כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/11/08 18:59:


    אני יודעת בדיוק מה מצב מערכת החינוך בישראל. אני תוצר שלה. יש לי שני ילדים לא קונבנציונלים שאחת שרדה בכוח על אנושי בצפר רגיל והשני מסיים עכשיו את "מוזות" תיבון אמנויות ביפו לילדים בעייתים. הלוואי שכל בתי הספר היו מתפקדים כמו מוזות, חבל שלא ידענו על המקום קודם לכן.

     אני רוצה לשאול אותך, אז מה אם הגיל הממוצע של המורים הוא 52? מי אמר שמורים צעירים טובים יותר? המחנכת של הבן שלי מעל 52 והיא אישיות חינוכים ממדרגה ראשונה. מה עם הכבוד לזיקני השבט? מי אמר שצעיר זה טוב? גיל נותן אחריות לאידאלים או לנשמה?

      7/11/07 17:54:

     

    אשמח לשמוע דעתך על משהו שכתבתי בנושא החינוך -

     

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=86705

     

      7/11/07 09:42:

    Shoshi hi,

     

    Thank you for this illuminating blog.  The state of education in Israel is not only a national disaster but also a tragedy.

     

    That the Ministry of Education and Council for Higher Education should tolerate (in all actual fact I should say 'encourage' and not 'tolerate') minimum psychometric entry scores to apply for education and instructional studies is an utter sham that pretty much says it all. That our country, governments - past and present - and leaders in the business world (including many that blog here in the Marker) can silently relinquish to this policy is an outrage.

     

    And then they have the nerve to ask teachers to reform themselves (i.e, Olmert's outlash at demonstators)? 

     

    Something's rotten in the state of Denmark.

     

     

      5/11/07 21:27:

    היי שוש

    אני לא מורה בישראל

    ואף אחד לא שלח אותי לכתוב בלוג על נושא החינוך בארץ ובכ"ז הנושא ידוע לי מקרוב

    וכתבתי עליו פוסט אתמול ומיוזמתי,

    הנה הקישור, http://cafe.themarker.com/view.php?t=203442

    אז מקווה שיקשיבו לכם באמת וישנו את מצבכם העגום לטובת כולם,

    הלני

      5/11/07 15:56:

    שושי

    כל הכבוד

    על היוזמה, על התכנים, על הפעילות

    אצלנו בבית הספר המצב דומה, אפילו צהוב יותר...

    על כל המשמעויות הנלוות.

    בהצלחה לכולנו!

    אירית

    שוש, בוקר טוב.

    ברכות על הבלוג

     

    נתון אחד מספר את הסיפור. 

    במציאות שלנו, שהכריחו את המורים ללמד רק לבגרות, הגענו למצב בו לא מבינים את המשמעויות של הנתונים.

     

    הממשלה, המדינה  ומשרד החינוך לא נקפו אצבע כל עוד היה שקט, היה "בסדר".

     

    אם ניתן לראות כבר עכשיו מה הושג בשביתה הנוכחית, אפשר להתייחס לעובדה שיותר ויותר ציבורים מתחילים להפנים את המציאות.

     

    הממוצעים בכל מה שקשור לחינוך והוראה אינם משקפים את הכשל המשמעותי.

    בכלכלה, זה נקרא כשל שוק, והמדינה במצב כזה צריכה להתערב כדי לשנות ולתקן.

     

    דוגמה ממקום אחר, וקשורה ביותר, אחרי מלחמת לבנון הבינו אצלנו, שהיה פה כשל בטחוני, מייד לאחר מכן לקחו את הבטחון השקיעו מיליארדים רבים כדי לתקן את המצב. לדעתי הבעיה בחינוך היא אפילו חמורה יותר מהבעיה הבטחונית. לא צריכים להיבהל, צריך להשקיע מיליארדים כדי לתקן את הכשל בחינוך, ההפרטה רק תחריף את המצב.

     

    יש מקום לאופטימיות, מתחילים לראות תזוזה, זה התחיל בעיתונות, נמשך לתלמידים, המשיך להורים ומשם זה ממשיך לחלחל לציבורים אחרים , שלכאורה איינם קשורי לחינוך.

     

    נחזיק מעמד ונצליח.

      5/11/07 08:08:

    לא צריך להיות חתן פרס נובל כדי להבין שמצב החינוך והיחס אליו הוא איום הרבה יותר גדול מאיראן. צריך רק לפקוח את העיניים, ולשנות קצת את נקודת המבט השלטת כאן, שהכל נבחן מנקודת מוצא מדינית בטחונית.

