מאז ומתמיד היה לי כשרון נדיר להסתבך בכל צרה אפשרית... בין סוף התיכון לתאריך הגיוס שלי, היה פסק זמן של 6 חודשים. חיפשתי ומצאתי עבודה כמזכירה של מנהל מפעל לבלוקים שהיה ממוקם מאחורי תחנת הדלק, למה שמהווה היום את האזור מסחרי של הרצליה פיתוח. המפעל היה שייך לסולל בונה ונקרא "אמיש" היינו, אמריקה ישראל..בע"מ. המשרדים הראשיים היו באלנבי 111 בת"א. המעלית,כזו כמו כלוב מברזל - רצפה, תקרה וסורגים במקום קירות, נתקעה בין הקומות... ואני נשארתי שם כ-14 שעות.. לא טלפונים, לא כלום.. בקומה העליונה, התקיימה הישיבה השבועית לתוך הלילה... חשבו כנראה שסתם לא הגעתי.. ומאחר והמעלית הראשית היתה תקועה... ירדו אחרי הישיבה במעלית קטנה אחורית. חושך מצרים... צעקתי, קראתי לעזרה..בכיתי... וכשהבנתי שאין סיכוי שמישהו ישמע אותי, ישבתי על הריצפה ותוך דמעות של רחמים עצמיים נרדמתי במעלית וישנתי ממש מצויין, עד הבוקר....(ילדה בת 17...). אחר כך כל סולל בונה.. בארץ דיברו עלי ועל השינה במעלית...:))) בלוקים נשלחו לכל מקום במשאיות שהועסקו ע"י המפעל לשביעות רצון מנהלי העבודה, דו"חות בעניין משכורות עובדים, קבלת חומרי גלם, משלוח הבלוקים למקומות עבודה, רכישת דלק וכו' נשלחו כל חודש בדואר לת"א. תלושי המשכורת, הגיעו אף הם בדואר. פעם בכמה חודשים הגיעה ביקורת מת"א, לבדוק את החשבונות, אם אנו לא מוכרים ככה בסתר..חלילה וחס... או שאולי אני לוקחת איזה בלוק או שניים הביתה.. סתאאאם, סתאאאם.. וסולל בונה ,מפעל הסתדרותי, לא היו ממש פרפקציוניסטים ודי חלטוריסטים למען האמת. המפעל לא ממש של אף אחד מסויים, אתם יודעים... ולאף אחד באמת לא ממש איכפת..... ובכן באיזה לילה, מנהל המפעל, מר ברמן (הבוס שלי) קיבל "קפקפת לב", אושפז בבית החולים.. ואני כמובן, ממש לא טרחתי להודיע לאף אחד שהאיש לא בא... אני ראיתי בזה אתגר רציני! להביא את היכולות שאין לי לידי ביטוי... :))) הזמנתי חומרי גלם שלחתי בלוקים לאתרי בניה.. בשבתות הלכתי ברגל למפעל.. עליתי על ערימות הבלוקים הסדורים,והשקיתי אותם במשך שעות...(שלא יתפוצצו...) (מבינים?? אני רציתי לחסוך לסולל בונה מחיר של פועל שיבוא וישקה בשבת..:)))) ) בקיצור, מיניתי את עצמי (חוצפה של ילדה בת 17..) למנהלת מפעל הבלוקים. בהנהלה הראשית, איש לא ידע על כך דבר... ואז כבר הגיע מועד הגיוס שלי, ועזבתי.... |
shaykopel0
בתגובה על ירח דבש!!!!
תגובות (133)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה , איזה כיף לי....
תודה לך חומד,
ואנ י?
בקושי מצליחה לנהל את עצמי:)))))))
וואי וואי ציפי . . .
איזו ג'דה היית כבר בגיל 17!
נראה לי שנולדת כזו מוכשרת, ♥
אחת שיכולה לנהל את כל העולם . . .
עזרא יקר, שמחה לביקורך
ותודה על תגובה כה נהדרת....
