התנגשויות באיראן, מפגינים בבחריין, התקפות משרדי ממשלה בעיראק, מהומות בתימן, ועימותים בתוניסיה, הם רק חלק מאפקט מצרים בכל מדינות ערב. שליט לוב מנסה להסיט את האש לכיוון של מדינת ישראל וקורא לכל הערבים להתאחד ולצעוד רגלית לכיוונה. במקביל משגרים האיראנים ספינות מלחמה לאיזור, להראות שהכל כרגיל, ונסראללה מאיים מתוך הבונקר בו הוא מסתתר מאז מלחמת לבנון השנייה, כי במלחמה הבאה יכבוש את הגליל. מספר שגרירויות ישראליות בעולם נסגרות לאחר "ארועים חשודים" בקרבתן, בסמוך ליום השנה השלישי לחיסולו של עימאד מורנייה. שר המשפטים הירדני תומך במתן חנינה לרוצח הנערות בנהריים, ומכריז שמדינת ישראל היא מדינת אויב. כיצד השתנה המזרח התיכון (והעולם) לאחר אפקט נפילתו של נשיא מצרים חוסני מובארק. כיצד זה משפיע על מדינת ישראל? איך ארה"ב תנהג בעתיד, כלפי מדינת ישראל ? עד כמה מאוכזב נתניהו מאובמה ואיזה ציון מעניק הממשל לדרך הטיפול והתגובה הישראלית בכל הקשור למתרחש במדינות ערב?. השבוע צוינו שנתים לבחירות, וגם לדעת המבקרים ביותר את הממשלה, אלו היו בס"ד השנתיים הרגועות ביותר, זה עשרות שנים מבחינה. כל זה לא מונע את הביקורת על נתניהו, ביקורת מגמתית תקשורתית, תוך העצמתו של ליברמן, העיקר כדי לפגוע בנתניהו. השבוע המדיני, הפוליטי והדיפלומטי בצל האפקט המצרי.

בשבוע הבא תיערך מסיבה מיוחדת בלשכת ראה"מ. תהיה זו חגיגה לציון 25 שנה לשחרורו של יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי, מהכלא ברוסיה.
לרגל המסיבה הוזמנו לארוע 16 נדבנים שירימו כל אחד תרומה של 25 אלף דולר. סכום דומה יגיע מֿ30 נדבנים נוספים מחו"ל, שלא יגיעו לארוע אך התנדבו לתרום מרחוק. הסכום הכולל יעמוד על מיליון דולר. בסוכנות אומרים שהמטרה היא להקצותו לחיזוק הקשר עם צעירים יהודים מגרמניה.
השתתפותו של נתניהו בארוע, ועצם קיומו בלשכתו, הם שגייסו את כל התרומות מהנדבנים. בלשכת ראה"מ וגם בסוכנות, אמרו כי לא היתה כל התניה של ההשתתפות לסכום התרומה. עם זאת ניתן להניח כי לתורמים היה ברור, מדוע הוזמנו והתרומות הגיעו בהתאם.
כך או אחרת, המסיבה והעליצות שיערכו בשבוע הבא בלשכת ראה"מ, עומדות בניגוד מוחלט לאוירה המדוכדכת ששררה השבוע בלשכה. ההדלפה המוקדמת על הכוונה למנות את היועץ המדיני וראש המל"ל, עוזי ארד לשגריר בלונדון, טרפדה את המינוי.
היו שהאשימו גורמים בתוך הלשכה בהדלפה, והיו שטענו כי מדובר בארד עצמו. באוירה הפנימית אין לדעת מי נגד מי, ומה בדיוק האינטרסים של כל אחד מאנשי הלשכה. "נפלתי בין הכיסאות" אמר ארד למקורביו. הלשכה גם היא נפלה. לעת עתה אין מדובר בנפילה נוסח מצרים. אפקט מובארק הגיע לכל המזרח התיכון, לא למדינת ישראל.

"הפניית הגב האמריקאית"

