כי הוא מגדיל את הרווחים של חברות ההתפלה, המים המינרליים והתרופות. מחיסכון במים, לעומת זאת, אף אחד לא מרוויח.

     

    רגע, מה זאת אומרת "אף אחד"? כולנו מרוויחים מחיסכון. לכולנו עדיף לקבל בברז מים טהורים, במקום לקנות במחיר מופקע מים מינרלים או מותפלים, ו"על הדרך" לסבול מנזקים סביבתיים ובריאותיים כבדים.

    הבעייה היא, שהמושג "כולנו" בכלל לא קיים בכלכלה הניאו-ליברלית. הוא אמור להיות מגולם במושג השפעות חיצוניות, שמכמת את התועלת או הנזק לחברה מפעילות שוק - אלא שבפועל, פרשנים כלכליים שמרנים מתעלמים ממנו כמעט לחלוטין. כל עוד לא תקום חברה פרטית בשם "כולנו בע"מ", תמיד יהיה יותר "כלכלי" לסלול כבישים מיותרים וזוללי שטחים פתוחים ולמכור רכבי שטח מזהמים, במקום לשפר את התחבורה הציבורית; או להקים תחנת כוח פחמית שמזהמת ומסכנת את בריאות הציבור, במקום לחסוך בחשמל.

     

    עולם אחר הוא אפשרי

    האם כדי להפסיק לפגוע בסביבה ובחברה אנו צריכים לעבור לעוני מנוון בנוסח הקומוניזם, ולחזור להשתמש בסוסים ולגור במערות, במקום ליהנות מפירות הקדמה הטכנולוגית?

    ממש לא. בין הקומוניזם שקרס ונכשל לחלוטין, בכל העולם, לבין "הקפיטליזם החזירי" נוסח ארה"ב יש שביל זהב, שעובד מצוין: קוראים לו סוציאל דמוקרטיה.

     

    סוציאל דמוקרטיה. נעים להכיר

    הניאו-ליברליזם מתעלם כמעט לחלוטין מהעובדה הפשוטה, שיש לנו רק כדור ארץ אחד ורק "ארץ ישראל" אחת, ושהמשאבים של שניהם מוגבלים מאוד; הסוציאל-דמוקרטיה, לעומת זאת, מאמינה בקיימות, וגורסת שכאשר בודקים את התרומה של עסק או מפעל לחברה, יש לקחת בחשבון לא רק את שורת הרווח וההפסד במאזן שלו, אלא גם את טביעת הרגל האקולוגית שלו.

    פרשנים כלכליים ניאו-ליברלים תוקפים לעתים קרובות את השחיתות השלטונית - אבל לא מציעים שום פתרון מעשי לבעיה, פרט ל-לשבת בבית, ולצפות שמן השמים יפלו לנו מנהיגים הגונים יותר; הסוציאל-דמוקרטיה, לעומתם, דוגלת באקטיביזם, בקשר אמיתי בין הבוחר לנבחר, ובחיזוק הח"כים ההגונים והמצטיינים מכל קצוות הקשת הפוליטית, באמצעות התפקדות למפלגות (לכל המפלגות, איש איש על-פי דעותיו, גם אם הן שונות לחלוטין משלנו). ואומנם, לגישה הזו יש הישגים רבים ומשמעותיים.

     

    ומעל לכל: השיטה הניאו-ליברלית מתייחסת אל בני אדם כאל אווזים לפיטום, שכל ייעודם בחיים הוא לצרוך כמה שיותר ולייצר כמה שיותר, כדי לגרום ל"צמיחה כלכלית". לעומת זאת, גורסת הסוציאל-דמוקרטיה, שמטרת העל של ניהול כספי המדינה איננה "להגדיל את התמ"ג", אלא להעניק לאזרחים חינוך, בריאות, ביטחון פנים ותנאי עבודה נורמאליים לעובדים.

     

    * תודה לדורית, יובל, יעל ולקסי על עזרתם בהכנת הטור.

    דרג את התוכן:

      תגובות (62)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/7/11 23:01:
      תחילה צחקתי מ" המשפחה" אחר כך תמהתי מדוע "הורדת " את הצעירה לזנות. הרי ישנן עוד אפשרויות. גם אם אקבל את ההצעה שלך לא אסכים לחישוב שלך כי עם מותה של הסבתא איבדה המשפחה הכנסה מפנסיה של הסבתא, מעבודה, אולי רנטה מגרמנה וגימלה מביטוח לאומי. בנוסף , אפשר להניח שילדה המתדרדרת לזנות תידרדר גם לסמים ובעיקר לסמים קשים העולים לא מעט. בתחילה בוודאי ינסו " להוציא אותה מזה" וישקיעו נסיונות גמילה ויכוצ"ב. כלל, סביר להניח שהכסף ילך לסרסור אלא אם לילדה יש תודעה כלכלית ונתונים הולמים המאפשרים לה להפוך לנערת ליווי יוקרתית היודעת להשקיע את כספה בחוכמה, נמנעת מסמים וגם מצליחה להסתיר את עבודתה מהוריה.
        24/2/11 16:30:

      צטט: meirk11 2011-02-23 21:35:11

       

      למה רוב אלה שהוכח כי הם מושחתים והורשעו בבתי משפט הם או פוליטיקאים או אנשי עסקים ולא ראשי ועדי עובדים?

      ואיך נהיו לנו ראשי ממשלה מרובי נכסים ובעלי הון עצמי לא מבוטל?

      חוץ מזה הדברים נשמעים לי כמו אוי אוי אוי, שתו לי אכלו לי, הרצפה עקומה, והנעליים רטובות.

      במקום להאשים כל הזמן גורמים אחרים, הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יקבלו לא רק את הסמכות לקרוע את העם אלא גם את האחריות על מעשיהם.

      מודה שגם לא הבנתי למה ועדי עובדים מושחתים מונעים לקיחת מסים ישירים מהמליונרים ומחייבים מיסים עקיפים שדופקים את הפחות מליונרים.

      יש עוד הרבה דברים שלא הבנתי.

      אלא אם מורידים מסיכות, ומודים כי הכל נובע מתפיסת עולם של קפיטליזם חזיריו/ או הרגשת חובת אמונים לאלה שנותנים את המימון הנדרש לראש הממשלה לזכיה בתואר ולשמירה עליו. 

       

      נורא פשוט לענות על השאלה שלך.

      נכון , הרבה עסקני וועדים הורשעו בעבירות , אבל הבעיה היא לא בעברינות שלהם.

      הבעיה היא בדברים שהם עושים על פי חוק.

      לא מפטרים היום פקידים עובדי מדינה , כי אם יפטרו אותם , ההסתדרות יכולה להשבית את המשק.

      אז לא מפטרים אותם , ההפך , נותנים להם תוספות במשכורת.

      זו המכשלה העיקרית והמשמעותית של המשק הישראלי ולא שום דבר אחר.

      מיסים ישירים , לדוגמא , הם בדיחה מטומטמת , כיוון שבעלי העסקים יכולים לקנות גרביים על חשבון העסק ואפילו לקבל עליו החזר מס. כולם עושים את זה , כך המיליונרים נעשים עשירים יותר.

      עכשיו נחזור לשרות הציבורי , הוא הבעיה ולדעתי , אין לסביבתנים שום כיוון לפיתרון.

      בגלל שאין להם פיתרון , הם מתעלמים מהבעיה ומפברקים בעיות אחרות חסרות משמעות וחסרות שחר , פירבור ובירבור וקירקור.

        23/2/11 21:35:

      צטט: drall 2011-02-21 22:45:34

      צטט: meirk11 2011-02-21 22:20:19

       

      כמה דמגוגיה, בלי עין רעה

      תבדוק גם כמה במדינות הנ"ל מה רמת השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה בלי לברוח מאחריותה, בלי לזרוק זאת על ארגוני צדקה ותרומות או שנור.,

      לא התיאוריה הכלכלית משנה כמו המעשים בפועל והמניעים/יעדים של קובעי המדיניות

       

      מה שמשנה זה הכוח שיש או שאין לקובעי המדיניות.

      קל להתעלל באזרח הקטן והעלוב, קל למנוע ממנו בית נעים בפרבר , קל למנוע ממנו מכונית נוחה וכבישים טובים מכל מיני שיקולים נבערים ודמגוגיים.

      מה שקשה הוא להתעמת עם אוליגרכיה מושחתת של שירות ציבורי שגדלה ומתחזקת כבר שלושה דורות ועוצמתה היא בדיוק כמידת חולשתו של האזרח.

      יכול להיות ליברליזם טוב , קומוניזם טוב או סוציאל דמוקרטיה טובה , אבל שום טוב יכול לקרות כל זמן שמציאות הועדים הגדולים של השירות הציבורי מתקיימים כפי שהינם. 

       

      למה רוב אלה שהוכח כי הם מושחתים והורשעו בבתי משפט הם או פוליטיקאים או אנשי עסקים ולא ראשי ועדי עובדים?

      ואיך נהיו לנו ראשי ממשלה מרובי נכסים ובעלי הון עצמי לא מבוטל?

      חוץ מזה הדברים נשמעים לי כמו אוי אוי אוי, שתו לי אכלו לי, הרצפה עקומה, והנעליים רטובות.

      במקום להאשים כל הזמן גורמים אחרים, הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יקבלו לא רק את הסמכות לקרוע את העם אלא גם את האחריות על מעשיהם.

      מודה שגם לא הבנתי למה ועדי עובדים מושחתים מונעים לקיחת מסים ישירים מהמליונרים ומחייבים מיסים עקיפים שדופקים את הפחות מליונרים.

      יש עוד הרבה דברים שלא הבנתי.

      אלא אם מורידים מסיכות, ומודים כי הכל נובע מתפיסת עולם של קפיטליזם חזיריו/ או הרגשת חובת אמונים לאלה שנותנים את המימון הנדרש לראש הממשלה לזכיה בתואר ולשמירה עליו. 

        21/2/11 22:45:

      צטט: meirk11 2011-02-21 22:20:19

       

      כמה דמגוגיה, בלי עין רעה

      תבדוק גם כמה במדינות הנ"ל מה רמת השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה בלי לברוח מאחריותה, בלי לזרוק זאת על ארגוני צדקה ותרומות או שנור.,

      לא התיאוריה הכלכלית משנה כמו המעשים בפועל והמניעים/יעדים של קובעי המדיניות

       

      מה שמשנה זה הכוח שיש או שאין לקובעי המדיניות.

      קל להתעלל באזרח הקטן והעלוב, קל למנוע ממנו בית נעים בפרבר , קל למנוע ממנו מכונית נוחה וכבישים טובים מכל מיני שיקולים נבערים ודמגוגיים.

      מה שקשה הוא להתעמת עם אוליגרכיה מושחתת של שירות ציבורי שגדלה ומתחזקת כבר שלושה דורות ועוצמתה היא בדיוק כמידת חולשתו של האזרח.

      יכול להיות ליברליזם טוב , קומוניזם טוב או סוציאל דמוקרטיה טובה , אבל שום טוב יכול לקרות כל זמן שמציאות הועדים הגדולים של השירות הציבורי מתקיימים כפי שהינם. 

        21/2/11 22:20:

      צטט: drall 2011-02-21 12:03:15

      כאן לא מדובר בביצה ותרנגולת.

      כאן מדובר במשק שחלקו קפיטליסטי נאו ליברלי וחלקן קואופרטיבי אוליגרכי.

      דוגמא יכול לספק לנו המגזין "דרושים".

      תוכל למצוא בו פועלי ניקיון וגם סמנכ"ל תחום VLSI . שניהם נמצאים לכאורה בשני קצותיה של הפירמידה , אבל למעשה באותו צד של המתרס.

      מה שלא תמצא באותו עיתון דרושים הוא את המודעה הבאה "דרוש מנהל משמרת לסניף משרד הפנים בבית שמש" , או "דרוש חשמלאי למשרת אזרח עובד צה"ל בבסיס פלמחים".

      משרות אלו יאוישו תוך שניות על ידי אנשים , ללא כל צורך במודעה , כיוון שמי שמועסק שם וויתר על הזכות להתחרות במשק הניאו ליבראלי , בעבור מישרה שבה לא יצטרך להתאמץ כלל כדי לקבל משכורת מכובדת , בעבור הגנה מפיטורים באמצעות רשת ועדים כוחנית ותוקפנית ובעבור אינספור הטבות סמויות כגון "גמול השתלמות" , המקפיצות את שכרו הרבה למעלה מכישוריו.

      לשירות הציבורי הישראלי אין שום סיבה להשתפר , כיוון שהוא מוגן היטב על ידי הסכמים וקומבינות אפלות וכיוון שאינו משתפר , הוא מתדרדר והופך להיות מין עסק רב משפחתי ,שעוסק בשיפור תנאיו שכולם ניזונים ממשלם המיסים , שבדרך כלל שייך לצד החזק והיצרני של החלק הניאו ליבראלי.

