כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לא נורא! רק כתם צבע...

    בלאדי מרי/ רוני סומק

    והשירה היא נערת פושעים
    במושב האחורי של מכונית אמריקאית
    עיניה לחוצות כהדק ואקדח שערה יורה
    כדורי בלונד הגולשים לצווארה.
    נגיד שקוראים לה מרי, בלאדי מרי,
    ומפיה נסחטות המילים כמו מיץ מבטן העגבניה
    שקודם חתכו לה את הצורה
    על צלחת הסלט.
    היא יודעת שדקדוק הוא המשטרה של השפה
    ואנטנת העגיל שעל אוזנה
    מזהה מרחוק את הסירנה.
    ההגה יסיט את המכונית מסימן שאלה
    לנקודה
    והיא תפתח את הדלת
    ותעמוד בשולי הדרך כמטפורה למילה
    זונה.

    עלי זכרון לסבתא

    8 תגובות   יום שישי , 18/2/11, 20:05

    ''

    בגן העדן של סבתי

    כל תפוח היה זהב.

    מסחבות עמלה, שהתבדרו בחבל

    טבורו,

    אפשר היה לתפור

    שמלת כלולות

    למתניי אמא אדמה.

    כרסה עבה ומאפור עיניה

    ניבט עולצם של מי הספונג'ה,

    שנרעדו כשצעק.

    גם שבילי הקרמיקה

    של רגליה בלטו בעוז, בעת

    שהסתערה על שיחי הנענע בצינור

    פלסטיק ירקרק וברז ברזל.

    בגן העדן של סבתי

    לעסנו שקדי חלב

    ממרומי העץ. תחת ענפיו,

    רונן כל רגב לכפותיה,

    להתערסל בדיוקן חולצתה

    בין פס

    לפרח

    וגרגרי אבק,

    כאקספרסיונזם מרדני לַערך

    עבדות.

    -

    http://www.youtube.com/watch?v=OIuSQ0xwaB4

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/11 13:36:

      צטט: בניp 2011-02-19 11:15:04

      כאקספרסיונזם מרדני לַערך
      עבדות.
      אכן כך...

       

      מי שלא הכיר את בעלה לעולם לא ידע עד כמה... תודה וברוך הבא :)

        19/2/11 13:33:

      צטט: צבע השרב 2011-02-19 00:51:13

      גן שמרגישים.

       

      גן שבהחלט שווה להרגיש. יש לי זכרונות מעולים משם. יום אחד אספר בהרחבה...תודה רבה:)

        19/2/11 13:32:

      צטט: טל ט 2011-02-18 22:42:56

      אחלה.. :)) האקספרסיוניזם מעולה.. כמו מילה גסה באמצע תיאור עדין.. אהבתי :))

       

      האקספרסיוניזם היה אמור להיות שם מלכה תחילה, זו הייתה טעות כתיב קודם...אבל תודה שוב מקרב לב על הקריאה הביקורתית שעזרה לי עם שינויים אחרים. היית כמיילדת לשיר הזה...:)

        19/2/11 11:15:
      כאקספרסיונזם מרדני לַערך
      עבדות.
      אכן כך...
        19/2/11 00:51:

      גן שמרגישים.

        18/2/11 22:42:
      אחלה.. :)) האקספרסיוניזם מעולה.. כמו מילה גסה באמצע תיאור עדין.. אהבתי :))
        18/2/11 21:15:

      אתה צודק לחלוטין. חשבתי לנקד והתעצלתי. החלוד באמת מיותר... תודה ענקית על ההארות :)) ידעתי שתעזור לי עם זה :) אני כבר עורכת...
      את האמביאנט ניסיתי שירחף מעל, תאמין לי. תקלה טכנית הולכת איתי שמה ראש בראש. טוב לדעת שזה לפחות עובד גם ככה :)
        18/2/11 20:35:
      יפיפה בכללותו. תמונה חיה ומרגשת. הריחות והצבעים מתבלטים יפה מתוך הסיפור הדחוס. טכנית, אני חושב שכדאי לך לקצץ באותיות חיבור.. אם תהיה לך סבלנות לנקד בטח שתפטרי מהן בקלות.. לדעתי הן מפריעות למקצב להטעמות ולדגשים.. לדוגמה שורה אחת לפני הסוף, לנקד את לערך, ייתן את אותו הבלם שנדרש לפני הפטיש החזק של החתימה. טוב, זה ממש ממש לטעמי, חלוד אחרי הברז מיותר. הצבעוניות חזקה וכבר ידעתי שהברז חלוד.. :))
      התמונה פשוט בלתי נפרדת מהצבעוניות של השיר הזה.
      האמביאנט מקסים.. הייתי אפילו שם אותו מעל השיר, שילווה אותו.. הם יכולים להיות חברים טובים מאוד.. גם ככה הם עשר ביחד.. :))

      תגיות

      ארכיון