תודה לך אורח חדש....
שבת יפה שתיהיה
תודה לך יקיר,
ואני הייתי בטוחה שדי
כבר אינך אוהב.
. אינך מתעניין.
אפילו לא מבקר....:)))))
והייתי מאד מאד עצובה....
כן זכרון מתוק....
תודה יקירה על הביקור התגוה ועל הכוכבון גם...
שבת נהדרת שתהיה...
נכון שהיינו מאד חשובות?? :)))))
שבת נהדרת גם לך חברה יקרה
תודה חברה יקרה שלי
ואני באמת ראיתי בזה,
רק זכרון מתוק :))))
ואני כל כך שמחה שבאת והגבת
המון תודה לך איצ'ה יקירי
תודה מתוק
רחלי חומד,
איני יודעת אם מתבונה או שידעתי מה עושים.
וגם תמיד, הייתי שוויצרית....כמו שאמרו פעם...
ותמיד רציתי להוכיח ש"כן אני יכולה...."
שמעתי שאיזה נשיא באיזה מקום נידח... ארה"ב
שכך הצליח בבחירות חחחחחח
כן לאחר שהתגלה מה שקרה ברמן חזר מיד לעבודה....
כנראה חשש למשרתו.:)))))
חמוד שלי, כמה אני שמחה לתגובה הכייפית הזו שלך....
אגב הידידה שלך דאגה שגם אתה תהנה מאותם כרטיסים למופעים.??..
ונראה לך שלי בגיל 17 היה לי מושג בכלל שיש אפשרות לתביעה..
או שיש עורכי דין ומה תפקידם.??. כי לפי הסרטים, שראיתי באותו גיל
כל תפקידם של עורכי דין הסתפק בלגלות רוצחים..חחחחח
ולפתור תעלומות תוך שעה מקסימום....(ממש כמו בחיים הלא כן????)
ואכן כן, עובדה, איש לא הרגיש שברמן חסר.. בטח היה מינוי
פוליטי כל שהוא תודה יקירי על התגובה הכייפית ועל הכוכבון המתוק הירקרק גם
ןבכלל מה איתך???? ומתי תהיה אחרי........
סופכלסוף משהו שעושה טוב ומעלה חיוך. שאפו.
גם על בחירת הכותרת המוצלחת.
תראי מה זה.
לפני כחודש ידידה שלי ננעלה למשך חצי שעה בשירותים של אחד התיאטראות.
רצתה להוציא מהם משהו ובקשה שאכתוב אליהם מכתב.
הרגשתי מטופש והססתי.
בסוף החברות נצחה.
כתבתי מכתב דרמתי, עצבני ומפחיד.
קבלה כרטיסים זוגיים לכל המופעים במשך שנה.
תארי לך לאן היינו מגיעים עם המעלית שלך.
חברת מיקרוסופט החליטה לצאת לפרוייקט של חינוך קאניבלים ושילובם בחברה.
דרשו מהצ'יף להתחייב שהחבר'ה לא יאכלו אף עובד.
התחייב.
החבר'ה התגלו כבעלי תפיסה מהירה, מוכשרים, חרוצים, יעילים וחברותיים.
אחרי שנה המנקה נעלמה.
המנהל קרא לצ'יף ושאל אם במקרה מישהו אכל אותה.
הצ'יף הכחיש אבל אמר שיבדוק.
"אני דורש לדעת מי אכל את המנקה."
אחד הקאניבלים צעד קדימה. "אני בוס"
"חתיכת אידיוט שכמוך. שנה שלמה אנחנו חיים טוב. אוכלים מנהלים, מנכ"לים, סמנכ"לים, חשבים, יועצים משפטיים. אף אחד לא הרגיש. דוקא את המנקה היית חייב לאכול?!"
יפה!!!
צריכה הייתי לקרוא לפוסט
בשם "זכרונות מהמעלית."
תודה לך שבאת והגבת וגם......
רפאלה מתוקה שלי,,,
ואני אוהבת כל כך
את האומנות שלך
תודה לך יקירה...