      בעניין הזה , ביבי צודק לחלוטין.

      אכן מדובר על איש שמן , איש שמן רע ומנוול שלמדינה אין תעצומות נפש להתמודד איתו ולפטור אותנו מצרתו.

      עד שזה לא יקרה. עד שלא יופרט השירות הציבורי , לא יהיה סיכוי לסוציאל דמוקרטיה בישראל וגם לא תהיה ברירה אלא לעשוק יותר ויותר את החלק המסחרי , הנאו ליבראלי.

       

      ישנן מדינות סוציאל דמוקרטיות משגשגות ועשירות כמו פינלאנד , כמו לוקסמבורג ודנמרק וההבדל המהותי בינם לבין מדינת ישראל , הוא לא ב"נאו ליברליזם", ההבדל ביננו הוא ששם משרה בשירות הציבורי אינה אמורה "לעבור בירושה" וועדי העובדים שם לא יצאו למאבק כדי להגן על משרותיהם של עסקנים מושחתים ובריוניים , כמו שקורה בישראל.

       

      כמה דמגוגיה, בלי עין רעה

      תבדוק גם כמה במדינות הנ"ל מה רמת השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה בלי לברוח מאחריותה, בלי לזרוק זאת על ארגוני צדקה ותרומות או שנור.,

      לא התיאוריה הכלכלית משנה כמו המעשים בפועל והמניעים/יעדים של קובעי המדיניות

        21/2/11 19:51:

      צטט: עצבן 2011-02-21 17:59:34

      1. כשאני אומר "לחיות בכבוד" אני מתיחס למחצית האוכלוסיה שמרוויחה פחות מהחציון (5600 ברוטו - שזה בערך 4700 נטו). כשאני אומר ל"חיות בכבוד" אני מתייחס ללמעלה ממיליון משתכרי שכר מינימום (3700 ש"ח). כשאני אומר לחיות בכבוד אני מתייחס גם לציבור המובטלים (כרבע מיליון איש). כשאני אומר לחיות בכבוד - אני מדבר על כך שאנשים יוחלו לחיות ללא צורך להזדקק לנדבות. כשאני מדבר על לחיות בכבוד אני מדבר על כך שאנשים יוכלו לשאוף שבשלב כל שהוא בחיים יהיה להם את הביטחון של דירה בבעלותם. כשאני מדבר על לחיות בכבוד אני מדבר על כך שהאנשים יוכלו לחסוך סכום מינמלי כך שבהגיעם לגיל זיקנה הם לא יזרקו לרחוב.

      - באותו הקשר ראוי לציין שהנאבקים על העלאת שכר המינימום השתמשו בדיוק בנימוק של תנועת כסף בשוק, כסיבה מרכזית.

      2. לגבי ההערה איך כל אחד רואה כבוד - אני מקבל את הגרסה של חז"לינו - לגבי המכובד המכבד את הבריות, ולענייננו מי שיכול לטעון את טענתו מבלי להכניס מילים לפי מי שאינו מסכים עימו.

      3. איני יודע מדוע כל תהליך הצמיחה אצלך תלוי רק בשימוש ברכב פרטי ובפרבור. ישנם עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים (כנראה הרבה יותר) על צמיחה משני האלמנטים שציינת. בכל אופן מתגובותיך אייני מבין עם לטעמך צמיחה כלכלית היא מושג שלילי (אם כך אנו אכן חלוקים), או שזוהי אינה הדרך היחידה למדידת החוסן (כלכלי\ חברתי) של החברה.

       

      בוא נחדד.

      1. תנאי הכרחי ל"צמיחה" שלך הוא קיום של משאבי אנרגיה, מחצבים מתכלים וכילוי מערכות אקולוגיות. לפחות ב-250 השנים האחרונות. לא?

      2. ככל שה"צמיחה" מהירה יותר, ככה 3 הגורמים האלה נהרסים מהר יותר, נכון?

      3. זו סיבה אחת מדוע ה"צמיחה" היא מושג שלילי. החלף אותה במילים "גידול" ותבין מאיפה השליליות.

       

       

        21/2/11 19:46:

      צטט: אופנן 2011-02-19 12:09:31

       

      למרבה הצער מה שכתבת נכון - סוציאל דמוקרטים הם לאו דווקא מודעים במיוחד לסביבה או לקיימות.

      אך בפועל הסוציאל דמוקרטיה כן מעודדת כיוון התנהלות "מקיים" יותר - גם אם לאו דווקא מתוך מודעות סביבתית.

      לדוגמא: בארה"ב יש מיסוי נמוך על הדלק, ותחבורה ציבורית גרועה (חוץ מבניו יורק). באירופה הסוציאל דמוקרטית, המס על הדלק גבוה יותר, והתחבורה הציבורית טובה הרבה יותר. זו בהחלט מדיניות יותר מקיימת.

      יצרני הרכב האירופיים משקיעים גם הרבה יותר בפיתוח מכוניות חסכוניות בדלק. לעומת זאת, בארה"ב, כוחם של התאגידים בכלל, ושל תאגידי הנפט בפרט, חזק מאוד, והם מקדמים באופן שיטתי מדיניות אנטי-סביבתית ולא מקיימת.

       

       

      כאן אנחנו מגיעים לנקודה של NEF, (הקרן לכלכלה חדשה) - במקום לבחור באירופה שהיא יותר טובה מארה"ב, הכיוון הנכון יותר מגיע אולי ממדינות כמו קוסטה-ריקה. הבעיה היא שבס"ד יש ערך חשובים כמו שיוויניות , סולידריות , חשיבות חיי אדם, וזכויות פוליטיות בפועל (לא רק לעשירים ) אבל אין אצלהם את הערך של קיימות, הדורות הבאים, ייצוב האוכלוסיה או חשיבה על האדם כחלק מהמערכת האקולוגית. אלו דברים מהותיים מספיק כדי לקבוע בצער שס"ד אינה מספיקה.

       

        21/2/11 17:59:

      צטט: אופנן 2011-02-21 12:54:53

      צטט: עצבן 2011-02-20 23:14:15

      צטט: אופנן 2011-02-20 22:59:21

      א. כפי שציינתי ברשימה, השאיפה היא לא לעוני ודלות בנוסח אפריקה, אלא לשילוב נכון יותר בין רווחה כלכלית לרווחה סביבתית וחברתית. 

      ב. בדיוק על סעיף 5 אני חלוק איתך לחלוטין. 

      ברגע שמשיגים את הצרכים הבסיסיים נוסח אוכל, לבוש וקורת גג סבירים, אין שום יתרון ב"צמיחה כלכלית". להיפך.

      אני עובד במשרה חלקית בעבודה שאני אוהב, ויש לי הרבה זמן לגדל את בנותיי. אם מה שמכנים "פירות הצמיחה הכלכלית" זה שאשתי ואני נעבוד מבוקר עד ליל במשרות שאנחנו שונאים ונקנה שתי מכוניות (כרגע אין לנו מכונית בכלל) ובית גדול יותר- אז תודה רבה, אבל לא תודה. אני בכלל לא מעוניין ליהנות מ"פירות" באושים כאלה. לעבוד בעבודה שאני אוהב ולהגיע הביתה בהליכה של 10 דקות ממקום העבודה, ולשחק הרבה שעות עם בנותיי נותן לי הרבה יותר אושר מ"הצמיחה הכלכלית" המעוותת הזו.

       

      כנראה שהמחלוקת נובעת משאלת המוצא - אתה שואל את עצמך מה יעשה אותי (או בני אדם בכלל) יותר מבסוט? בזמן שאני מגביל את עצמי לשאלה כיצד כמה שיותר אנשים יוכלו לחיות בכבוד מפרי עמלם?

       

      בוא נחדד את הנקודה: לשיטתך, "כבוד" נמדד ברכב פרטי שני או שלישי למשפחה או בבית גדול יותר.

      לשיטתי, "כבוד" - או, ליתר דיוק, "חיים ברווחה ובאושר" - נמדד לא ביכולת לעבוד יותר שעות ולקנות יותר מוצרי צריכה - אלא בבריאות, בחינוך טוב לילדים, ובשטחים פתוחים.

      מכיוון שעודף השימוש ברכב הפרטי והפרבור הם בין הגורמים העיקריים ליצירת קיטוב חברתי, להרס שטחים פתוחים ולפגיעה בבריאות הציבור - שני האידיאלים, שלך ושלי, לא חיים יחד. אי אפשר "גם וגם". אי אפשר גם ליהנות ממספר שעות סביר לעובד, גם לדאוג לבריאות ולשטחים הפתוחים - וגם להמשיך במירוץ של עוד ועוד כלי רכב פרטיים, כבישים, מחלפים ופרבור.

       

      1. כשאני אומר "לחיות בכבוד" אני מתיחס למחצית האוכלוסיה שמרוויחה פחות מהחציון (5600 ברוטו - שזה בערך 4700 נטו). כשאני אומר ל"חיות בכבוד" אני מתייחס ללמעלה ממיליון משתכרי שכר מינימום (3700 ש"ח). כשאני אומר לחיות בכבוד אני מתייחס גם לציבור המובטלים (כרבע מיליון איש). כשאני אומר לחיות בכבוד - אני מדבר על כך שאנשים יוחלו לחיות ללא צורך להזדקק לנדבות. כשאני מדבר על לחיות בכבוד אני מדבר על כך שאנשים יוכלו לשאוף שבשלב כל שהוא בחיים יהיה להם את הביטחון של דירה בבעלותם. כשאני מדבר על לחיות בכבוד אני מדבר על כך שהאנשים יוכלו לחסוך סכום מינמלי כך שבהגיעם לגיל זיקנה הם לא יזרקו לרחוב.

      - באותו הקשר ראוי לציין שהנאבקים על העלאת שכר המינימום השתמשו בדיוק בנימוק של תנועת כסף בשוק, כסיבה מרכזית.

      2. לגבי ההערה איך כל אחד רואה כבוד - אני מקבל את הגרסה של חז"לינו - לגבי המכובד המכבד את הבריות, ולענייננו מי שיכול לטעון את טענתו מבלי להכניס מילים לפי מי שאינו מסכים עימו.

      3. איני יודע מדוע כל תהליך הצמיחה אצלך תלוי רק בשימוש ברכב פרטי ובפרבור. ישנם עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים (כנראה הרבה יותר) על צמיחה משני האלמנטים שציינת. בכל אופן מתגובותיך אייני מבין עם לטעמך צמיחה כלכלית היא מושג שלילי (אם כך אנו אכן חלוקים), או שזוהי אינה הדרך היחידה למדידת החוסן (כלכלי\ חברתי) של החברה.

       

        21/2/11 12:54:

      צטט: עצבן 2011-02-20 23:14:15

      צטט: אופנן 2011-02-20 22:59:21

      א. כפי שציינתי ברשימה, השאיפה היא לא לעוני ודלות בנוסח אפריקה, אלא לשילוב נכון יותר בין רווחה כלכלית לרווחה סביבתית וחברתית. 

      ב. בדיוק על סעיף 5 אני חלוק איתך לחלוטין. 

      ברגע שמשיגים את הצרכים הבסיסיים נוסח אוכל, לבוש וקורת גג סבירים, אין שום יתרון ב"צמיחה כלכלית". להיפך.

      אני עובד במשרה חלקית בעבודה שאני אוהב, ויש לי הרבה זמן לגדל את בנותיי. אם מה שמכנים "פירות הצמיחה הכלכלית" זה שאשתי ואני נעבוד מבוקר עד ליל במשרות שאנחנו שונאים ונקנה שתי מכוניות (כרגע אין לנו מכונית בכלל) ובית גדול יותר- אז תודה רבה, אבל לא תודה. אני בכלל לא מעוניין ליהנות מ"פירות" באושים כאלה. לעבוד בעבודה שאני אוהב ולהגיע הביתה בהליכה של 10 דקות ממקום העבודה, ולשחק הרבה שעות עם בנותיי נותן לי הרבה יותר אושר מ"הצמיחה הכלכלית" המעוותת הזו.

       

      כנראה שהמחלוקת נובעת משאלת המוצא - אתה שואל את עצמך מה יעשה אותי (או בני אדם בכלל) יותר מבסוט? בזמן שאני מגביל את עצמי לשאלה כיצד כמה שיותר אנשים יוכלו לחיות בכבוד מפרי עמלם?

       

      בוא נחדד את הנקודה: לשיטתך, "כבוד" נמדד ברכב פרטי שני או שלישי למשפחה או בבית גדול יותר.

      לשיטתי, "כבוד" - או, ליתר דיוק, "חיים ברווחה ובאושר" - נמדד לא ביכולת לעבוד יותר שעות ולקנות יותר מוצרי צריכה - אלא בבריאות, בחינוך טוב לילדים, ובשטחים פתוחים.

