כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פוסטים אחרונים

    גברים בעבודה -דוד אבידן

    0 תגובות   יום חמישי, 17/2/11, 15:14

    ''
    1-------יופי מוכר הכל - ושום דבר לא נשאר

     

    נעורים מרצדים  באלפי קילווט על מסך ההיסטורייה-

     משדרים סקס יישר לווריד  התודעה של היחיד הטובע

    בשטיפת המוח הכאלו חופשית

     הגירוי המסר

     ואנחנו אסירי הדימוי

     רואים - מאמינים -טובעים -

     נטרפים  במחלת הנפש הקולקטיבית

     חיים בתוך פנטזייה ....

     ווחוף המציאות .. רחוק.. מתמיד

     

    2-הם היו אנשים רגילים-

     כמה בנאלי

     הרוע -

    אנושי כמו גזענות - קנאה שנאה ידידות-

     

    הצוררהגדול

    אדריכל היופי האנטי אידאולוגי-

     הנהנתן השמן

     לכל אחד ניגון משלו

     וביחד נבנה סרט האימים הגדו ל של המאה

     המערבון האולטמיטיבי

    רעים וטובים

     מי חי סרט הזה

     ומי ניצל

     תולדות העתיד -  לא יהיו אחרים

     הם היו אנשיים רגילים ....................

    כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

    גֶּשֶׁר עָבֶה מְאֹד

    שֶׁל כְּלֵי דָּם

    וְזָקוּף

    וּמַטְרִיף

    אֶת

    הַלֵּב

    וְהַדַּעַת

     

     

    כל רגע אתה יכול , לקום , או לצאת , ליפול או לחדול , לכאוב או לחשוב 

     , לטוב או לרע, להתלבט או להחליט ,אבל .......
    , , לחשוב ....או . לחשוב... או לחשוב ........

    כל רגע - זה משתנה

     ההחלטה היא רק למחר

     רק לה-רגע --

     כל בוקר - זמני --

     לא לארוכה

     ברגוע

     זמני באופן קבוע .......

     

    5-עוקב אחריך שנים

     המין הגברי

     בשונה מהמין הנשי

     יש כאן תשוקה

    גופניות

     אובססיבית

     חרדת ביצועים

     כיבוש-

     והמין הנשי ?

     מה

     תולדות המין האנושי

     ..1.3

    אני משתגע - אני אומר שלום-אני כבר לא מבין איך חייתי עד היום - אני רוצה ללכת - זה היה נהדר - עולם נפלא היית. ועכשיו זה מיותר ..........:)

     

     

     

    לו ידעת איך כל נים שבי ירא.
    אני רואה את השדות סופגים גשמים,
    אני שואלת את עצמי
    מתי מתי יבוא יומי
    להיקרא.
    ...
    על מצע האדמה
    תשוקה שלי הונחה.
    אני שואלת את נפשי להיות ברוכה.
    נותר גופי בצמאונו.
    אתה יודע את חומו ותמהונו
    ועוצם עלבונו.

    מכל נבט ועלעל נוטף הטל
    ובתוכי ממתין לו בכי מיוחל.
    אני נמשכת לתלמים,
    אני הופכת רחמים ותחנונים -
    חיים שלמים
    כל נים שבי ירא.

    (רחל שפירא
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      olikerd
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין