רואה  פנינים באור עינך

על לשוני  טל מתוק מלשונך

נפשי נמסה בחום ידיך

המחדירות עירוי של אהבה מתוך נפשך

יופייך  כמגדלור בתוך סופה

שולח  קרניו למחשכים

מראה שבסוף  הסערות

יש נמל של חיבוקים  רכים

כמו רחם  חם  ומנומנם

ריחות האהבה בין  הסדינים

גופך   שחום  ומתפתל

נותן  מגע  וסימנים

 אז  נתמזג אל  תוך  עצמנו

נספג  שיכבה אחר שיכבה

קריאת תשוקה  להשכמה

לאהבת בוקר  רטובה

ושוב  פנינים זורחות באור עיניך

עור פניך  משי רך נמתח

מכסה אותך  בנשיקות

עד שגופך המייחל נפתח

 נרדמת שלווה ומתמסרת

הד נשימותיך   רגוע  ואיטי  

מסתחרר מהתחושה המשכרת

את  שלי  ואת איתי .