הרוכלים בשוק הפישפשים, מחו את הזיעה מפניהם ישירות בידיהם חום יולי אוגוסט, ביפו; חמסין האויר עמד יגע כקשישים המתעייפים באמצע גרם מדרגות היו שם מתי מעט מתעניינים בגרוטאות בחפצים מתמקחים שווי שקלים בודדים מקור החפצים רוכל הסביר סודות מקצועיים לכשהחפצים מושלכים לרחובות באזורים יוקרתיים אלטע-זאכן אוסף באין כסף ואנו קונים כאן ומוכרים סוחרים בחפצים שאינם נחוצים בדרום העיר לא משליכים חפצים עתיקים אכן כך חפציהם של ולדימיר ז"ל וקוצנר גם ז"ל התקבצו לתוך שני קרטונים דהויים וקרועים החפצים: קוצנר ז"ל תעודת הוקרה לפיתוח אמצעי לחימה, מזל"ט, דגם מטוס ללא טייס מהתעשייה האוירית. ממשרד ראש הממשלה, מגן תודה והוקרה. השנה, אלף תשע מאות שבעים וחמש. בפינת הקרטון אלבום תמונות מקובצים הפנים חיים: ילדה קטנה נישאת על צוארו תמונות מסע מטיול, מארצות ירוקות שופעות אגמים, ומים זורמים והילדה לצידו בנוספת חבוקה באהבה בזרועותיו תמונות מספרות את סיפורו מקוטע מקורטע ללא מילים דיפדוף נוסף, אין ספק זו ילדתו, עוגת יום הולדת במרכזה נרות והוא מתמוגג מנחת בשעה ונשפה לאור הנרות קוצנר ז"ל לו לחשו לך החיים מה היו אומרים: זכרונותיך מושלכים נסחרים בעבור שקלים ספורים והילדה יש להניח הפכה אישה היכן, ואם ידה בהשלכת החפצים ולדימיר ז"ל: קרטונו צנוע תעודת עולה בת תוקף כבן חמישים פנים סלביות מיוסרים רשיון נהיגה מומר לישראלי, צלחות זכוכית, ואגרטל מפורצלן ספח תעודת זהות, גרוש, ללא ילדים ולדימיר המהגר לא שרד תלאות שינויים לא הותיר נכסים ללא פיזז סביב ילדה רכת שנים בשעה שמת ידיי זרים השליכו לו את החפצים.
בשוק הזכרונות הנמכרים היה בחמסין הזה אפשר להרצין ולהתמקח לקנות את צחוקה של שעה אבודה בגרוש ובפרוטה שחוקה את רשרוש חלום האתמולים ארוז באשכול דווי מונח בקרטון דהוי עזוב עובר מיד ליד בלב העיר סחיר |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בגרוש
ובפרוטה שחוקה "
שיר מרגש מאוד, אדם
מבט עצוב עלינו ועל עתידנו.
תודה!
הייתי מניחה את השיר הזה בהבלטה רבה
השיר הזה מצויין
אין לי מספיק סופרלטיבים לשיר הזה
שיר חברתי-מחאתי מהדרגה הראשונה
מעורר הרהורים בלב אדם
על אפסותם של חיים שחולפים
בדידות, ערירות, הגירה
פערים חברתיים
הכל יש בשיר הזה
גדול
תודה ידידי משכבר הימים
}{שטטק'ה
שבוע טוב
חבר יקר שלי:)*
גיבורי חיל ,
יהי זכרם ברוך
כל הכבוד
העשרתני!
אני סבור שציון הביטוי ז"ל מיותר, הן מלכתחילה ברור כי הגיבורים מתו, שלא לומר שבהמשך הדברים נאמרים בפרוש.
בנוסף, לטעמי ככל ששיר ארוך יותר, ועשיר יותר בפרטים כך יותר ראוי לנסות לנקות כל כפילות וחזרות (איני מתכוון שהדברים נאמרו פעמיים ממש באותן מילים) ולהשתדל להימנע ממשפטים שהם בבחינת obvious. קורא השירה האינטליגנטי צריך להרמז ולהסיק בעצמו.
עצוב מאוד.
מקסים השיר ונוגע
חיים בתוך קרטונים -
עצוב
תודה ושבת מוארת
יפה וכואב תיארת את הדברים.
רוזן
נקודת מבט מהממת!
להתמקח על שקלים בודדים זה מן משחק שנהוג במקומות כמו שוק הפישפישים.
שם אם לא תתווכח אתה נראה מוזר...
איזה פוסט מהמם.
אהבתי ברמות. תודה!
תודה על יופי.
לקנות את צחוקה של שעה אבודה
בגרוש
ובפרוטה שחוקה
יפה כתבת
" בדרום העיר לא משליכים חפצים עתיקים "..
אין כל ספק כי שם יודעים להעריך הייטב את הענתיקות ..
כתוב יפה מאוד
דפנה.
אכן חיים שלמים ארוזים בקרטונים, אחרי המוות הבלתי נמנע
תמונות וחפצים שמסמלים את חייהם
ובעצמם הם נאספים כמו חלקים של תצרף
של סיפור חייהם...
שיר - כמו סיפור או אולי "פרוזה שירתית"...
מאוד יפה.
בשוק הזכרונות הנמכרים היה בחמסין הזה
אפשר להרצין ולהתמקח
לקנות את צחוקה של שעה אבודה
בגרוש
ובפרוטה שחוקה
את רשרוש חלום האתמולים ארוז באשכול דווי
מונח בקרטון דהוי
עזוב
עובר מיד ליד בלב העיר
סחיר
אדם יקר,
קראתי והלב נצבט
יש חפצים שמכילים סיפור חיים
החיים אזלו והחפצים הושלכו,
עצוב
דבי
שיר יפהפה, אדם. מעלה מחשבה. מה נשאר מהסבים שלך? במקרה הטוב, קומץ זכרונות ואולי חפץ אחד או שניים, לעבודת השורשים של הילד.
תודה,
ג'ודי.
שיר נוגע. מדוייק.
תודה על תשומת ה
שבת שלום.