      מכיוון שעודף השימוש ברכב הפרטי והפרבור הם בין הגורמים העיקריים ליצירת קיטוב חברתי, להרס שטחים פתוחים ולפגיעה בבריאות הציבור - שני האידיאלים, שלך ושלי, לא חיים יחד. אי אפשר "גם וגם". אי אפשר גם ליהנות ממספר שעות סביר לעובד, גם לדאוג לבריאות ולשטחים הפתוחים - וגם להמשיך במירוץ של עוד ועוד כלי רכב פרטיים, כבישים, מחלפים ופרבור.

       

        21/2/11 12:03:

      צטט: אופנן 2011-02-17 15:10:29

       

      לא מכיר את הדוגמה שציינת, אבל באשר לתהייתך: זו שאלת ביצה ותרנגולת.

      ברור שכרגע פקידי הממשלה הם לא ברמה גבוהה. אבל זו גם התוצאה של המדיניות הניאו ליברלית, שבהגדרה רואה בכל פקיד ומשרת ציבור "איש שמן", מושחת וטפיל - וכך מעודדת את האנשים המוכשרים לגשת למגזר הפרטי, ושולחת לשירות הציבורי את ה"בררה". יתר על כן, האידיאל הניאו ליברלי הוא שכל אחד ידאג לעצמו וימקסם את רווחיו - אז מה לנו כי נלין על פקידים, שמוצאים "קומבינות" ופרצות כאלה ואחרות בחקיקה או באכיפה כדי לעשות לביתם, על חשבון הציבור? הרי הם בסך הכל מגשימים את האידאל הניאו ליברלי.

      מאידך, השיטה הסוציאל דמוקרטי מחפשת איזון טוב בין הפרטי לציבורי. מי שעובד במגזר הפרטי - מצויין, ושיהיה לו לבריאות ובהצלחה - אנחנו לא קומוניסטים, חלילה! אבל מי שעובד במגזר הפרטי איננו "אויב" או "איש שמן", אלא להיפך - הוא משרת ציבור, שגם צריך להיות מתוגמל בהתאם לעבודה החשובה שהוא מבצע (בניגוד לתגמול המגוחך בארץ למורים, שוטרים, עובדים סוציאליים וכו'). במצב שבו האזרח מקבל מהמדינה תמורה הולמת יותר למסים שהוא משלם, ומשרה יציבה בשכר סביר, ושהאידיאל הוא לא רק "לעשות את המכה" בבורסה, ובמדינה שבה האזרחים פעילים ומעורבים יותר - גם השחיתות פוחתת, והשירות הציבורי משתפר, במעגל קסמים שהוא חיובי, לשם שינוי, ולא שלילי.

      כאן לא מדובר בביצה ותרנגולת.

      כאן מדובר במשק שחלקו קפיטליסטי נאו ליברלי וחלקן קואופרטיבי אוליגרכי.

      דוגמא יכול לספק לנו המגזין "דרושים".

      תוכל למצוא בו פועלי ניקיון וגם סמנכ"ל תחום VLSI . שניהם נמצאים לכאורה בשני קצותיה של הפירמידה , אבל למעשה באותו צד של המתרס.

      מה שלא תמצא באותו עיתון דרושים הוא את המודעה הבאה "דרוש מנהל משמרת לסניף משרד הפנים בבית שמש" , או "דרוש חשמלאי למשרת אזרח עובד צה"ל בבסיס פלמחים".

      משרות אלו יאוישו תוך שניות על ידי אנשים , ללא כל צורך במודעה , כיוון שמי שמועסק שם וויתר על הזכות להתחרות במשק הניאו ליבראלי , בעבור מישרה שבה לא יצטרך להתאמץ כלל כדי לקבל משכורת מכובדת , בעבור הגנה מפיטורים באמצעות רשת ועדים כוחנית ותוקפנית ובעבור אינספור הטבות סמויות כגון "גמול השתלמות" , המקפיצות את שכרו הרבה למעלה מכישוריו.

      לשירות הציבורי הישראלי אין שום סיבה להשתפר , כיוון שהוא מוגן היטב על ידי הסכמים וקומבינות אפלות וכיוון שאינו משתפר , הוא מתדרדר והופך להיות מין עסק רב משפחתי ,שעוסק בשיפור תנאיו שכולם ניזונים ממשלם המיסים , שבדרך כלל שייך לצד החזק והיצרני של החלק הניאו ליבראלי.

      בעניין הזה , ביבי צודק לחלוטין.

      אכן מדובר על איש שמן , איש שמן רע ומנוול שלמדינה אין תעצומות נפש להתמודד איתו ולפטור אותנו מצרתו.

      עד שזה לא יקרה. עד שלא יופרט השירות הציבורי , לא יהיה סיכוי לסוציאל דמוקרטיה בישראל וגם לא תהיה ברירה אלא לעשוק יותר ויותר את החלק המסחרי , הנאו ליבראלי.

       

      ישנן מדינות סוציאל דמוקרטיות משגשגות ועשירות כמו פינלאנד , כמו לוקסמבורג ודנמרק וההבדל המהותי בינם לבין מדינת ישראל , הוא לא ב"נאו ליברליזם", ההבדל ביננו הוא ששם משרה בשירות הציבורי אינה אמורה "לעבור בירושה" וועדי העובדים שם לא יצאו למאבק כדי להגן על משרותיהם של עסקנים מושחתים ובריוניים , כמו שקורה בישראל.

       

        20/2/11 23:14:

      צטט: אופנן 2011-02-20 22:59:21

      א. כפי שציינתי ברשימה, השאיפה היא לא לעוני ודלות בנוסח אפריקה, אלא לשילוב נכון יותר בין רווחה כלכלית לרווחה סביבתית וחברתית. 

      ב. בדיוק על סעיף 5 אני חלוק איתך לחלוטין. 

      ברגע שמשיגים את הצרכים הבסיסיים נוסח אוכל, לבוש וקורת גג סבירים, אין שום יתרון ב"צמיחה כלכלית". להיפך.

      אני עובד במשרה חלקית בעבודה שאני אוהב, ויש לי הרבה זמן לגדל את בנותיי. אם מה שמכנים "פירות הצמיחה הכלכלית" זה שאשתי ואני נעבוד מבוקר עד ליל במשרות שאנחנו שונאים ונקנה שתי מכוניות (כרגע אין לנו מכונית בכלל) ובית גדול יותר- אז תודה רבה, אבל לא תודה. אני בכלל לא מעוניין ליהנות מ"פירות" באושים כאלה. לעבוד בעבודה שאני אוהב ולהגיע הביתה בהליכה של 10 דקות ממקום העבודה, ולשחק הרבה שעות עם בנותיי נותן לי הרבה יותר אושר מ"הצמיחה הכלכלית" המעוותת הזו.

       

      כנראה שהמחלוקת נובעת משאלת המוצא - אתה שואל את עצמך מה יעשה אותי (או בני אדם בכלל) יותר מבסוט? בזמן שאני מגביל את עצמי לשאלה כיצד כמה שיותר אנשים יוכלו לחיות בכבוד מפרי עמלם?

        20/2/11 22:59:

      צטט: עצבן 2011-02-20 22:08:58

      1. צמיחה היא אולי לא המדד היחיד, אבל היא בטח מדד חיובי.
      2. בדרך כלל תנועה במשק לא משקפת מסכנות (מחלות, בעיות סוציאליות וכו') כפי שהבאת בדוגמתך (אולי החולה צריך לקנות תרופות, אך בשל מצבו הכלכלי הרעוע הוא ימנע מקניית דברים אחרים שבדרך כלל הוא היה קונה). ישנו גם תסריט סביר שמשפחת ישראלי תגדיל את הוצאותיה על חוגים לבת, או אפילו רחמנא ליצלן תחליט להגדיל את המשפחה.
      3. תנועת כסף בשוק אולי משקפת תרבות צריכה מנוונת, אך היא גם מאפשרת להגדיל את מעגל התעסוקה כלומר מאפשרת ליותר אנשים לחיות מיגיע כפיהם.
      4. לא בטוח שהקישור בין צמצום ואיכות סביבה כל כך טריוויאלי כמו שהצגת. חלק מהמדינות המזהמות ביותר הם מדינות עולם שלישי עם תל"ג נמוך (ולהיפך). העניין עם איכות סביבה הוא מודעות!!! דבר שקורה במדינות על פי רוב במדינות עם איכות חיים גבוהה.
      5. השאלה העיקרית היא איך פירות הצמיחה הכלכלית מגיעה לציבור יותר רחב.

       

      א. כפי שציינתי ברשימה, השאיפה היא לא לעוני ודלות בנוסח אפריקה, אלא לשילוב נכון יותר בין רווחה כלכלית לרווחה סביבתית וחברתית. 

      ב. בדיוק על סעיף 5 אני חלוק איתך לחלוטין. 

      ברגע שמשיגים את הצרכים הבסיסיים נוסח אוכל, לבוש וקורת גג סבירים, אין שום יתרון ב"צמיחה כלכלית". להיפך.

      אני עובד במשרה חלקית בעבודה שאני אוהב, ויש לי הרבה זמן לגדל את בנותיי. אם מה שמכנים "פירות הצמיחה הכלכלית" זה שאשתי ואני נעבוד מבוקר עד ליל במשרות שאנחנו שונאים ונקנה שתי מכוניות (כרגע אין לנו מכונית בכלל) ובית גדול יותר- אז תודה רבה, אבל לא תודה. אני בכלל לא מעוניין ליהנות מ"פירות" באושים כאלה. לעבוד בעבודה שאני אוהב ולהגיע הביתה בהליכה של 10 דקות ממקום העבודה, ולשחק הרבה שעות עם בנותיי נותן לי הרבה יותר אושר מ"הצמיחה הכלכלית" המעוותת הזו.

        20/2/11 22:08:
      1. צמיחה היא אולי לא המדד היחיד, אבל היא בטח מדד חיובי.
      2. בדרך כלל תנועה במשק לא משקפת מסכנות (מחלות, בעיות סוציאליות וכו') כפי שהבאת בדוגמתך (אולי החולה צריך לקנות תרופות, אך בשל מצבו הכלכלי הרעוע הוא ימנע מקניית דברים אחרים שבדרך כלל הוא היה קונה). ישנו גם תסריט סביר שמשפחת ישראלי תגדיל את הוצאותיה על חוגים לבת, או אפילו רחמנא ליצלן תחליט להגדיל את המשפחה.
      3. תנועת כסף בשוק אולי משקפת תרבות צריכה מנוונת, אך היא גם מאפשרת להגדיל את מעגל התעסוקה כלומר מאפשרת ליותר אנשים לחיות מיגיע כפיהם.
      4. לא בטוח שהקישור בין צמצום ואיכות סביבה כל כך טריוויאלי כמו שהצגת. חלק מהמדינות המזהמות ביותר הם מדינות עולם שלישי עם תל"ג נמוך (ולהיפך). העניין עם איכות סביבה הוא מודעות!!! דבר שקורה במדינות על פי רוב במדינות עם איכות חיים גבוהה.
      5. השאלה העיקרית היא איך פירות הצמיחה הכלכלית מגיעה לציבור יותר רחב.
        20/2/11 21:38:
      התגובות בפוסט הזה מדגימות את הבעיות שלדבר על דברים בבלוגים (ולא בויקי או מערכות תקשורת מתוחכמות יותר)

      בין היתר הוזכר ש "השיטה הניאו-ליברלית בעיקר דוגלת בלא להגיד לאנשים מה ואיך לעשות ולאפשר להם לבחור את הדרך שלהם לבד." - אבל השיטה הזאת מקדשת את זה שגורמים מסחריים מאפשרים לשטוף את המוח לאנשים בבית הספר, בטלוויזיה, בעיתון - אחלה חופש מחשבתי.

      השיטה הנאו ליברלית מאפשר לחזקים של החברה להרוג בשלט רחוק מיליוני אנשים, בלי ללכלכך את הידיים. ההרג נעשה רחוק, בשיטות סטריליות.

      אוזכר כאן גם מילטון פרידמן - האיש שטען שאסור לתאגידים לחשוב על שום דבר אחר חוץ מרווח.
        20/2/11 15:47:
      טוב מאוד
      חלק ממה שמופיע כאן כבר קראתי אצלך בטורים קודמים, וזה עדיין רלוונטי. לצערנו.
        20/2/11 14:37:

      צטט: sard 2011-02-19 20:03:56

      צטט: meirk11 2011-02-19 19:39:52

      כמו תמיד התקשורת ובראשם כתבי הכלכלה ממהרים לחגוג או להצטרף לחגיגות, בלי לחדד את משמעות הנתונים, בלי לבחון אותם לעומק.
      אם מחירי הדירות בשמים והעשירים קונים עוד ועוד, והאלפיון או המאיון העליון קונים יותר ויותר מכוניות יוקרה, ההשפעה של זה למשל על נתוני הגידול בצריכה הפרטית הם משמעותיים, אבל למי זה איכפת?

