0

2 תגובות   יום שבת, 19/2/11, 23:10

אוכלת  לי את הלב, כמו זיכרון שמסרב להימחק

שמזכיר לי כל היום

מה אני לא.

 

כמו ילדה בת 17 , אז באילת

תולה את הכביסה של האורחים 

ומסתכלת מבעד לסורגים

על החיים

שכבר לא יהיו לי

 

כמו אז , בפנימיה

יורקת על המיטה  בה אני ישנה

כדי להזכיר לי

מה עשיתי

ואת ההזדמנות שלא לקחתי

 

כמו היום , כמו אישה

שישי לה הכל

ואין לה כלום

מרגישה חנוקה

ושונאת, כל כך שונאת אותך

קנאה.

דרג את התוכן: