1. שעות ארוכות של הליכה בין כל הביתנים בתערוכת הסלולר בברצלונה, והמוח כבר לא יודע מה הוא קולט מכל זה. אולי זה רק בדמיון, אבל נדמה לי שגם ספגתי קרינה אלקטרומגנטית בכמות מרשימה. מזמן לא ראיתי כל כך הרבה hardware במקום אחד. דמיינו חנות ענק מרשת מחשבים אמריקאית, תכפילו ב -1000, זה סדר הגודל. מצחיק כשחושבים שזו תערוכה שמתעסקת בגאדג'ט קטן יחסית, טלפון סלולרי. לא?

2. הטלפון שמצלם בשלושה מימדים מצער אותי קצת. לא בגלל ש"זה עדיין לא זה"...ברור לגמרי שזה יהיה זה בתוך כשנה. הצער הוא על זה ששני המימדים יהפכו בקרוב לאופציה בלבד. כמו אפקט. כמו לצלם בשחור לבן. משהו שעושים מידי פעם, אבל לא בדרך כלל. עוד עדות שאני לא נעשה יותר צעיר.

3. לסמסונג יש הכי הרבה כסף לשיווק. דוחפים את הגלקסי שלהם (טאבלט, אייפד קילר לגמרי) כאילו שלא נשארו להם עסקים אחרים. רצוי שזה יצליח להם, יותר בריא לכולנו.

4. אפל יצאו מאא-גניבים, הם היו בכל פינה למרות שהבריזו לגמרי מהחגיגה. בלי ביתן, בלי שיווק, בלי לשלח אף נציג רישמי, בלי חסויות, בלי פרסום מתחרה בטלויזיה...האייפד שלהם היה כלי העבודה הנפוץ ביותר. גם בידי המציגים השונים (כל מי שלא מתחרה בקטגוריה של האייפד) וגם בידי אורחי התערוכה. עשיתי כמה פגישות עסקים...הייתי היחידי בחדר עם לפטופ - כולם עם אייפד. לפני שנה היה מסוכן להגיע לפגישת עסקים עם אייפד: במקום לדבר על עסקים היו מתעסקים/מתפעלים מהיצור היפיפיה הזה. היום מקומו של המוצר טיבעי לגמרי. פאסה להתלהב ממנו כמוני. הפאזה הנוכחית היא אימוצו הטיבעי לחיקנו, כאילו שהיה שם תמיד.

5. נוגע ללב לראות את הנציגים המבואסים של ביתן שמוכר בתערוכה שכזו מיכשור מקצועי - משדרים, ערכות בדיקה, ציוד כבילה, ואפילו את הכבלים עצמם. הם שם בשביל כמה אלפיות מהמבקרים. לפחות יש להם אייפד לשחק איתו.

6. שמועות מספרות ש 4% מהמבקרים ומהמציגים בתערוכה ישראלים. אותן שמועות מספרות ש 4% מהמבקרים והמציגים הם הודים. זה אומר שבערך אחד מכל 11 מבקרים הוא או ישראלי או הודי. אם זה נכון, זה נתון מטורף. תחשבו על זה.

7. חברת אריקסון קנתה ביתן קטן, התחרטה, וקנתה אחר כך ביתן גדול. את הסיפור הזה שמעתי מעובדת הביתן הקטן, והריק. על הריצפה של הביתן הקטן היתה מפה, איך להגיע לביתן הגדול. תפקידה של העובדת...לייצג את אריקסון נאמנה ולספר את הסיפור הזה עם חיוך שוודי. סיפור לא סלולרי לחלוטין, אני יודע.

8. הספרדים מבינים בביטחון לא פחות מהישראלים. סיפור לא סלולרי שני, סליחה.

9. הרובוט הירוק של אנדרואיד בכל מקום. שמישהו יוציא כבר טלפון חכם, שני סימים, דואל-בוט, שנוכל להנות מכל העולמות. יותר טוב, שייצרו טאבלט כזה, אבל יפה במיוחד. אני מוכן להיות בטא-טסטר ולאכול באגים 24 שעות בתמורה.

10. סיכום - בשנת 95 קניתי את הלפטופ הראשון שלי, שהוא בעצם המחשב הראשון שלי בעידן "המיחשוב האמיתי", להבדיל מעידן המיחשוב הלא אמיתי, שבו רכשנו מחשבים כדי להבין מה לעשות איתם (במקרה שלי, דרגון 64, אפל 2). בין שני העידנים הפרידו 9 שנים שבהם לא נגעתי במחשב. מי יכול לדמיין היום מישהו בן 16 שלא בא במגע עם מחשב כלשהו?

האפליקציה הויראלית שהפיצה את רכישת המחשבים החל בשנת 95 ניקראת "אשף התחברות לאינטרנט" (פעם היינו צריכים כזה). מה שהפיץ את האינטרנט היתה כמובן השמועה ש"יש שם פורנו בחינם". בדרך, עברתי מלפטופ ללפטופ וגיליתי כמו כולם עולם שלם. בצער רב אני מכריז בזאת על מותו הרישמי של הלפטופ. שמועות מספרות שבנו, הנטבוק, כבר מראה סימפטומים של מחלת הזיקנה וגם ימיו ספורים. בקרוב נשיט גם אותו על קאנו במורד הנהר כשבציקלונו סוללה רזרבית וכיסוי שהיה אופנתי עד השנה. היית לי מקור לא אכזב לשעות רבות של הנאה.