      יש שיא של קנית מכוניות בישראל ב-2010. מכוניות באופן כללי, לא מכוניות יוקרה. אתה חושב שהמאיון העליון קנה רבע מיליון מכוניות?
      אז מה עם חמשת העשירוןנים התחתונים ממשיכים להציג קיטון רציני בצריכה הפרטית ונסיגה ברמת החיים?

      אז מה אם אלה לא הנתונים? ולמעשה הצריכה בעשירונים אלה רק הולכת וגדלה?

      מגעיל, כבר אמרנו?

       

      חבל שאתה מטעה את הקוראים.

      את רוב המכוניות קונים או משכירים בליסינג (ואז חברות הליסינג קונות) חברות ולא יחידים.

      ברור שהתנועה היא לא חד כיוונית באופן מוחלט ופה ושם יש מישהו שמצבו משתפר והוא עולה בסולם החברתי וגם קונה מכונית חדשה.

      אבל על כל האמר או רכב אחר שעולה מעל מיליון ש"ח יכולים עשרה איש לקנות רכב משפחתי טוב.

      אלה היחסים ואני הולך עלהמינימום.

      לגבי הצריכה בעשירונים התחתונים, אני בדקתי את הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

      להלן הנתונים הבדוקים:

      הגידול בצריכה ברשתות השיווק הייתה משמעותית נמוכה מהצמיחה הכללית שהוצגה והסתכמה ב-4.4%.

      הצריכה ברשתות השיווק בהחלט אמורה לאפיין את העשירונים התחתונים יותר.

      נשמע מרשים, נכון?

      אבל מה לעשות שמדד המחירים באותה תקופה עלה ב-5%, ועוד 3% ברבעון הקודם?

      כלומר לאור ענליית המחירים אנשים קנו בסך הכל אותם מוצרים (ואולי קצת פחות מבעבר) ושילמו יותר.

      נטו אין צמיחה בעשירונים התחתונים (ואל תזדרז להביא לי יוצא דופן כזה או אחר).

      כשרוצים להטעות ולהוליך שולל, תמיד אפשר לשחק עם המספרים. לשם כך נועדה הסטטיסטיקה.

      אגב, הייצור התעשייתי ירד ברבעון הטוב כל כך ב-2.7%, עוד נתון מדאיג.

      ועוד נתון מענין, למרות צמיחה (למראית עין) כה מעולה, למה לא היה שינוי בשיעור האבטלה? אפשר היה לצפות שהוא ירד לאור הצמיחה הנפלאה.

      אבל למה להתעסק בקטנות כשיש נתון נהדר של צמיחה מופלאה.....וכשיש אנשים כמוך שבולעים בשקיקה כל נתון שיקרי שכזה.

       

        20/2/11 08:41:

      צטט: אופנן 2011-02-19 12:01:50

      צטט: יואלל 2011-02-18 16:35:10

       

      ידידי,

      אתה צודק. לא הסברתי את עצמי היטב.

      אני בעד מיסוי יותר גבוה על רווחי הון; ירושות של מעל 2 מיליון דולר; ותאגידים וחברות - בעיקר כאלה שאינן חברות הייטק, כפי שציינת, אלא חברות גז או מחצבים, שלא המציאו שום דבר חדש, אלא בסך הכל מנצלות אוצר טבע ששייך לכולנו.

      מאידך, אני לא תומך בהעלאת המס על שכירים ממעמד הביניים - ואני כולל בקבוצה הזו גם את הקצה העליון של מעמד הביניים, כלומר, כאלה שמרוויחים 40 אלף ש"ח בחודש.

      לדעתי, ההסתכלות רק למטה על אלה שמרוויחים פחות, ומחשבה שהם אלה ש"חיים על חשבוננו", היא טעות חמורה. זה מאוד מצער בעיני, שישראלים שמשתכרים 10 או 20 אלף ש"ח בחודש מחונכים להסתכל על אלה שמשתכרים 5000 ש"ח בחודש ולראות בהם את מקור צרותיהם, במקום להבין כמה מיליארדי ש"ח בשנה מתוך הקופה הציבורית של כולנו עפים ברוח בשל קשרי הון ושלטון מצחינים.

      באשר לאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך יחסית (גברים חרדים, נשים ערביות) - לדעתי, חייבים לספק רווחה וקצבאות למי שבאמת לא מסוגלים לעבוד (קשישים, נכים וכו'), וכן להגדיל את שכר המינימום, ולחזק את האכיפה שלו; אך צריך, אכן, להקטין את הקצבאות למי שלא עובד מתוך בחירה - כמו קצבאות אברכים או קצבאות ילדים מופרזות.

      בנוסף, דברים כאלה צריכים להיעשות במידת האפשר לא מתוך כפייה, אלא מתוך שילוב וקידום מגמות חיוביות. למשל, כמי שגר בי-ם ועובד ליד בני ברק, אני קונה מדי פעם בחנויות של חרדים שעובדים ומשלמים מס הכנסה. בקרוב אני אמור להתחיל ללמד לימודי טכנולוגיה לדתיים וחרדים.

      באשר לכישלון הרב תרבותיות וכו' - למרבה הצער, באירופה וגם בארץ, נעשה אכן שימוש מוגזם בסיסמאות פוסט-מודרניות וסיסמאות של שמאל רדיקאלי, שכוללות גילויי סובלנות ואף אהדה מוגזמות למי שלא עובד, לא מכיר בדמוקרטיה, ואף מנצל לרעה את השיטה הדמוקרטית כדי לפורר אותה מבפנים. צריך להקפיד על לימודי ליבה, ועל כך שהקצבאות יגיעו רק למי שבאמת זקוקים להן.

       

      אני מסכים עם רוב מה שכתבת, מס ירושה יש גם בארה"ב, יכול להיות שצריך להגדיל מס על רווחי הון, אבל אז ההון פשוט יושקע בחו"ל ולא תראה הגדלת של הכנסות המיסוי, כך שצריך להיות מעשיים ולהשוות לרמה העולמית שדומה לארה"ב ולמערב אירופה ה"סוציאל דמוקרטיות". אין ספק שהחרדים צריכים לצאת לעבוד וכולי.


      בקיצור, בתור "קפיטליסט חזיר" אני מסכים עם כל מה שכתבת בתאוריה, חוץ מנקודה אחת:  "במקום להבין כמה מיליארדי ש"ח בשנה מתוך הקופה הציבורית של כולנו עפים ברוח בשל קשרי הון ושלטון מצחינים.",  פה אתה טועה בגדול. במשטר הסוציאליסטי הקודם שהיה בארץ פשוט לא ראית את השחיתות, היא היתה חבויה עמוק בתוך מנגנונים ממשלתים עם פקידים הסתדרותים וממשלתים עלומים שהחליטו מי יקבל כמה ולמה, שנבחרו לתפקיד על סמך קשריהם במפלגה, וככה גם נראתה הארץ שלנו מבחינת תשתיות, חיכינו 10 שנים כדי לקבל קו בזק.


      תמיד יהיו קשרי הון שלטון, פשוט כי ההון מתקשר עם הרגולציה של השילטון,והשילטון צריך את ההון ליזמות, רוטשילד הלווה כסף לאנגלים שנלחמו נגד נפוליאון , ופנחס ספיר הסתובב עם בעלי הון יהודים בעיירות פיתוח בנגב וביקש שיבנו מפעלים. יש את זה בארה"ב, גרמניה, וכל מדינה אחרת שתרצה לנקוב בשמה.

       

      היתרון במצב הנוכחי הוא שזה חשוף לאור השמש שמחטא, והטייקונים, שאנשים כה מזלזלים בהם , הם אנשים עם יכולות מוכחות שמביאים הון מהבית ונותנים אותו למדינה כדי לקנות פעילות. המדינה מרויחה מזה כסף באופן ישיר מהמכירה, ואנחנו כאזרחים מרויחים ניהול יעיל יותר של הפעילות. ואם צריך, תמיד אפשר להוסיף רגולציה לפקח על המחירים.  אני חושב שזה עדיף על פני פיקוח של פקיד הסתדרותי עלום שלא מבין למה צריך להתקדם למרכזות דיגיטליות ממרכזיות אנלוגיות, ביחוד כשזה יעשה מיותרים כמה עובדים שהם חברים שלו וחברים באיגוד.


      בקיצור, החיים הרבה יותר מסובכים מהשחור ולבן שמצוירים פה. אני מסכים לחלוטין שצריך להשקיע יותר בתחבורה ציבורית (ואני משתמש בה גם כאידאולגיה), אבל אי אפשר שחלקים רחבים באוכלוסיה ימשיכו להיות לא יצרנים.  הבעיה האמיתית שלנו היא לא "קפיטליזם" או "סוציליזם", אלא חוסר יכולת של הממשלה לעשות שינויים הנדרשים לטווח הארוך (שבעצם כולם מסכימים לגביהם) בגלל אילוצי הטווח הקצר.


       

        19/2/11 20:56:
      בארגנטינה כותבים "כתר", אבל פה אמרו לי שלא, שכותבים את זה : "קטר".
      ביי, עוד מעט יש משחק כדורגל ספרדי.
        19/2/11 20:53:
      מישהו מסוגל להמשיג את המספר המבטא את ההון שהתהדף במשבר הבינלאומי האחרון!? משברים כאלה יש כל 5-7 שנים מאז שנות -90 . זה לא שלא היו קודם, אבל שנות-90 הם משמעותיים מבחינת השלטת הדוקטרינה הניאו ליברלאלית בקנה מידה עולמי.
      בין לבין ההבטחה הגדולה של הכתר שיסחוב אחריו את הקרונים של השכבות החלשות ביותר לא מתקיימת באף מקום.
        19/2/11 20:07:

      צטט: ערן הסביבתן 2011-02-19 18:34:14

      1. את המקרה של ספרד אני לא מכיר. אבל יוון נגועה בשחיטות כשהשילטון מושחת שום שיטה לא מביאה לרווחה לתושבים.

      מה? אבל חשבתי שוסציאליזם הוא מתכון לקשר בין הבוחר לנבחר...

      הגדלת המשאבים זה חשוב אבל חלוקתם הצודקת חשובה לא פחות. והראיה מליונים באפריקה שחיים ללא ביטחון תזונתי וביטחון מימי

      אצלם באמת אין משאבים לחלק. גם חלוקה שוויונית לגמרי לא היתה מונעת את הרעבץ

      . כשבמערב השבע מאידך זורקים אוכל ולא פחות גרוע אוכלים יותר מדי עד כדי פגיעה בבריאות.

      אם כי, יש לזכור שבמערב גם מייצרים את אותו האוכל.

       

      2. עשר המשפחות החזקות במשק הישראלי הם חלק מהשילטון.

      הם שולטות באזרח הקטן במובן זה שהם מושכות בחוטים ומכתיבות לו הרבה אספקטים לגבי אורך חייו.

      אך בניגוד לפוליטיקאים ולפקידות השלטונית הם לא מחויבים אליו בשום אופן אלא רק לאינטרסים של עצמם.

      וזה ללא ספק מצב מסוכן.

      וואלה. אנא, ספר לי על החלטה אחת של משפחת הון שהשפיעה עליך באופן אישי.

       

      3. הגדלת משאבים זה טוב אבל ברגע שאתה משתמש בעידוד הצריכה המוגברת כמנוע להשגת מטרה זו יש לך בעיה.

      הבעיה היא שצריכה מוגברת אינה בריאה לא לפרט לא לחברה ולא לסביבה. ימצאו הקברניטים שיטות אחרות להגדיל את המשאבים.

      צריכה מוגברת היא במידה רבה תוצאה של הגדלת המשאבים, ולא המנוע שלה.

       

      4. לא חייבים להגדיל משאבים אפשר לענות על ביקושים באמצעות הקטנתם או באמצעות יהול השימוש במשאבים ודוגמאות לכך לא חסר.

       כן, אבל דוגמאות כאלה שהן גם מוצלחות מבחינה כלכלית - יותר נדירות.

        19/2/11 20:03:

      צטט: meirk11 2011-02-19 19:39:52

      כמו תמיד התקשורת ובראשם כתבי הכלכלה ממהרים לחגוג או להצטרף לחגיגות, בלי לחדד את משמעות הנתונים, בלי לבחון אותם לעומק.
      אם מחירי הדירות בשמים והעשירים קונים עוד ועוד, והאלפיון או המאיון העליון קונים יותר ויותר מכוניות יוקרה, ההשפעה של זה למשל על נתוני הגידול בצריכה הפרטית הם משמעותיים, אבל למי זה איכפת?

      יש שיא של קנית מכוניות בישראל ב-2010. מכוניות באופן כללי, לא מכוניות יוקרה. אתה חושב שהמאיון העליון קנה רבע מיליון מכוניות?
      אז מה עם חמשת העשירוןנים התחתונים ממשיכים להציג קיטון רציני בצריכה הפרטית ונסיגה ברמת החיים?