אכן כן :))))))))
תודה על הביקור וגם וגם....
ליריתוש, והיום????
אדניות....
חחחחחחחחחחחח
אתה צמא אורון?????
תשקי אותי רומפיפיה!
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
שלדג... שלדג....
נו, מה יהיה...?????
מאז ומתמיד היה לי כשרון נדיר להסתבך בכל צרה אפשרית... - מה ברצינות אני חושב שאת צודקת
והעיקר שנשאר לך זכרון מתוק, אולי תשאירי גם לי.
איש חכם,,
יפה! אהבתי את תגובתך..
ואכן סולל בונה הזמין אותי
לחזור אליהם אחרי השרות..
וכמובן שחזרתי..
לעוד כמעט שנתיים....
ובינתיים נישאתי, עברתי לחדרה....
ושם המשכתי..
בנושאים אחרים מצחיקים לא פחות...
והשני על "הראש הגדול" שתפסת ומתי?
ממש לפני הגיוס לצבא...
שניהם מעניינים מאוד: אני תוהה אם סולל בונה לא
הזמין אותך לחזור אלים לאחר השחרור מהצבא...
על כל פנים - נהניתי לקרוא.
תודה יקירה
נהדר לי שבאת....
תודה על פוסט משובח
עודד יקר, שמחה מאד לביקורך ולתגובתך....
הרי ברור שהילדים של היום הרבה יותר חכמים..
הרי כל מה שרק ניתן להעלות על הדעת פתוח לפניהם..
. ואצלי היתה זו אפיזודה קטנה וחולפת
כולי הייתי עסוקה מאד וטרודה בבעיות המפעל..
אפילו לא עלה בדעתי לחשוב שאני עושה
איזה מעשה יוצא דופן...
אפילו לא שצריך לשלם לי עבור
אותן שבתות על הבלוקים :))))
סתם זכרון מתוק...
אבל החינוך לאחריות..
ובכן, שלושת ילדיי גם הם נוהגים כך...
בעבודה ובחייהם בכלל...
אך
אל
אומרים שפעם היו ילדים
עכשיו
מאד מאד חכמים עוד יותר
ולך היה אז מושג
ארחיות
והיום
כן היום גם
רק לךא כותבים עליהם
נהדר נהדר
כמו אז גם עכשיו
עודד
תודה
חמודה באמת
אלין חברה שלי...
תמו'ש חברה מתוקה שלי
כל כך כיף לי איתך....
בטח שאקבל דיוידנדים מסולל בונה.
. בטח!!! אין שאלה בכלל .)))))
ואני עוד חששתי שהפוסט ישעמם....
יפה כתבת
אהבתי*********
מתחשק לחבק את הילדה
בת ה-17 שנרדמה במעלית הפיגומים.
אני הייתי הופכת המקום אין מצב שהייתי
נרדמת כך..
חושבת שמגיע לך דיוידנטים מסולל בונה.
תודה על זכרון מתוק חברתי המקסימה..
רוית מתוקה שלי,
הנה את הענקת לי את הכוכב מס' 2000 שלי....
תודה על הברכות, תודה על הכוכבון המתוק
והלוואי ויכולתי לשלוח כאלה ברכות.. ממש כמוך....
שלי
מקסים כתבת יקירה.
ממש זכרון מתוק.
אין כמוך!
חחחחחחחחחחחח תודה לך חברה יקירה
,ואני חששתי לפרסם פן אשעמם...
ובהמשך הרפתקאות נוראיות אחרות..
ככה זה כשאת מזמינה צרות :)))))
חיה מתוקה, את כל כך מפרגנת
תודה לך מתוקה ולי אין,
אין, כל כך הרבה מילים חמות
ונהדרות כמוך חומד....
חברה מתוקה שלי....