המהפכה במצרים זימנה לנתניהו הזדמנות טובה ללמוד מחדש את המתחולל באיזור, ובעיקר ללמוד על היחס של ארה"ב לבני בריתה. נתניהו העריך תחילה כי מובארק ישאר בשלטון ויצליח לגבור על הקריאות להחלפתו. הוא היה בטוח כי ארה"ב לא תזניח את בן בריתה, שצעד עימה עשרות בשנים יד ביד.
נתניהו עצמו דואג לחברים, ומיד כאשר החלו המהומות במצרים, שתק והבליג, וכך הורה גם לשרי הממשלה. כעבור כמה ימים שבר את השתיקה והביע תמיכה במובארק. חברים זה חברים. אולם כאשר נוכח לראות שמובארק נופל, מיהר להזהיר כי מצרים עלולה להפוך ל"איראן שנייה". בסביבתו דיברו על הצורך בהגדלת תקציב הביטחון, ביצור הנגב ובניית חלופות לתעלת סואץ.
השאלה שניסרה ומנסרת בחלל האויר בלשכת ראה"מ, ולא רק שם, קשורה כמובן לנשיא אובמה ולמדיניות של ארה"ב. האכזבה מהמדיניות האמריקאית גוברת ומתעצמת, לאור ההתנערות המהירה ממובארק. נתניהו ואנשיו לא מבינים מה האיץ באובמה לוותר במהירות כה רבה על הנשיא המצרי. מדוע חתכו אותו בכזו פראות.
ההסבר אותו מעניקים בסביבת נתניהו קשור לתהליכים הדמוקרטים, שהאמריקאים מנסים להאיץ במזרח התיכון ובכל העולם. אמריקה לא יכולה היתה להתנגד להתקוממות העממית בכיכר תחריר, כל עוד האלימות אינה מופנית כלפיה. ברגע שהמפגינים הניפו שלטים )באנגלית( בעד חופש ודמוקרטיה, ולא נקטו באלימות, היו חייבים האמריקאים לתמוך בהם.

"האם אובמה יפקיר?"

הממשל האמריקאי העניק למדינת ישראל ציונים גבוהים לנוכח התנהלותה בכל הקשור למשבר במצרים, ולכל מה שקורה במדינות ערב, כהמשך לאפקט מובארק. ציונים קצת פחות גבוהים, מקבלת מדינת ישראל על התבטאויותיה הלא רשמיות, אותן שנעשו מאחורי הקלעים.
מצד אחד זוכה נתניהו לשבחים על שתיקת הממשלה ועל הצלחתו לבלום את התבטאויות שריו בתחילת המהומות במצרים. אולם בין השורות מנשבת רוח קרירה מצד האמריקאים לאחר ששמעו על ההתבטאויות בחדרי חדרים, מצד אישים בכירים במדינת ישראל, נגד אובמה ועל נטישת מובארק, וכמובן על החשש הגובר כי בבוא היום, ינטשו האמריקאים גם את מדינת ישראל, ברגע שהדבר ישתלם להם.
הציון האמריקאי אינו משנה את העובדה, כי קובעי המדיניות במדינת ישראל, אכן מביעים חשש, שאובמה יפקיר בבוא היום גם את מדינת ישראל. בניסיון להרגיע הם מציינים, כי אובמה לא יוכל לעשות זאת, גם אם ירצה. ארה"ב תומכת בסיסית במדינת ישראל, ואובמה לא יוכל להתייצב בזמני החירום שחלילה יתרחשו, נגד העם והחברה האמריקאית ונגד הקונגרס והסנאט. גם הלובי היהודי חזק דיו, ולא יתן לזה לקרות.
עם זאת כל מה שקרה, מעצים את החשדנות כלפי אובמה. נתניהו ואנשיו חשים כי תהליך השלום שאובמה כה רוצה לקדם, ספג מהלומה קשה. התקדים המצרי גילה, שאין על מי לסמוך בממשל, לא בזמן שלום ולא בעיתות משבר.

"ארה"ב ואיראן תמכו"

בניגוד לאמריקאים, נתניהו אינו מתרשם ממה שקרה במצרים, ומהמתחולל בעולם הערבי. החשש הוא שהדבר יגביר דווקא את השלטון של הקיצוניים על חשבון המתונים. ההפגנות אמנם נערכות נגד השלטונות הנוכחיים באיראן, לוב ובעוד מדינות, אבל סופן להביא לשלטון קיצוני יותר.
בנאומו השבוע בועידת הנשיאים, אמר נתניהו את הדברים בצורה מפורשת. הוא הזהיר את המערב מתוצאה שלילית של "השינויים הטקטוניים" במדינות ערב. בדבריו הדגיש כי אף שאיראן מצד אחד וארה"ב מצד שני תמכו במפגינים בקהיר, רצה כל אחד מהם את התוצאה ההפוכה. "כיון שכך איש אינו יודע מה יביא בכנפיו העתיד במצרים. הן בוושינגטון והן בטהראן לא יודעים".
דבריו של נתניהו, תואמים את הדברים שהשמיע השבוע ראש המודיעין הלאומי האמריקאי, ג´יימס קלאפר, שניסה להסביר לועדת המודיעין של הסנאט, כיצד נכשלו אנשיו בחיזוי ההפיכות במזה"ת. גם המודיעין הישראלי נכשל, אבל הכישלון הגדול יותר הוא של המודיעין האמריקאי, המתיימר לדעת על כל דבר שזז בעולם.
"אנחנו לא מגידי עתידות", אמר קלאפר. לדבריו, המרמור והתסכול של ההמונים במצרים ובמדינות ערב, היו ידועים, אך איש לא ידע לחזות מתי אלו יפרצו ויהפכו לפעולה של ממש. "אני בטוח שביום בו נשיא טוניסיה נסע לעבודה והודיע על פרישתו, הוא לא תכנן לעשות זאת, זאת הייתה החלטה מהירה מצדו", אמר קלאפר. בדבריו הדגיש כי עזיבתו של הנשיא זיין אלֿעבדין בן עלי הייתה התמריץ לפרוץ המהומות בשאר המדינות, לרבות מצרים.