      אז מה אם אלה לא הנתונים? ולמעשה הצריכה בעשירונים אלה רק הולכת וגדלה?

      מגעיל, כבר אמרנו?

       

        19/2/11 19:39:
      כמו תמיד התקשורת ובראשם כתבי הכלכלה ממהרים לחגוג או להצטרף לחגיגות, בלי לחדד את משמעות הנתונים, בלי לבחון אותם לעומק.
      אם מחירי הדירות בשמים והעשירים קונים עוד ועוד, והאלפיון או המאיון העליון קונים יותר ויותר מכוניות יוקרה, ההשפעה של זה למשל על נתוני הגידול בצריכה הפרטית הם משמעותיים, אבל למי זה איכפת?
      אז מה עם חמשת העשירוןנים התחתונים ממשיכים להציג קיטון רציני בצריכה הפרטית ונסיגה ברמת החיים?

      מגעיל, כבר אמרנו?
        19/2/11 18:41:

      צטט: גדגדים 2011-02-18 17:56:29

      צריך לקבוע מדדי צמיחה לכל עשירון בחברה, ולטפל במי שנזנח מאחור,במירוץ המטורף של הטיקונים הפוליטקאים והקידמה אחר הכסף.
      *

       

      מסכימה.


      ועוד משהו על סין המזהמת..

       

      http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?mp=4&id=27611

        19/2/11 18:34:

      צטט: sard 2011-02-19 18:13:14

      זה ניתוח מאוד שטחי. התיאוריה הניאו ליברלית לא גורסת שצמיחה היא המדד החשוב ביותר, ובטח שלא היחיד לחברות. מה שכן, היא גורסת שחופש כלכלי מביא להגדלת העוגה, מה שדי הוכיח את עצמו כנכון. הסוציאליזם, לעומת זאת, עוסק כמעט אך ורק בחלוקת המשאבים, תוך זהוא מזניח את הגדלתם, ומוביל חברות לשוויון של עניים נוסח קובה.

      הדוגמאות שאתה מביא הן כולן מארצות הברית - מדינה רווייה בבעיות, שחלק גדול מהן לא קשור בכלל לתיאוריה הכלכלית שלה.

      אתה מוזמן לקרוא את מילטון פרידמן, הוא טען שתאגידים צריכים לשלם על ההשפעה הסביבתית שלהם עוד בתחילת שנות ה-80'. זה שארה"ב, ספציפית, קיבלה החלטה לזהם לא קשור לתפיסה כלכלית.

      קשר אמיתי בין בוחר לנבחר גם הוא לא קשור לתפיסה כלכלית. מה שכן, וזה ברור - בחירות אזוריות פוגעות ביציגות, ומדירות מגזרים באוכלוסיה מהשלטון.

      רוצה דוגמאות נגדיות? ספרד ויוון הסוציאליסטיות, האחת עם 20 אחוזי אבטחה, והשניה בפשיטת רגל. לא עדיף במיוחד.

       

       

      1. את המקרה של ספרד אני לא מכיר. אבל יוון נגועה בשחיטות כשהשילטון מושחת שום שיטה לא מביאה לרווחה לתושבים.

      הגדלת המשאבים זה חשוב אבל חלוקתם הצודקת חשובה לא פחות. והראיה מליונים באפריקה שחיים ללא ביטחון תזונתי וביטחון מימי. כשבמערב השבע מאידך זורקים אוכל ולא פחות גרוע אוכלים יותר מדי עד כדי פגיעה בבריאות.

       

      2. עשר המשפחות החזקות במשק הישראלי הם חלק מהשילטון.

      הם שולטות באזרח הקטן במובן זה שהם מושכות בחוטים ומכתיבות לו הרבה אספקטים לגבי אורך חייו.

      אך בניגוד לפוליטיקאים ולפקידות השלטונית הם לא מחויבים אליו בשום אופן אלא רק לאינטרסים של עצמם.

      וזה ללא ספק מצב מסוכן.

       

      3. הגדלת משאבים זה טוב אבל ברגע שאתה משתמש בעידוד הצריכה המוגברת כמנוע להשגת מטרה זו יש לך בעיה.

      הבעיה היא שצריכה מוגברת אינה בריאה לא לפרט לא לחברה ולא לסביבה. ימצאו הקברניטים שיטות אחרות להגדיל את המשאבים.

       

      4. לא חייבים להגדיל משאבים אפשר לענות על ביקושים באמצעות הקטנתם או באמצעות יהול השימוש במשאבים ודוגמאות לכך לא חסר.

        19/2/11 18:13:
      זה ניתוח מאוד שטחי. התיאוריה הניאו ליברלית לא גורסת שצמיחה היא המדד החשוב ביותר, ובטח שלא היחיד לחברות. מה שכן, היא גורסת שחופש כלכלי מביא להגדלת העוגה, מה שדי הוכיח את עצמו כנכון. הסוציאליזם, לעומת זאת, עוסק כמעט אך ורק בחלוקת המשאבים, תוך זהוא מזניח את הגדלתם, ומוביל חברות לשוויון של עניים נוסח קובה.

      הדוגמאות שאתה מביא הן כולן מארצות הברית - מדינה רווייה בבעיות, שחלק גדול מהן לא קשור בכלל לתיאוריה הכלכלית שלה.

      אתה מוזמן לקרוא את מילטון פרידמן, הוא טען שתאגידים צריכים לשלם על ההשפעה הסביבתית שלהם עוד בתחילת שנות ה-80'. זה שארה"ב, ספציפית, קיבלה החלטה לזהם לא קשור לתפיסה כלכלית.

      קשר אמיתי בין בוחר לנבחר גם הוא לא קשור לתפיסה כלכלית. מה שכן, וזה ברור - בחירות אזוריות פוגעות ביציגות, ומדירות מגזרים באוכלוסיה מהשלטון.

      רוצה דוגמאות נגדיות? ספרד ויוון הסוציאליסטיות, האחת עם 20 אחוזי אבטחה, והשניה בפשיטת רגל. לא עדיף במיוחד.
        19/2/11 16:05:
      השאלה היא, מה אנשים חולמים להיות.
      גם אני לא הייתי מתנגד שיותר משאבים חומריים יעמדו לרשותי.
      ואם הייתי כדורגלן, יש מצב שהייתי יוצא עם דוגמנית.
      אם מיליוני ילדות בברזיל חולמות להיראות כמו כוכבת תכניות ילדים בלונדינית וחטובה, יש להן בעיה. כי רובן לא יהיו לעולם בלונדיניות וחטובות.
      אם ילד חולם להיות עשיר, הוא מחמיץ המון הזדמניות להפיק כל כך הרבה יותר מהחיים האלו.
      גם שוודיה מצמיחה כוכבי על בכדורגל, בטניס ובמוזיקה. גיבוריי תרבות עם כל גינוני השפע הנלווים.
      מה שלא מונע מרבים מהם לנסוע ללימודים על אופניים.
      וגם התגובה לאלו שלא מגיעים במכונית, היא פחות שיפוטית וחומרית.
      אני האיתמר המקורי!
      בשוודיה הייתי פעמיים.
      אולי התמונות הקשות הבאות יעזרו:
      http://www.facebook.com/video/video.php?v=148168021907706&comments
      אני נסעתי 3 פעמים לדייט על אופניים :)
      פעמיים זה עלה לי בדייט (וטוב שכך, סינון טוב גם לה וגם לי).
      פעם אחת זה הצליח 100%
      אז הייתי אומר שיש כ-2/3 נשים (וכנראה מספר דומה של גברים) שהמערכת שטפה להם את המוח יותר מכדי שאני אוכל להעריך את סולם העדיפויות שלהם, אבל עדיין יש 1/3 שלם לבנות איתו עולם עם ערכים :)
      [דרך אגב, יש לי יופי אל מכונית מהעבודה, אבל את אשתי הייתי רוצה לפגוש על אופניים ושזה יתאים לה כמו שזה מתאים לי :) ]

      ואם מותר מילה רצינית לך איתמר ברגר (זו שערוריה שגם לך וגם לאיתמר האופנן קוראים איתמר. גש למשרד הפנים הניאו ליברלי לטפל בנושא דחוף): החולשות שאתה מצביע עליהם הן חולשות של המן האנושי, לא המערכת. גם בארצות קומוניסטיות יש גינוני שילטון, הון ויוקרה רבים. אני חושב ששפע חומרי ורוחני צריכים להיות במדינה, והאזרחים צריכים ללמוד לבחור בדברים הנכונים מתוך השפע הזה. זו הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם חומריות יתר לדעתי.
        19/2/11 14:25:
      כל המערכת מכווינה אותנו אל תוך סגידה לתרבות הצריכה הניאו-ליבראלית ולהתבטלות בפניה.
      בוא ניקח ילד בשם "יוסי ישראלי", כמשל:
      הוא לומד בבית ספר, בו כל המערכת משדרת לו שהמורה הנה כלום. הוא יודע שהיא מרוויחה כמו קופאית בסופר (שגם דרכה הוא רואה. כי היא שקופה). ושאין לה סמכות מהותית.
      הוריו מרעיפים עליו "אהבה". כלומר מוצרים יקרים ומיותרים שהם רוכשים עבורו במחיר הקרב אחוז מטורף מחייהם. ואת זה הוא לומד להעריך.
      הוא מעריץ את גיבורי התרבות של תכניות הריאליטי. די הגיוני, לאור העובדה שמספר השעות שעובר עליו מול המסך דומה לזה שבכיתה. חולם להיות כמו כוכבי האינסטנט. שסתם נולדו יפים. או הפכו לכאלו עם המון סיליקון ובוטקס.
      באוניברסיטה הוא לומד "כלכלה".
      כלומר, את האמיתות של האסכולה הניאו-ליבראלית.
      הן לא מוצגות בתור תיאוריה.
      אלא בתור עובדות מדעיות.
      כל מה שדוחפים לו כל חייו.
      באמצעי התקשורת, במערכת החינוך, בבית - הוא ש"הצלחה" חומרית הנה חזות הכול.
      הוא מתוכנת לחלום על זה.
      אחרי אלפי שעות של חשיפה אינטנסיבית לשטיפת המוח הזו, הסיכוי שיהיו לו כלים לפקפק בדוגמה השלטת הנם אפסיים.
      ונאמר שיחליט שהוא לא חי בשביל בית מפואר ומכונית יוקרתית,
      מי תרצה לצאת איתו?
      ניסית פעם להגיע לדייט על אופניים?!
      איתמר, אחרי קריאת גם הכתבה (המצויינת!) וגם ההערה המפורטת שלך על דברי, אני מבקש להתמקד בנקודה מרכזית אחת: כדי שמדינה תעודד צמיחה "ירוקה" ותמנע ביזבוז משאבים, יש כלים קיימים שפשוט צריך להפעיל נכון (וזה לא קל, ככשיש קשרי הון-שילטון מושחתים, כזה לנהל מנגנון צודק). הכלי המתאים הוא מיסוי תעשיות מלכלכות וסיבסוד תעשיות ירוקות. למשל: אפשר להגדיר שב-10 השנים הקרובות, כל שנה, על פי חוק, אחוז מסויים מצריכת החשמל בארץ יעשה מייצור אנרגיה ירוקה. בשנה הקרובה 2% מהחשמל יופק באופן ירוק, אח"כ 3% ו-4% עד שבעוד 10 שנים כמה עשרות אחוזים מהאנרגיה תהיה ירוקה. אפשר לעשות את זה בחוק, (יש אפילו חקיקה ראשונית בתחום בארץ, למיטב ידיעתי), ואם מצהירים על מדיניות ברורה עם אופק של 10-20 שנה קדימה, זה יכול לעודד בנית תעשייה של אנרגיה ירוקה. לחילופין - אפשר להעלות מס על חומרים מזיקים לסביבה, על רכבים 4X4 שזוללים הרבה דלק או מזהמים מאוד, על מוצרים שההפקה שלהם עולה לנו במשאבים של כדה"א. כמו שהעלו מיסים בטרוף על סיגריות כדי שאלו שמעשנים את עצמם לדעת גם יממנו במיסים האלו את הטיפול הרפואי במחלות שלהם לעת זיקנה, אפשר לעבוד עם אותו כלי למגוון פעילויות של המשק.
      בקיצור, נראה לי שיש כלים מן המוכן לטפל בבעיית ביזבוז משאבי הסביבה. בעולם כבר התקדמו לכלים מתקדמים כמו סחר בפליטת גזי חממה בין מדינות (אמנת קיוטו). הכלים קיימים. אפשר להפעיל אותם גם במשטר קפיטליסטי, וגם סוציאליסטי וכל משטר שהוא. השאלה רק אם המנגנון הממשלתי והבירוקרטיה שלו יודעים / רוצים / יכולים לעשות שימוש נבון בכלים האלו. אז אולי חזרנו למלחמה בקשרי הון-שילטון ושחיתות בכלל, יותר מאשר הגדרת שיטת משטר מועדפת...
        19/2/11 12:09:

      צטט: האזרח דרור 2011-02-18 01:00:17

      צר לי אבל הסוציאל דמוקרטים, גם הם מקדשים את הצריכה ואת הצמיחה ב-60 השנים האחרונות. בטח, הם רוצים "צמיחה עם שוויון" - הם רוצים צמיחה כלכלית שבה גם העניים (או לפחות מעמד הביניים) יהיה שותף, אבל הם לא מפקפקים בהגיון הבסיסי של הצמיחה הכלכלית - לא מנסים להבין מדוע היא מתרחשת כיום, מדוע היא לא התרחשה כמעט בעבר ומדוע היא מסכנת את העתיד שלנו.

