השבוע נכונה לי הזדמנות להיחשף לאירוע מרגש ומיוחד במינו: "שירת האדם" - ערב שירה לכבדי שמיעה ושומעים.

כן, ערב שירה לכבדי שמיעה, המתקיים זו השנה ה-11.

כבדי שמיעה שרים ורוקדים על הבמה יחד עם אמנים מוכרים , אנשי בידור אחרים החושפים בפומבי את לקות השמיעה שלהם ,

אין ספור בלונים צבעוניים שחולקו לאורחים המסתייעים בהם כדי לחוש את המוסיקה והצלילים במגע. אחרים מציגים בגאווה את השתל הקוכליארי המושתל בניתוח אך חלקו חיצוני ונראה על הראש. הכל חופשי ופתוח ובגאווה גדולה שיש לה סיבה טובה ואמיתית. הניצחון המיטבי על לקות השמיעה.

עמותת "בקול" לכבדי שמיעה עושה עבודת קודש בהבאת המודעות של לקויות השמיעה לציבור ובהטמעת גישה חדשה של קבלת לקויי שמיעה וחרשים לחברה.

למעלה מ-1,000 איש באו  לשיר , וגם לקבל את כבדי השמיעה בחיבוק. טוב לראות עוד צעד בדרך אל קבלת השונה כשווה בין שווים .

מי היה מאמין פעם שכבדי שמיעה ישתתפו בערב שירה בציבור

ועוד יעלו על הבמה . הנה ההוכחה .

שפת הסימנים על במת "שירת האדם" 

לירית שפיר-שמש. ראיינתי אותה ל"מעריב", במסגרת כתבה על השתלבות  כבדי

שמיעה בחברה. לירית האמיצה היתה החיילת הראשונה בצה"ל  ב-1984,שהיא כבדת

שמיעה וכבדת ראייה. בבלוג שלה בקפה, סיפרה על השתלת שתל קוכליארי שעברה

המשפר  את איכות חייה. בלוגרית חרוצה ולוחמת נמרצת במגבלות.

הזמר דני ליטני מספר על לקות השמיעה שלו.