כן כן, ועוד הייתי כל כך גאה :))))))
מגניב הזיכרון הזה יקירתי
וממש סחבת את אמיש ( אמריקה- ישראל) על כתפייך העדינות (-:
נהדר ששיתפת אותנו והעלאת חיוך על שפתיי (-:
* כוכב אהבה ממני
וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, יקירתי
חיה
חתיכת בלוק סחבת על הכתפיים. (:
אדמה בהרצליה פיתוח.. בגרושים?????
אפילו בימי קדם נראה לי שעלתה הון תועפות...
תודה לך יקר שבאת הגבת ואף.. כיכבת....
חחחחחחחח
אתה רואה?????
אכן כן
אין ספק בדבר....
לפחות התחשלת פלאים דרכו...
תודה לך חבר יקר
הגעת מכל כך רחוק..
גם הגבת..חחחחחח
יקירה שלי, אני אפילו לא יודעת לפזר..
את המלאכה עושה בכישרון רב בתי קרן..
והיא ורק היא אחראית על התמונות ובכללל....
מה מי חילץ מהמעלית...????
טכנאי מעליות..דא....
תודה על הביקור....
מצאת תמונה
מתאימה 'בול'.
אקיצר מי חילץ אותך מהמעלית ?
תודה לך יקר,
כל כך שמחה שבאת והצצת..
שבוע נהדר שיהיה...
יעל יקירה, תודה לך על הביקור...
כל כך שמחה שבאת...
כן, כן במחשבה מעמיקה..
אכן כן, מזכיר את הסיפור הקישוני...
מה שמראה שהמציאות עולה על כל דמיון....
לחישת לבי היקרה
כן נכון השתנו הזמנים..
הטרסק היה עובר למי שלא השגיח
אך כאשר הכל מתנהל כשורה, איש אינו יודע...
ושום נזק לא נגרם....
נהפוך הוא...כשהייתי מטיילת בהרצליה לאחר שנים...
עם אישדי וילדיי, תמיד נמצא מי שיעצור ויספר ..
ויזכיר את אותה תקופה....
תודה לך יקירה ושבוע נפלא שיהיה לכולנו....
הראלה יקירה,
ובכן, אני לא בין אלה שהקימו את המדינה....חחחח,
המדינה הוקמה הרבה קודם...
ובאמת לא חשבתי שאני עושה משהו מיוחד,
כי מאז ומתמיד לא ממש הלכתי בתלם...
ועדיין אינני... הגאווה בחברות זו שלנו,
הדדית היא
תודה לך יקירה...
חייכת אותי על הבוקר
שבוע טוב
יקירה, בגיל מסויים לא מדובר באומץ
זה פשוט אתגר.. סתם סוג של משחק.. כמו בצופים.....
היום ועוד איך הייתי חוזרת על זה...
תקרית המעלית השאירה בי זכרון.. מצחיק...
הרי את רוב הזמן העברתי בשינה מתוקה
על הריצפה המטונפת...חחחח
דרור יקירי,
יופי שחזרת, כי ממש חסרת....
דברים לא התנהלו מעצמם.
. כי כשהודיעו שבעוד שבוע יוצקים גג..למשל,
. הבלוקים היו חייבים להיות מוכנים בזמן.
. מה שאומר הזמנה מהמחצבות, של חומרי הגלם הנכונים...
כי במגרש לא היה מקום לסטוקים....
שינוי תכנית העבודה לפועלים, החלפת התבניות במכונות,
הזמנת נהגים עם משאיות בקיבולת המתאימה..
ואז בנו שכונות שכונות.. רק תאר לעצמך שלא היינו מוכנים בזמן...
כמה אנשים היו מושבתים מעבודה..
ואיזה שערוריה היתה פורצת...
ואני מאד נהניתי מהעשייה והבלגן.....
יקירתי, שמחה לשמוע על עברנו המשותף חחחח
בוב הכבאי.. סאמי הכבאי.. אלה בהחלט אותות כבוד
אותם אנו מקבלים בעונג מנכדינו המעניקים לנו
אותות חיבה ומדבקות המון.. על הבגדים, על הלחיי ועל המצח גם..