       

      למרבה הצער מה שכתבת נכון - סוציאל דמוקרטים הם לאו דווקא מודעים במיוחד לסביבה או לקיימות.

      אך בפועל הסוציאל דמוקרטיה כן מעודדת כיוון התנהלות "מקיים" יותר - גם אם לאו דווקא מתוך מודעות סביבתית.

      לדוגמא: בארה"ב יש מיסוי נמוך על הדלק, ותחבורה ציבורית גרועה (חוץ מבניו יורק). באירופה הסוציאל דמוקרטית, המס על הדלק גבוה יותר, והתחבורה הציבורית טובה הרבה יותר. זו בהחלט מדיניות יותר מקיימת.

      יצרני הרכב האירופיים משקיעים גם הרבה יותר בפיתוח מכוניות חסכוניות בדלק. לעומת זאת, בארה"ב, כוחם של התאגידים בכלל, ושל תאגידי הנפט בפרט, חזק מאוד, והם מקדמים באופן שיטתי מדיניות אנטי-סביבתית ולא מקיימת.

        19/2/11 12:01:

      צטט: יואלל 2011-02-18 16:35:10

       

      בשורה התחתונה אתה רוצה מיסוי יותר גבוה. אתה יודע שלמשכורת שכיר מעל 14000 ש"ח לחודש המס הכולל עולה מעל 42% ?  ומעל 40000 ש"ח לחודש זה כבר 57% .  האם זה נראה לך הגיוני שאיש הייטק למשל יתן כחצי משכרו מתנה למימון אוכלוסיות שבחרו באורח חיים לא יצרני?  אני לא מדבר רק על חרדים, אני מדבר גם על בדווים עם 18 ילדים ו4 נשים, על אמהות חד הוריות שהחליטו לגדל ילד לבד וגילו שזה קשה, וכל אוכלוסיה אחרת שמתחשק לה לא להיות יצרניים כי אלוהים אמר לה.   בניגוד לגז או מחצבים אחרים, מומחיות הייטק לא שייכת למדינה, היא שייכת לאנשים וחברות שיכולים לקום ולעזוב בקלות, והם עושים את זה בשקט בלי הכרזות גדולות, ואז לא יהיה כסף לא ל"סוציאל דמוקרטיה" ולא ל"קפיטליזם חזירי", פשוט לא יהיה כסף לכלום, ונהיה כמו במצרים, כולם עניים מרודים אבל מאושרים בכיכר תחריר.

       

      השיטה שאתה מתאר מתאימה למדינות עם הומוגניות חברתית ערכים משותפים וערבות הדדית, במדינות כאלו אפשר להניח שמי שלא עובד אכן יש לו סיבות טובות לזה (נכות או מחלה) .לצערנו זה לא המצב בארץ ו\או בארה"ב, ולדעתי גם באירופה זה משתנה (ע"ע ההצהרות על כישלון הרב-תרבותיות) .

       

      ידידי,

      אתה צודק. לא הסברתי את עצמי היטב.

      אני בעד מיסוי יותר גבוה על רווחי הון; ירושות של מעל 2 מיליון דולר; ותאגידים וחברות - בעיקר כאלה שאינן חברות הייטק, כפי שציינת, אלא חברות גז או מחצבים, שלא המציאו שום דבר חדש, אלא בסך הכל מנצלות אוצר טבע ששייך לכולנו.

      מאידך, אני לא תומך בהעלאת המס על שכירים ממעמד הביניים - ואני כולל בקבוצה הזו גם את הקצה העליון של מעמד הביניים, כלומר, כאלה שמרוויחים 40 אלף ש"ח בחודש.

      לדעתי, ההסתכלות רק למטה על אלה שמרוויחים פחות, ומחשבה שהם אלה ש"חיים על חשבוננו", היא טעות חמורה. זה מאוד מצער בעיני, שישראלים שמשתכרים 10 או 20 אלף ש"ח בחודש מחונכים להסתכל על אלה שמשתכרים 5000 ש"ח בחודש ולראות בהם את מקור צרותיהם, במקום להבין כמה מיליארדי ש"ח בשנה מתוך הקופה הציבורית של כולנו עפים ברוח בשל קשרי הון ושלטון מצחינים.

      באשר לאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך יחסית (גברים חרדים, נשים ערביות) - לדעתי, חייבים לספק רווחה וקצבאות למי שבאמת לא מסוגלים לעבוד (קשישים, נכים וכו'), וכן להגדיל את שכר המינימום, ולחזק את האכיפה שלו; אך צריך, אכן, להקטין את הקצבאות למי שלא עובד מתוך בחירה - כמו קצבאות אברכים או קצבאות ילדים מופרזות.

      בנוסף, דברים כאלה צריכים להיעשות במידת האפשר לא מתוך כפייה, אלא מתוך שילוב וקידום מגמות חיוביות. למשל, כמי שגר בי-ם ועובד ליד בני ברק, אני קונה מדי פעם בחנויות של חרדים שעובדים ומשלמים מס הכנסה. בקרוב אני אמור להתחיל ללמד לימודי טכנולוגיה לדתיים וחרדים.

      באשר לכישלון הרב תרבותיות וכו' - למרבה הצער, באירופה וגם בארץ, נעשה אכן שימוש מוגזם בסיסמאות פוסט-מודרניות וסיסמאות של שמאל רדיקאלי, שכוללות גילויי סובלנות ואף אהדה מוגזמות למי שלא עובד, לא מכיר בדמוקרטיה, ואף מנצל לרעה את השיטה הדמוקרטית כדי לפורר אותה מבפנים. צריך להקפיד על לימודי ליבה, ועל כך שהקצבאות יגיעו רק למי שבאמת זקוקים להן.

        19/2/11 11:46:

      צטט: גרנדה גרנדה. נקודה. 2011-02-19 11:11:36

      השיטה הניאו-ליברלית בעיקר דוגלת בלא להגיד לאנשים מה ואיך לעשות ולאפשר להם לבחור את הדרך שלהם לבד. זה לא הכי טוב, אבל נראה שזה יותר טוב מכל שיטה אחרת שנוסתה על הכוכב שלנו עד כה.

      ידידי,

      א. הרגע קראת ברשימה שלי, שזה בהחלט לא "יותר טוב מכל שיטה אחרת שנוסתה על הכוכב שלנו", שכן בכל פרמטר סביר של איכות החיים, השיטה הסוציאל דמוקרטית מגיעה לאורך זמן לתוצאות טובות יותר.

      ב. אם כבר הזכרת את "הכוכב שלנו", אולי כדאי להזכיר, שיש לנו רק כוכב אחד, והמשאבים שלו הם מוגבלים. גם אם נניח, לרגע, שהשיטה הניאו ליברלית טובה יותר (וכאמור, אני לא מסכים עם ההנחה הזו), הרי שאין לה שום פתרון סביר לעתיד בר קיימא לכולנו. זאת, משום ששורשי השיטה הזו נעוצים בתקופה שבה מספר תושבי כדור הארץ היה קטן פי כמה ממספר התושבים כיום, וצריכת המים, האנרגיה והפסולת פר תושב היתה נמוכה פי כמה מהמצב כיום. לכן, מטרת העל של "הצמיחה הכלכלית" היא "לנצל" ולבזוז כמה שיותר מהר ביעילות את משאבי הטבע - אנרגיה, מים, קרקע וכו'.

      אתה צודק בהערתך על כך שלישראל יש שילוב ייחודי של אוכלוסיות (חרדים, ערבים, עולים חדשים) שלא קיים במדינות מערב אירופה. אבל לטעמי ממש אין לראות בכך טיעון בעד שיטה ניאו ליברלית, שרק מגדילה את הבעיות ואת הקיטוב בין האוכלוסיות.

      אם כבר ציינת שבסקנדינביה "כמעט כולם עובדים", צריך לזכור שזו לא רק סיבה לסוציאל דמוקרטיה, אלא גם תוצאה שלה. במצב שבו כולם נותנים למדינה יותר ומקבלים ממנה יותר, גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה.

        19/2/11 11:40:
      אחד הניתוחים הטובים שקראתי בזמן האחרון.
      השיטה הניאו-ליברלית בעיקר דוגלת בלא להגיד לאנשים מה ואיך לעשות ולאפשר להם לבחור את הדרך שלהם לבד. זה לא הכי טוב, אבל נראה שזה יותר טוב מכל שיטה אחרת שנוסתה על הכוכב שלנו עד כה. צמיחה כלכלית נובעת הרבה פעמים מפעילות של אנשים שליליים ותאבי בצע, אבל דרך תאבת הבצע שלהם, העוגה הכלכלית גדלה וכולם, כולל העניים, נהנים מהגידול הזה. דיברו פה (בצדק) על מצרים, ואפשר להזכיר גם מדינות כמו קובה וקוריאה הצפונית. שם גם אם יחלקו את העושר והאמצעים באופן שווה, עדיין כל אחד יקבל מעט מאוד מאוד, פחות מהעניים שלנו (וחלוקה באמת צודקת אף פעם לא קורית, לא בקומוניזם ולא באף שיטה, תמיד יש מה שנקרא בחוות החיות "שווים, ושווים יותר"). אני לא בטח לאן השיטה הסוציאל-דמוקרטית רוצה להגיע בארץ. יש לנו קבוצות גדולות בארץ שלא רוצות לייצר, לא רוצות להתפרנס, ובהחלט רוצות לקבל יותר מהמדינה בעוד הם מתנהגים ככה. סוציאל דמוקרטיה כמו בסקנדינביה עובדת כי הרוב המוחלט של הציבור יצרני, ומוכן לשחק את המשחק באופן הוגן. פה זה לא ככה.
      ולסיום, ספר מעניין שגם נוגע בנושא הזה אותו קראתי בדיוק השבוע: כלכלה עירומה מאת צ'ארלס וילן (יש תרגום לעברית).
        18/2/11 18:30:

      צטט: Raindrop 2011-02-18 18:07:01

      צטט: איל נבו 2011-02-18 17:27:58

      מסכים עם כל מילה. נראה שמשהו מתחיל לזוז. קהיר, בחריין, וויסקונסין.
      ואת זה אני אומר ממשרדי בניו יורק :)
      מה קורה בוויסקונסין? (חוץ מהזכיה בסופרבול ע"י מועדון השייך לאוהדים (כמו ברצלונה) בעיר הקטנה ביותר בארה"ב שיש בה קבוצת פוטבול. אבל זה לא חדש, זה עוד מימי לומברדי :))

       

      הנה עשיתי בשביל גוגל, שלא תתאמץ חו"ח :)

        18/2/11 18:09:
      הסרטון הקצר שצורף לתגובות תומך באורח מאוד יפה בפוסט הזה. החידוש הגדול בו לטעמי הוא מצבה המפתיע של קוסטה ריקה. שווה צפיה.
        18/2/11 18:07:

      צטט: איל נבו 2011-02-18 17:27:58

      מסכים עם כל מילה. נראה שמשהו מתחיל לזוז. קהיר, בחריין, וויסקונסין.
      ואת זה אני אומר ממשרדי בניו יורק :)
      מה קורה בוויסקונסין? (חוץ מהזכיה בסופרבול ע"י מועדון השייך לאוהדים (כמו ברצלונה) בעיר הקטנה ביותר בארה"ב שיש בה קבוצת פוטבול. אבל זה לא חדש, זה עוד מימי לומברדי :))

       

        18/2/11 17:56:
      צריך לקבוע מדדי צמיחה לכל עשירון בחברה, ולטפל במי שנזנח מאחור,במירוץ המטורף של הטיקונים הפוליטקאים והקידמה אחר הכסף.
      *
        18/2/11 17:50:
      מאד נהניתי לקרוא את הפוסט שכתבת, ציינת שהניאו ליברליזם מעודד את הקפיטליזם, אכן הניאוליברליזם טוען שהבעיה היא במוסדות המדינה, ועל כך צריך לשפר את מוסדות המדינה, ליעל אותם, שיתנו שירות טוב לאזרחיה, זה עדיף מהפרטה גורפת המאפשרת לבעלי ההון, אשר מעסיק אותם דבר אחד, וכולנו יודעים בדיוק מהו.
      ואם בסוציאל דמוקטים עסקינן, השבוע התבשרנו כי שלי יחימוביץ שוקלת מועמדות לראשות מפלגת העבודה, האם בקול הזה ישמיע קולו וייתן את הטון בעתיד?
        18/2/11 17:27:
      מסכים עם כל מילה. נראה שמשהו מתחיל לזוז. קהיר, בחריין, וויסקונסין.
      ואת זה אני אומר ממשרדי בניו יורק :)
        18/2/11 17:10:
      מצויין. הפצתי בפייסבוק.
        18/2/11 16:37:

       

      פוסט מצויין, תודה.

