אחת עשרה בבוקר

טרמינל שלוש

ריח פרידה

מנסר חלקת שלווה

שעון החול חותם בלוח המרחקים

מסוע נחוש נע לשום מקום.

אוחז קצות פחד

פתילי דאגה בוערים ביד גורל

סוגר כל סכר בל יפרוץ

בין שערי הלא נודע.

אחת עשרה בבוקר

טרמינל שלוש

זרים פוסעים עמוסי מטען

משקָה אוזנָיי מילות קירבה

חיוך פורץ גדרות חשש

דמעה ספוגת מלחי כאב נושרת

לגיון עצבות עיקש מצעיד חיילי מרחק

דורסים זוגות צעדים בשני קולות

שיערי מתבדר ברוחות שארית

על כפות מאזני נגזרת פתע דרך

ובכיסי,שורות שורות

מילים פשוטות

להינחם.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)