0
אוכלת לי את הלב, כמו זיכרון שמסרב להימחק שמזכיר לי כל היום מה אני לא.
כמו ילדה בת 17 , אז באילת תולה את הכביסה של האורחים ומסתכלת מבעד לסורגים על החיים שכבר לא יהיו לי
כמו אז , בפנימיה יורקת על המיטה בה אני ישנה כדי להזכיר לי מה עשיתי ואת ההזדמנות שלא לקחתי
כמו היום , כמו אישה שישי לה הכל ואין לה כלום מרגישה חנוקה ושונאת, כל כך שונאת אותך קנאה. |