      וידאו מעניין ורלבנטי:

       

      ''

       

       

        18/2/11 16:35:

      צטט: אופנן 2011-02-17 15:02:49

      צטט: יואלל 2011-02-17 12:54:54

      הצגת יפה את הבעיות, אבל אני לא בטוח ש"סוציאל דמוקרטיה" היא הפיתרון. אני לא בטוח ש"סוציאל דמוקרטיה" בכלל קשורה לעניין.
      הרי אמנת קיוטו הציגה פתרונות (שארה"ב דחתה), ואמנת קיוטו לא קשורה לסוציאליזם או קפיטליזם.

      תודה על הפרגון.

      יש קשר לסוציאל דמוקרטיה. בארה"ב הניאו ליברלית המיסוי נמוך - וכך גם ההשקעה במטרות ציבוריות (חינוך, תחבורה ציבורית, בריאות וכו'). כך המדינה מתמרצת את האזרחים לעבוד, לצרוך, לייצר ולבזבז כמה שיותר – ולעזאזל המחיר הסביבתי, או זוטות "לא כלכליות" כמו החינוך, הבריאות והדורות הבאים.

      מאידך, במדינות מערב אירופה הסוציאל דמוקרטיות, המיסוי גבוה יותר – אך בפועל תושביהן נהנים הרבה יותר מההכנסה הפנוייה שלהם, בזכות מערכות ציבוריות טובות הרבה יותר. כך התושבים יכולים מצד אחד ליהנות מעושר גדול בהרבה מזה שבמדינות העולם השלישי, ומחיים במדינות מערביות מפותחות ומתקדמות מבחינה טכנולוגית – ומצד שני, גם לקבל שירותים ציבוריים מצויינים.

      לכן זה לגמרי לא מקרה, שארה"ב התאמצה מאוד להכשיל אמנות סביבתיות בינלאומיות נוסח הסכם קיוטו.

       

      בשורה התחתונה אתה רוצה מיסוי יותר גבוה. אתה יודע שלמשכורת שכיר מעל 14000 ש"ח לחודש המס הכולל עולה מעל 42% ?  ומעל 40000 ש"ח לחודש זה כבר 57% .  האם זה נראה לך הגיוני שאיש הייטק למשל יתן כחצי משכרו מתנה למימון אוכלוסיות שבחרו באורח חיים לא יצרני?  אני לא מדבר רק על חרדים, אני מדבר גם על בדווים עם 18 ילדים ו4 נשים, על אמהות חד הוריות שהחליטו לגדל ילד לבד וגילו שזה קשה, וכל אוכלוסיה אחרת שמתחשק לה לא להיות יצרניים כי אלוהים אמר לה.   בניגוד לגז או מחצבים אחרים, מומחיות הייטק לא שייכת למדינה, היא שייכת לאנשים וחברות שיכולים לקום ולעזוב בקלות, והם עושים את זה בשקט בלי הכרזות גדולות, ואז לא יהיה כסף לא ל"סוציאל דמוקרטיה" ולא ל"קפיטליזם חזירי", פשוט לא יהיה כסף לכלום, ונהיה כמו במצרים, כולם עניים מרודים אבל מאושרים בכיכר תחריר.

       

      השיטה שאתה מתאר מתאימה למדינות עם הומוגניות חברתית ערכים משותפים וערבות הדדית, במדינות כאלו אפשר להניח שמי שלא עובד אכן יש לו סיבות טובות לזה (נכות או מחלה) .לצערנו זה לא המצב בארץ ו\או בארה"ב, ולדעתי גם באירופה זה משתנה (ע"ע ההצהרות על כישלון הרב-תרבותיות) .

        18/2/11 15:40:
      פוסט מצויין.
      כמה מצויין, ככה מתסכל.
      התחושה היא שקשה מאוד לעצור את כדור השלג
      ההרסני הזה. אולי כי רובינו אכן "נבולים".
      נבולים מנטלית.
        18/2/11 14:06:
      זה שנים שלא העלו משכורות בשוק השכירים .

      כמובן שהפירמות הגדולות מרוויחות יותר ....כאשר אין שום איגוד מקצועי ...שום חוק .

      עובדים כעבדים ביד המעסיקים ...מס החברות יורד תודה לנתניהו והכל על חשבון האזרח הקטן שממן בפועל את "חגיגית הצמיחה "
      והכי דוחה זה לראות את האוצר וביבי רוקדים על הדם שהוא הכסף של כולנו .
        18/2/11 10:47:

      אני מסכים שהצמיחה לא יכולה להוות מדד בודד וצריך למדוד גם את אי השויון תמותה ועוד מדדים שהזכרת.

      אבל, חשוב לזכור שאל מול שלל הבעיות שהצגת בשיטה הקפיטליסטית ישנן שלל בעיות שגוררת התערבות ממשלתית.

      לדוגמא, אסור לנו לשכוח שבעיית הדיור בארץ נובעת מכך שגוף ממשלתי מספסר את הקרקעות שלנו ומייצר בירוקרטיה שתוקעת פרוייקטים ומייקרת עבור הרוכשים את עלות ייצור דירה, אפשר להזכיר את הטעיות שעשו חברות הבנייה הציבוריות בשנות החמישים שבנו שיכונים צפופים במקומות שאף אחד לא רצה לגור בהם והפכו אותם למוקדי אבטלה.

      בחברות ממשלתיות בעלות ועדים חזקים מרוויח מסגר או מנופאי כמו סמנכל בחברת הייטק פרטית, ברור שהיה נחמד אם כולם היו מרויחים כך, אבל גם ברור שלא יכולה להיות קיימת מציאות כזו כי רמות שכר שכאלו לא יכולות להיות קיימות אלמלא לא הייתה הקופה הציבורית לרשות אותן חברות.

        18/2/11 08:01:
      רהוט, ברור, מנומק ומדויק.
      ארחיב אח"כ.
        18/2/11 07:37:

      והגוף הזה הוא - המדינה. הנקודה היא, שאנו, האזרחים הקטנים, צריכים להיות מעורבים הרבה יותר בנעשה במדינה, ובעיקר לקחת דוגמא מבעלי ההון."

      הקונספט של הדוגמא שנתת הוא נכון , הבעיה היא שבעלי ההון פועלים מתוך הרגשת הכוח שנותן להם ההון ,

      הרגשה שהיא בלתי אפשרית לאזרח שעסוק בהישרדות להרגיש ,

      ולכן צריך פתרון שיגרום לאנשים בשילטון להבין שהנכס הכי גדול שלהם הוא כל אזרחי המדינה.

      טור חשוב מאוד כתבת


        18/2/11 07:13:
      מילים בסלע.
      אנו צריכים להשפיע בעצמנו - להתפקד ולתמוך בשלי ובסוציאל דמוקרטים נוספים.
      אם לא עולם מושלם, לפחות מקום של תיקון הזדמנות שווה לכולם.
        18/2/11 06:25:
      קובץ צעירים ניו-ליבראליים קיצוניים שולטים במדינה. זו דקטטורה המתעלמת מכל צרכי האדם. כל מה שמפריע להשגת נתונים מקרו-כלכליים הוא מיותר. הוצאות המדינה בכל הקשור לרווחה, לרוב מיותרות בעינייהם. הפוליטיקאים, מצידם, למרות ששיקולים אלקטוראליים חשובים להם, לא מעיזים לחרוג מהעקרונות והגבולות שהדיקטטורים הקטנים האלה מכתיבים. אבל מה? אנו דמוקרטיה.
      אני גם מאמין שעולם אחר אפשרי!
        18/2/11 01:00:

      צר לי אבל הסוציאל דמוקרטים, גם הם מקדשים את הצריכה ואת הצמיחה ב-60 השנים האחרונות. בטח, הם רוצים "צמיחה עם שוויון" - הם רוצים צמיחה כלכלית שבה גם העניים (או לפחות מעמד הביניים) יהיה שותף, אבל הם לא מפקפקים בהגיון הבסיסי של הצמיחה הכלכלית - לא מנסים להבין מדוע היא מתרחשת כיום, מדוע היא לא התרחשה כמעט בעבר ומדוע היא מסכנת את העתיד שלנו.

       

      סיבה מרכזית אחת לצמיחה הכלכלית מאז המהפכה התעשייתית היא אנרגיה זולה. שום דבר ב-250 השנים האחרונות לא היה נראה אותו דבר אם לא היה פחם לבתי החרושת ולקטרים, דלק למכונית למטוסים ולספינות, ולאחר מכן פחם, דלק, גז ואורניום להפקת חשמל. כאשר אנרגיה זו , ממקורות מחצביים תתייקר (שיא תפוקת הנפט) תמצא הכלכלה שלנו בבעיה.

       

      אפשר לתקוף את הימין השמרני, שעומד בראש המכנה, אבל קיינס, שנחשב כיום לאחד ההוגים המרכזיים של הס"ד הגה את הרעיון של הגדלת הצריכה כדי להגדיל את הצמיחה ועל ידי כך להקטין את האבטלה.  

       

       גם הסוציאל דמוקרטים וגם השמרנים "עיוורים" לתהליך שבו אנו מחסלים את עתודות חומרי הגלם, האנרגיה ופוגעים במערכות הטבעיות. אפשר להגיד שאנחנו מחסלים את ההון הטבעי כדי ליצור הון מלאכותי. גם אם העוגה תתחלק שווה בין כולם, זה לא ישנה את אופיה הבלתי מקיים של הכלכלה (אם כי שוויון גדול יותר יכול להאט את קצב ההרס)

       

      כדי להפסיק את הבעיות יש צורך לצאת מן הקרב המחשבתי בין הס"ד לבין השמרנים הימנייים. להבין שיש דברים שבהם שני המחנות האלה טועים. כן, שוויון , וחינוך ותעסוקה הם חשובים - אבל בלי חשיבה כלכלית ארוכת טווח כל אלה לא יהיו ערובה מספקת לרווחה חברתית וכלכלית.

       

      שום כמות של שווין חברתי, תוחלת חיי אדם, חינוך או השכלה לדוגמה , לא תגרור המצאת אנרגיה יש מאין. אפשר להמשיך להתעלם מכך אבל הבעיה לא תפתור את עצמה.

       

      4 התנאים לקיום כלכלה בת קיימא (לפי "הצעד הטבעי", בעקרונות דומים לאלה שהתווה הרמן דיילי) הם

      1. בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
      2. בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
      3. בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
      4. ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.

       

      חלופה היא הביקורת הטובה ביותר - מדד אחר שמבצע בדיקה מעניינת הוא מדד HPI או מדד הפלנטה המאושרת

      זהו מדד שמנסה להעריך (עם מגבלות רבות) עד כמה בת קיימא הרווחה החברתית של מדינות שונות.

       

       

        17/2/11 21:48:

      קישור להרצאה שנה ומעניינת שכותרתה "אריתמטיקה, אוכלוסיה ואנרגיה". אל תתחילו לראות אם אין לכם 65 דקות פנויות ואתם לא מתכוונים לצפות בכל 8נת החלקים. מהי באמת המשמעות של צמיחה מתמדת ? האם צמיחה היא אידיאל ? למה גורמת צמיחה קבועה ?
      התשובות כאן.

        17/2/11 15:21:

      צטט: RedDot 2011-02-17 11:01:04

      או, סוף סוף מישהו שמסביר את התורה כולה (על רגל אחת) ובמונחים שכולם יכולים להבין.
      אני רק רוצה להוסיף כמה עניינים - ראשית, הקמת חברת "כולנו בע"מ" זה פיתרון פיזיבילי שכדאי לעודד. הכוונה היא לגופים - כנראה מלכ"רים, אשר ייצגו את האינטרס הציבורי בנושאים סביבתיים, ולמעשה יקחו בעלות של הציבור על המשאבים בטבעיים ששייכים לו - האוויר, מקורות המים, השטחים הפתוחים ועוד. ברגע שיהיה גוף כזה, ניתן יהיה לתבוע פיצויים מגורמים שיהרסו את אותם משאבים, מה שיכריח אותם לזהם פחות. כנראה שהזיהום וההרס לא ייעלמו לחלוטין, אבל הם יפתחתו במידה ניכרת, ולראיה - ברגע שקמה רשות נחל הקישון, היא ביצעה פעולות ששיפרו משמעותית את איכות המים בנחל.