המון אותות כבוד ואהבה...
.ומי בכלל סמך עלי בניהול המפעל??
מי בכלל ידע??? חוץ מהפועלים, הנהגים,
ועוד כהנה וכהנה מי שהיה צריך לדעת...
לא ידע בכלל....
חוצפי"ש יקירי היקר,
לי הוספת המון שנים, ברמן לדעתי אכן היה בן 65 לפחות...
אתה יודע בעיני בת 17 כל מי שעבר את העשרים
גם ככה נחשב לאחד שכבר חצי בעברו השני של ....
ובמקרה זה אכן כך היה...
סולל בונה מימנו רק למנהליהם הבכירים כל מיני הטבות..
אפילו לא הייתי מודעת לדברים שכאלה..
בתיכון לא מלמדים היררכיה.
.במפעלים של המפלגה....
אשמח מאד לקבל משרת מנכ"ל....
באחת מחברות הסטרטאפ שלכם
אגב, לא עלה בדעתי לבקש שכר
עבור העבודה בשבתות..
אפילו לא חשבתי על כך..
היו אלה בהחלט ימים של תום....
תודה שהגעת ואף הגבת וגם...
סאלינה יקירה..
תודה שבאת וגם וגם וגם,,,
אותן הרפתקאות של תקופת השרות....
צריכה אומץ להתחיל לספר...
יודעת מה? בטח שאספר....!!!חחח
אביה יקירה ומתוקה שלי,,
שבוע נפלא שיהיה לנו פה ולכם במרחקים
ברור שתשובי.. אני מחכה לך פה בכליון עיניים....
אבי יקירי,
תודה על התיקון, אולי ידעתי, אולי כבר שכחתי
כבר מזמן לא השקיתי.. בלוקים
אכן כן, פעלת בניין.חיחיחיחי
הרשי לי לתקן אותך יקירה,
כבר אז ראו מי הנערה - האשה
הרכה הנעימה החייכנית תמיד...
הנחושה וההחלטית
וכן מי כאן הבוסית...חחחחח
שיווה יקרה,
ברור!!!! חחחחח
שאני מקבלת עלי באופן אישי,
את האחריות על
השמחה והאושר שאת
רווה באותו בניין בו את גרה..
תודה לך יקירה.....
אליקו יקירי,
ובכן, מסתבר שיש לנו, איזה שהוא עבר משותף....
במפעלים הסתדרותיים...
ומה עשיתי בתקופת הגיוס חחחחחחח
תאמין לי גם זה לא עבר חלק....
אולי עוד אספר....
שוב סיפור הזוי לגמרי
ואפילו מתועד....חחחחח
תודה שהגית והגבת...
שבוע \מצויין שיהיה...
איש יקר, כל כך שמחה שבאת...
והסיפור שלך....אוףףףףףףףףףףףףףף
תודה שביקרת וגם וגם...
כן, כן נעם יקירי,
ידעתי שיש אולם קולנוע במרתף
ושם הוקרנו סרטים "גסים" חחחחח
כמה תמימה הייתי... היינו כולנו...
תודה על הביקור וכן..
אסתי מתוקה, לא פעם ראשונה שפרקים בחיינו די דומים....
ובכן במעלית, סתם, נרדמתי שטופת דמעות ורחמים עצמיים
וכנראה היה לי די טוב להתעטף באלה לדמיין שאני בסוג של
הרפתקאה מהסרטים...
הרי המעלית לא היתה אשמה..והכל התקבל אצלי, כמו היום,
כהרפתקאה אחת גדולה....רק שההורים שלי
היו ממש בפאניקה מכל מה שקרה....
.תודה לך חברה יקרה שלי...
היום היו עושים תרסק גדול מהסיפור
אך באותם ימים הכל היה אחרת וטבעי
שהיו תקלות וקבלו אותם כחלק מהחיים.
העיקר יפתי שנשארה לך חוויה נעימה ולא
טראומטית....
זה מראה על אשיותך החסינה.