"נגמרו הויתורים והמחוות"

בדיון בועדת המודיעין בסנט, נכח גם ראש הסי.אי.איי. האמריקאי, ליאון פאנטה. הוא סיפר כי באירועים האחרונים במדינות ערב, פועל צוות אמריקאי מודיעיני המונה 35 בני אדם, שתפקידו הוא לנתח באמצעות הרשתות החברתיות את המגמות החברתיות בזמן אמת. לדבריו, הדבר קשה ביותר כיון שיש "כמות עצומה של מידע". במהלך הדיון התברר כי למודיעין האמריקאי שמתיימר לדעת הכל, אין מידע מספק על תנועת האחים המוסלמים במצרים, ועל עמדותיה וכוונותיה העתידיות. כל שהיה למודיעין האמריקאי לומר, הוא שהאחים המוסלמים, כמו גם קבוצות אופוזיציה אחרות במצרים, צפויים לקחת חלק בתהליך המתרחש במדינה לאחר פרישתו של חוסני מובארק. חכמה גדולה...
לא פלא שנתניהו חושש. מי שמעז לדבר איתו היום על חידוש תהליך השלום עם הפלשתינים, כדי להענות לבקשות האמריקאיות, נתקל בבוז עד כדי גירוש מהלשכה. נתניהו של אחרי המהפכה במצרים, הוא נתניהו אחר. הרבה יותר זהיר, מבוקר ומפוכח. מעתה יבחן כל בקשה אמריקאית למחוות עבור הפלשתינים בזכוכית מגדלת.
אין כל סיכוי שיוותר ויסכים לעוד הקפאות ולעוד פינויים. בד בבד קו ההגנה על הירדן וישובי הבקעה, שעליהם הסכים אולמרט לוותר, יהפכו אצל נתניהו לטאבו, כמו ירושלים. נגמרו הויתורים ונגמרו המחוות.

"שלטון צמד הבית´ים"

 המהומות במצרים וכל מה שקורה בהמשך לה במדינות ערב, ההפגנות, העימותים, האלימות, מתרחשות במלאת שנתיים לבחירות בישראל. שנתיים שהצמד השולט הוא נתניהו וברק. יש המתעקשים אמנם לראות באביגדור ליברמן, ראש הממשלה האמיתי ("מקור נאמן" בהרחבה), אבל מבחינה מדינית וביטחונית, האחריות נתונה בידי ראש הממשלה ושר הביטחון.
צמד הבית´ים (בנימין וברק) משתף פעולה היטב, למגינת ליבה של התקשורת שעושה הכל כדי לסכסך בינהם. קשה להם לראות כיצד השניים משתפים פעולה, בעיקר בגלל היריבות שהיתה בעבר בינהם, כאשר התמודדו זה מול זה על ראשות הממשלה.
שנתיים חלפו מאז הבחירות, פחות משנתיים מאז הקמת הממשלה, וגם המבקרים הכי גדולים של נתניהו וברק, לא יכולים שלא להודות, כי השנתיים האחרונות היו בס"ד הרגועות ביותר מבחינה ביטחונית, מזה עשרות שנים. התקשורת אמנם מבקרת ברובה את הצמד הזה, אבל היא לא יכולה למצוא ולהציג צמד דומה אחר שיכול להגיע להישגים דומים.
תחת זאת מנסים פרשנים שונים למצוא כל העת את השלילה מבחינה כלכלית, מדינית וביטחונית. המציאות טופחת להם על הפנים. הכותרות השבוע שבישרו על זינוק עצום בצמיחה בֿ2010ֿ 7.8% יותר מכל מדינה אחרת, כמו גם הנתונים על עלייה ברמת החיים, גידול בצריכה הפרטית, לא עושים טוב לאותם פרשנים. בצר להם הם מציינים כי לא כל הישראלים שותפים לחגיגה )מה שבהחלט נכון(.
אין זה אומר שאסור להטיל ביקורת, בעיקר על הגזירות האחרונות. אולם מכאן ועד להכליל את הממשלה הנוכחית, כגרועה ביותר, כפי שמנסים כמה כתבים מטעם, לעשות דרך קבע, הדרך רחוקה.