       

      תודה על הפרגון, ומסכים עם מה שכתבת על נציבות הדורות הבאים ועל מדד ג'יני.

      יש כבר מלכ"ר "כולנו בע"מ" - ואני מתכוון לגוף היחיד, שהוא מספיק חזק כדי לפעול למען האינטרס הציבורי, מבלי להיכנע לאינטרסים צרים של תאגידים גדולים ובעלי הון, שהם לעתים קרובות מנוגדים לאינטרס הציבורי הרחב.

      והגוף הזה הוא - המדינה. הנקודה היא, שאנו, האזרחים הקטנים, צריכים להיות מעורבים הרבה יותר בנעשה במדינה, ובעיקר לקחת דוגמא מבעלי ההון.

        17/2/11 15:18:

      צטט: אמנון_ 2011-02-17 11:50:32

      להעניק לאזרחים חינוך, בריאות, ביטחון פנים ותנאי עבודה נורמאליים לעובדים-קשור ישירות לתמ"ג גבוה.

      בהשוואה כוללת\ממוצעת ולא בבחירת דוגמאות מאוד ספציפיות ולא משקפות.

       

      אם "ביטחון פנים ותנאי עבודה נורמאליים לעובדים קשור ישירות לתמ"ג גבוה", איך אתה מסביר את זה שבארה"ב,

      שהתמ"ג שלה הוא מהגבוהים בעולם, שיעור מקרי הרצח גבוה כל כך, ומספר ימי החופשה לעובדים נמוך כל כך?

      לא מדובר כאן "דוגמאות מאוד ספציפיות", אלא בנתונים עקביים, במשך עשרות שנים. בארה"ב חיים 300 מיליון תושבים. במדינות מערב אירופה חיים מאות מיליוני תושבים.

      בכל מקרה, כפי שציינתי בטור, ברור שצריך גם כלכלה וכסף. אף אחד לא מציע, שנהפוך למדינת עולם שלישי, שבה התמ"ג הוא 2,000 דולר בשנה.הנקודה היא שצריך איזון, ובעיקר הגדרה שונה של יעדי התכנון הכלכלי.

        17/2/11 15:10:

      צטט: drall 2011-02-17 12:03:45

      בשוויץ לדוגמא , רוב הבתים והדירות הן בבעלות ממשלתית, ואנשים שוכרים אותן.

      האם שוויץ הינה מדינה קומוניסטית מפגרת?

      בהחלט לא, אבל אותו "סוציאליזם" שוויצרי לא מנוהל על ידי עיתונאים ודמגוגים , אלא על ידי אנשים מקצוענים ונחושים.

      השאלה היא האם מדינת ישראל מסוגלת להעמיד דור כזה של פקידי ממשלה?

      אם התשובה חיובית , הרי הסוציאל דמוקרטיב מתאימה לישראל , אלא שהדבר טרם הוכח. 

       

      לא מכיר את הדוגמה שציינת, אבל באשר לתהייתך: זו שאלת ביצה ותרנגולת.

      ברור שכרגע פקידי הממשלה הם לא ברמה גבוהה. אבל זו גם התוצאה של המדיניות הניאו ליברלית, שבהגדרה רואה בכל פקיד ומשרת ציבור "איש שמן", מושחת וטפיל - וכך מעודדת את האנשים המוכשרים לגשת למגזר הפרטי, ושולחת לשירות הציבורי את ה"בררה". יתר על כן, האידיאל הניאו ליברלי הוא שכל אחד ידאג לעצמו וימקסם את רווחיו - אז מה לנו כי נלין על פקידים, שמוצאים "קומבינות" ופרצות כאלה ואחרות בחקיקה או באכיפה כדי לעשות לביתם, על חשבון הציבור? הרי הם בסך הכל מגשימים את האידאל הניאו ליברלי.

      מאידך, השיטה הסוציאל דמוקרטי מחפשת איזון טוב בין הפרטי לציבורי. מי שעובד במגזר הפרטי - מצויין, ושיהיה לו לבריאות ובהצלחה - אנחנו לא קומוניסטים, חלילה! אבל מי שעובד במגזר הפרטי איננו "אויב" או "איש שמן", אלא להיפך - הוא משרת ציבור, שגם צריך להיות מתוגמל בהתאם לעבודה החשובה שהוא מבצע (בניגוד לתגמול המגוחך בארץ למורים, שוטרים, עובדים סוציאליים וכו'). במצב שבו האזרח מקבל מהמדינה תמורה הולמת יותר למסים שהוא משלם, ומשרה יציבה בשכר סביר, ושהאידיאל הוא לא רק "לעשות את המכה" בבורסה, ובמדינה שבה האזרחים פעילים ומעורבים יותר - גם השחיתות פוחתת, והשירות הציבורי משתפר, במעגל קסמים שהוא חיובי, לשם שינוי, ולא שלילי.

        17/2/11 15:02:

      צטט: יואלל 2011-02-17 12:54:54

      הצגת יפה את הבעיות, אבל אני לא בטוח ש"סוציאל דמוקרטיה" היא הפיתרון. אני לא בטוח ש"סוציאל דמוקרטיה" בכלל קשורה לעניין.
      הרי אמנת קיוטו הציגה פתרונות (שארה"ב דחתה), ואמנת קיוטו לא קשורה לסוציאליזם או קפיטליזם.

      תודה על הפרגון.

      יש קשר לסוציאל דמוקרטיה. בארה"ב הניאו ליברלית המיסוי נמוך - וכך גם ההשקעה במטרות ציבוריות (חינוך, תחבורה ציבורית, בריאות וכו'). כך המדינה מתמרצת את האזרחים לעבוד, לצרוך, לייצר ולבזבז כמה שיותר – ולעזאזל המחיר הסביבתי, או זוטות "לא כלכליות" כמו החינוך, הבריאות והדורות הבאים.

      מאידך, במדינות מערב אירופה הסוציאל דמוקרטיות, המיסוי גבוה יותר – אך בפועל תושביהן נהנים הרבה יותר מההכנסה הפנוייה שלהם, בזכות מערכות ציבוריות טובות הרבה יותר. כך התושבים יכולים מצד אחד ליהנות מעושר גדול בהרבה מזה שבמדינות העולם השלישי, ומחיים במדינות מערביות מפותחות ומתקדמות מבחינה טכנולוגית – ומצד שני, גם לקבל שירותים ציבוריים מצויינים.

      לכן זה לגמרי לא מקרה, שארה"ב התאמצה מאוד להכשיל אמנות סביבתיות בינלאומיות נוסח הסכם קיוטו.

       

      אכן צמיחה כלכלית, היא תופעה משמחת.

      העלית מספר נקודות חשובות, המסבירות מדוע השמחה היא סלקטיבית, לא כולם שותפים בה.

      ברצוני להעלות נקודה נוספת השווה בדיקה ויכולה אולי להסביר את הפערים הגדולים. הקיימים בארצנו.

      מה קרה לחלוקת הנכסים והעושר בחברה?

      האם חסכונות הציבור, הפנסיה הגמל ושאר החסכונות לטווח ארוך, גדלו בשיעור דומה  לגידול בעושרם ונכסיהם של עשרת המופלאים, שמוממנו באמצעות חסכונות אלו?

      האם יש שוויון בחלוקת הרווחים, או שמא הופקרו החוסכים לנפשם ויחושו בכך בצאתם לגמלאות ולהשענות על כספי חסכונותיהם?

        17/2/11 12:54:
      הצגת יפה את הבעיות, אבל אני לא בטוח ש"סוציאל דמוקרטיה" היא הפיתרון. אני לא בטוח ש"סוציאל דמוקרטיה" בכלל קשורה לעניין.
      הרי אמנת קיוטו הציגה פתרונות (שארה"ב דחתה), ואמנת קיוטו לא קשורה לסוציאליזם או קפיטליזם.
        17/2/11 12:03:

      בסך הכל , אתה צודק, אם נתעלם מאמונות תפלות רווחות כמו "גזי חממה" ו"שטחים פתוחים" שמקורן ביחצנות של כרישי נדל"ן ובעלי הון הרותמים את "הסביבתנים" בארץ למטרותיהם.

       

      יש לניאו ליבראליזם עייורון קבוע בנוגע למציאות, הוא גם מניח הנחות יסוד לא מבוססות , לדוגמא , הניאו ליבראל יחשוב שאדם שקיבל משרה ניהולית בכירה , יהיה מספיק נבון כדי למנוע את היתדרדרותה של בתו לזנות , מה שהגיוני אבל לא בהכרח מציאותי.

       

      מה עושים?

      כלכלה פורחת היא דבר טוב , בשתי הסתייגויות.

      1. הפערים החברתיים צריכים להצטמצם ולא להתרחב.

      2. תנאי העבודה של המועסקים , צריכים להשתפר ולא להתדרדר.

       

      אין ספק שמי שיצר את הכלכלה הפורחת בישראל , הינו ניאו ליבראל בתואר או רק בפועל , אבל מול הניאו ליברליזם בכלכלה , יש ליצור מנגנון שישכיל לכוון את המשאבים לרווחת האזרחים באמצעות כל הדברים שציינת , ימי חופשה , שעות עבודה, ניקיון הסביבה ושמירה עליה.

       

      בשוויץ לדוגמא , רוב הבתים והדירות הן בבעלות ממשלתית, ואנשים שוכרים אותן.

      האם שוויץ הינה מדינה קומוניסטית מפגרת?

      בהחלט לא, אבל אותו "סוציאליזם" שוויצרי לא מנוהל על ידי עיתונאים ודמגוגים , אלא על ידי אנשים מקצוענים ונחושים.

      השאלה היא האם מדינת ישראל מסוגלת להעמיד דור כזה של פקידי ממשלה?

      אם התשובה חיובית , הרי הסוציאל דמוקרטיב מתאימה לישראל , אלא שהדבר טרם הוכח. 

        17/2/11 11:50:
      להעניק לאזרחים חינוך, בריאות, ביטחון פנים ותנאי עבודה נורמאליים לעובדים-קשור ישירות לתמ"ג גבוה.

      בהשוואה כוללת\ממוצעת ולא בבחירת דוגמאות מאוד ספציפיות ולא משקפות.
        17/2/11 11:01:
      או, סוף סוף מישהו שמסביר את התורה כולה (על רגל אחת) ובמונחים שכולם יכולים להבין.
      אני רק רוצה להוסיף כמה עניינים - ראשית, הקמת חברת "כולנו בע"מ" זה פיתרון פיזיבילי שכדאי לעודד. הכוונה היא לגופים - כנראה מלכ"רים, אשר ייצגו את האינטרס הציבורי בנושאים סביבתיים, ולמעשה יקחו בעלות של הציבור על המשאבים בטבעיים ששייכים לו - האוויר, מקורות המים, השטחים הפתוחים ועוד. ברגע שיהיה גוף כזה, ניתן יהיה לתבוע פיצויים מגורמים שיהרסו את אותם משאבים, מה שיכריח אותם לזהם פחות. כנראה שהזיהום וההרס לא ייעלמו לחלוטין, אבל הם יפתחתו במידה ניכרת, ולראיה - ברגע שקמה רשות נחל הקישון, היא ביצעה פעולות ששיפרו משמעותית את איכות המים בנחל.
      שנית, אני חושבת שהציבור צריך לזעום ולהפגין כנגד ביטול תפקיד "נציב הדורות הבאים בכנסת". אם כבר מדברים על קיימות - זה היה הנציג היחיד של האינטרסים של הדורות הבאים, שאת עולמם אנו מחרבים מדי יום. התפקיד בוטל כי לא היה נוח לחברי הממשלה הנוכחית (לא שהיו לו הרבה שיניים קודם לכן), אך (איזו קלישאה) למען עתיד ילדינו - התפקיד, שזכה להערכה רבה בעולם, חייב להיות מאויש מחדש.
      לבסוף, הייתי רוצה לחדד ולומר שמדד סביר יותר לרווחה של משק הוא שילוב בין התמ"ג לבין מדדי חלוקת הכנסות בין שכבות האוכלוסיה - כגון מדד ג'יני. שילוב כזה יוכל לומר האם ה"צמיחה הכלכלית" מחלחלת לכל שכבות האוכלוסיה (כפי שהנאו-ליברלים נוטים לטעון) או שמא היא מסייעת בעיקר לעשירונים העליונים - כפי שהתרחש בצמיחה של 2003-2007. בשנים אלה התמ"ג צמח באופן משמעותי, אך חלקם של השכירים בהכנסות כמעט לא השתנה, העוני העמיק והתרחב.
        17/2/11 10:05:
      בהחלט מהמאמרים המוצלחים שלך

      בקרו באתר החדש