מחבקת לך שבוע נהדר יקירה שלי.
לדעתי היום היית מסתבכת..
אבל ככה הקימו את המדינה.
מאנשים מדהימים כמוך.
אני גאה להיות חברה שלך..
שבוע נפלא
הראלה ישי
תוהה אם היום היית חוזרת על זה.
ותקרית המעלית, לא השאירה בך פחד?
זה משהו
להבדיל, היום היו מקימים ועדת חקירה
מכניסים אותך לקלבוש, ובתוספת מטביעים חותם על מצחך ל.....עולם
Wandering in the Desert with our father Cain
:-)
לאה
יופי של זכרון
איזה סיפורררררררר! ממש אנו באנו לבנות ולהבנות. קטעים שלא יאומנו, ישנת במעלית... בררר...השקית את הבלוקים הצמאים....... אין עלייך, את אות בוב הבנאי היו צריכים להעניק לך כבר מזמן, ויפה שעה אחת קודם:-)
אחלוק איתך חווייה משותפת, גמני עבדתי בסולל בונה לפני הגיוס. אבל את הרבה יותר קרבית, עלי לא היו יכולים לסמוך שאנהל את המפעל.
אשמח לקבל הצעה לרכישת הזכויות
אם כי בתסריט תהיהי בת 25, המנהל בן 65, ויו"ר סולל בונה, (בעלך העתידי - בסרט כמובן) בן 30.
המשקיעים בבורסה (במפעל סולל בונה בסרט) יממנו ירח הדבש.
ואגב, אם מחפשת עבודה, יש לנו משרת מנכ"ל פנויה לאחת מחברות סטארטאפ שלנו.
(ללא שעות נוספות בשבתות)
שבוע טוב,
חוצפי"ש
בת 17....מי היה מאמין ?
כל הכבוד !!
מחכה להרפתקאות בזמן השרות הצבאי.....
שבוע נפלא !!
סאלינה
וואאוו איזו עובדת מצטיינת
תודה ששיתפת בחוויות
ובזכרון
שבוע נפלא
אשוב שוב
אני גרה בבניין שנבנה ע"י סולל בונה
זוקפת לזכותך :))))
ומה עשית לאחר הגיוס? האם ההמשך יבוא?
שבוע טוב בינתיים
ואת...
נהדרת...
אלנבי 111 בניין סולל בונה, היה מפורסם וגם בגלל קולנוע תמר במרתף.
שתינו נתקענו במעלית.........חחחח, בעצם וי וי וי......
לפני כשנה לימדתי בתל אביב והייתי חוזרת ברכבת של הלילה, וכל החומרים איתי בתוך מזוודה.... והיות והיא כבדה
נכנסתי למעלית בתחנת הרכבת של מוצקין כדי לעבור לרציף ממול...... והנה, כבה האור, ואני מוצאת את עצמי באחת בלילה, בתחנה שוממה....צורחת ומכה על דלתות המעלית, הצלחתי להפעיל את הפלפון..... ולזעוק לבעלי, תציל אותי, אני תקועה... ומהתרגשות שכחתי לומר לו היכן, תארי לך את בעלי הצדיק, מתעורר באמצע הלילה ואשתו צורחת........וזה גם נס בפני עצמו שאיני אלמנה היום, חחחחחחחח כל כך דפקתי בחוזקה על דלתות המעלית החשוכה, והנה... בטעות כנראה לחצתי על משהו והאור חזר................ הדקות היו כנצח נצחים................... הפחד ודפיקות הלב זכורות לי עד היום, אך החלטתי שאיני מוותרת, ואני ממשיכה להכנס למעליות......כדי לגבור על הפחד..................
ומקווה שגם את מצליחה עד היום לעלות למעליות,
ובאשר לכישוריך, ברור שיכולת לנהל את העסק...........ואין שום שייכות לגיל, השייכות היחידה היא מספר התאים האפורים והאסרטיביות שלך............... ולהלן התוצאה, הכל דפק כמו בסרטים................. ועל כך שאפו גדול עבורך.