"מטפחים את ליברמן"

הביקורת שנמתחה השבוע על נתניהו עסקה בכמה נושאים פנימיים. הראשונה היתה בכל הקשור לסכסוך עם ליברמן, על רקע מינוי השגרירים באו"ם ובלונדון. ליברמן שוב הוכיח מי הבוס האמיתי בממשלה, כאשר דחה בבוז את המינוי של עוזי ארד לשגריר בלונדון.
התקשורת נהנתה לכתוב ולחזור על כך בצורות שונות, כדי להצטרף להשפלה שערך ליברמן באופן פומבי לנתניהו. ליברמן הוא התקווה הגדולה של מבקרי ראה"מ. הם מוכנים לטפח אותו )את ליברמן(, למרות שהם מחזיקים בדיעות מדיניות שונות לחלוטין משלו, רק כדי שימשיך להתעמת מול נתניהו. מאהוד ברק הם נואשו זה מכבר, ומכיוון שהפך לבן בריתו של נתניהו, גם הוא סופג וסופג.
התקווה של מבקרי ראה"מ היא, שליברמן יועמד למשפט, ויוביל את מחנה הימין במקומו של נתניהו. כיון שכך הוא בקושי מבוקר על אי הצלחות מדיניות במשרד החוץ. מה שחשוב לתקשורת כרגע, זה שליברמן יצליח לזנב בנתניהו, יוריד ממנו קולות ויגרום להוזלת מעמדו ותדמיתו. ליברמן הוא איפוא תקוות השמאל.
בצר להם, מחפשים את נתניהו והשבוע נמתחה עליו ביקורת )בעיתון ל"אנשים חושבים"( כי הוא מבודד מדינית, על רקע הקיפאון המדיני בתהליך השלום.
"מנהיגים בכירים באירופה אינם מאמינים לו, מספר נסיעותיו לביקורים מדיניים בחו"ל ירד בצורה דרמטית, הסינים זועמים על כך שביטל ביקור ברגע האחרון וההודים מתחמקים בדיפלומטיות מבקשותיו להגיע לביקור", נכתב בדברי הביקורת.

"ביקורים כנייר לקמוס"

ב"הארץ" בדקו את לוח נסיעות העבודה שלו לחו"ל ומצאו כי בשנה הראשונה לכהונתו קיים נתניהו כֿ13 נסיעות מדיניות, במסגרתן ביקר בתשע מדינות. לשם השוואה, בשנה השנייה קיים נתניהו שמונה נסיעות בלבד, במהלכן ביקר בשש מדינות.
עדות נוספת לבידוד הגובר, אותו מצא העיתון, היא העובדה שנסיעתו היחידה של נתניהו בעתיד הקרוב תהיה לסופיה ולפראג בתחילת אפריל. הנסיעה תתקיים אחרי חמישה חודשים שבהם לא עזב נתניהו את גבולות ישראל, למעט ביקור בזק של שלוש שעות במצרים לפני כחודשיים.
דיפלומטים זרים ופקידים בכירים בירושלים, שניתחו את העניין, ציינו כי הבעיה העיקרית של נתניהו היא שמנהיגים בכירים בעולם, מעלים ספקות עמוקים בדבר רצינותו לגבי קידום תהליך השלום.
בלשכת ראה"מ דחו את דברי הביקורת, והציגו נתונים אחרים והפוכים לחלוטין. "למדינת ישראל קשר אמיץ וחזק עם מדינות רבות בעולם ומספר הנסיעות לחו"ל אינו נייר לקמוס לקשר עם אותן מדינות, אלא לנכונות ראה"מ נוכח עיסוקי הפנים הבוערים".
"רק לפני כמה ימים ביקרה במדינת ישראל קנצלרית גרמניה, ובימים הקרובים יבקר נשיא פולין עם ממשלתו. ישיבות דומות יתקיימו עם ממשלות איטליה, צ´כיה ויוון. ראה"מ קיבל הזמנות רבות לביקורים שאותן עדיין לא מימש. כמו כן מדינת ישראל נמצאת במגעים מתקדמים עם כמה מדינות שחלקן כבר פנו אליה עם הזמנות כמו אוסטרליה, סין, אנגליה, צרפת, הונגריה, רומניה, רוסיה, הולנד, ארה"ב, יפאן, ברזיל ועוד".
האם התגובה הזו של לשכת ראה"מ תשכנע? האם בעקבות כך יפסקו דברי הביקורת על נתניהו? אין שום סיכוי.
הצעד הבא יהיה להאשימו בליבוי המהומות במדינות ערב, כפי שכבר החלו כמה מנהיגי מדינות ערב לעשות. בקרוב יצטרפו לכך גם מבקריו מהשמאל ומהתקשורת והחגיגה תהיה מושלמת.
מזרח תיכון חדש במדינות ערב. מזרח תיכון ישן בירושלים, בתקשורת ובכל הקשור לביקורת על ראה"מ...