ואיך אמא שלי אומרת???????
או שאתה נולד עם זה, או שאתה מת בלי זה.....................
ואת מאלה שנולדו עם זה
חבוק
אסתי
תודה חמוד ...
צפל יקירי,
ואני חשבתי שכבר אינך רוצה
לקרוא את שאני כותבת...
ברור שאנחנו מודים לכל אלה...
ואני באמת מוזמנת להדלקת
המשואות בהר הרצל.. ולא בשל הבלוקים..
אלא משום שאני עדיין מצליחה לסבול שכן נוראי שלי
שעוקר לי שתילים.. ולכן כמעט ואין לי פרחים...
ומשגע את יתר השכנים...
נו? לתשובה כזו בטח לא ציפית...
הלא כן????חחחחחחחחחחח
תודה יקירי,
ואני אינני יודעת לעשות
זאת בחמשירים...
אלא סתם בבלוקים....
בשם הנהלת סולל בונה: תודה על הבורקאס
בשם הבלוקים: תודה על המקלחת
בשם עמשרא'ל: אותך להדלקת המשואות בהר הרצל
הפרחים לצהל!!!
תודה לך שאולי
שמחה שבאת
תודה על תשומת ה
לאיזה מהם את מתכוונת??
לסינים??
לרומנים??
לתאילנדים????
הידעת שבלוק גג הוא או בלוק U
או בלוק מלא.....
כי זה ממש מה שיש כרגע....
תןדה לך חברה מתוקה שלי...
מלאך יקירי
תודה על הקליפ המקסים..
ובוא נדייק, היתה זו יותר חוצפה מאומץ....
והרצון הבלתי מתפשר לעשות המון המון רוח...חחחח
תודה לך יקר
היי רמי,
אכן כן, ועוד לא כתבתי כלום ממה שקרה בעת השרות
כי אז תראה מה יכול לקרות לבת 18-20
תודה לך יקירי
שבוע נפלא שיהיה
יש לך פה עניין עם פועלי בניין שאוהבים אותך עד ראש הגג
אפילו לא חשבתי על זה...
אמרתי .. ילדה. מה היא מבינה...
ובמחשבה שניה...
בטח אחד המנהלים הבכירים.
בטח הוא זכה בהטבה....
תודה לך חבר,
שמחה כל כך
שבאת והגבת וגם...
שירה מאמי....
הנה גם היום אני ממש בתחום..
אבל בחלק הרישומי של הבינוי....
ואיך הצלחתי להרדם..???
ככה עייפתי מרוב בכי ורחמים עצמיים...
תודה לך מתוקה...
וזה השיר לכבודך...בחורה אמיצה
לא הרבה ילדות-נערות היו בעלות כזאת יוזמה.
מתאר לי שהיית כזאת "ג'דה" גם בהמשך החיים... (-;
שבוע טוב,
רמי
ענק. ולא תאמיני כמה דומות אנחנו.
ביום יום שלי אני עובדת במחלקת בינוי ותשתיות מבינה בדיוק את הצורך של להשקות בלוקים...
אה... ולפני שנה נתקעתי בעבודה במעלית 9 דקות... שהיו הכי ארוכות בחיי!!!
איך אצלחת להירדם במעלית תקועה?!
חחחחחחחחחחחחחח
וזה עוד לא ממש עיבר לי...
תודה לך חבריקו...
אורנה יקרה
זה לא רע זו ממש חוצפה...
תודה לך יקירה...
ילדה חוצפנית היית!
כן, בונבונייטה, זה מה שגם הם אמרו....
ולחשוב שאז אפילו לא ידעתי לטגן חביתה....
תודה לך מתוקה...
תודה לך חבר יקר שלי
שבוע נפלא שיהיה...
*
קטעים אתך, לא להאמין. רק אומר שיש בהחלט עבודות שגם אשה יכולה לעשות למרות שעושים אותם לרוב בחורים....