    לא צריך שיקומו עלינו לכלותנו - אנחנו עושים את זה מצויין.

    לגיל יש יתרונות, אבל כדאי מאד לגדל עתודה צעירה מוצלחת, מה שכאן לא כל כך מצליחים לעשות. לא בחינוך, ולא בתחומים ציבוריים אחרים.

      5/11/07 07:36:
    שהיה צעיר יותר (ראה מקרה ביב וברק) היה יותר טוב?
      5/11/07 07:23:
    אם כך גם מצבנו הלאומי בכי רע כאשר יש לנו נשיא מדינה מעל 70 וראשי ממשלה קרובים לאותו הגיל...
      5/11/07 07:20:

    מסכים. הבעיה הגדולה של ישראל לטווח ארוך היא מצבה של מערכת החינוך. הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים, ואין ממשלה הרואה מעבר לקצה חוטמה.

    גם אם נתעשת, שיקום מערכת גדולה כמערכת החינוך לוקח שנים, ולא נראה פתרון קרוב באופק.

    כדאי לנו ללמוד מסינגפור, שהעלתה תוך עשור דראסטית את מצבה הכלכלי כתוצאה של השקעה ארוכת טווח בת 20 שנה בחינוך

    גיל המורים -אסון לאומי בחינוך!

    11 תגובות   יום שני, 5/11/07, 07:09
     

    תקציר: הגיל הממוצע של המורים בחטיבות העליונות הוא 52 ,  50% מהצעירים עוזבים את המקצוע אחרי 4 שנים - אם יבינו מנהיגינו את משמעות הנתונים האלה יבינו שאנחנו נמצאים במצב חרום לאומי בחינוך!

    מורה בגיל הממוצע - 52

    יש דברים שאת שומעת , הם עוברים לידך ואת לא ממש מפנימה. אחד מהם הוא הנתון כי גילם הממוצע של מורי התיכון , הוא 52 . יו"ר ארגון המורים רן ארז, חוזר שוב ושוב על הנתון הזה,והאמת, בתחילה גם בי הוא לא ממש עורר תגובה.

     אני בת 52 ! יופי, מצוין, אז אני בממוצע.

    אני אפילו אמורה לשמוח,  הרי כולם מנסים להרגיל אותי לכך שאני מתחת לממוצע -מתחת  למשכורת הממוצעת במשק; מתחת לממוצע במעמד; אפילו אותו תלמיד שהערתי לו במסדרון על שקית הסנדביץ' שזרק , הזכיר לי שאני לא במצב מי יודע מה "כי למה , מי את?..".

    גם יולי תמיר, ורוני בראון, בטוחים שהאינטליגנציה שלי היא מתחת לממוצע, אחרת איך אפשר להסביר את ניסיונות השכנוע שלהם כי הסכם הרפורמה כל כך מוצלח, כשהוא לא.

    כמעט התרגלתי . אבל, כשאני מנסה לעשות לעצמי חשבון, אני לא כזו ממוצעת. למרות היותי מורה, מקצוע כאמור ממש לא נחשב, אני אדם מאוד הישגי (כנראה מעל הממוצע). בעבר ניתבתי את ההישגיות שלי לספורט וללימודים: הייתי אלופת הארץ בקליעה למטרה, במקביל למדתי וסיימתי תואר שני בביולוגיה. אחר כך, בהוראה, למרות שאין תחרויות ואליפויות ישראל, התקדמתי מהר עד כמה שניתן , הפכתי למחנכת, רכזת מקצוע, רכזת שכבה, הכנתי לבגרות, יצאתי להשתלמויות מקצועיות רבות והתעדכנתי בכל הנעשה בעולם המדע.

    גם מתלמידי אני מצפה למצוינות ומשקיעה בהם כדי שיגיעו לכך, חושפת אותם לקדמה,מביאה בפניהם מצגות, אנימציות, הקמתי עבורם אתר ביולוגיה ומנהלת איתם שיחות בפורום, אני מבלה איתם  שעות רבות של הנחיית "ביוטופים" ביציאה לשטח ובמרפסת ביתי, ולמרות שכל שנה זה נעשה יותר קשה, ההישגים שלהם גם בקיץ האחרון היו ממש מצוינים. (ממוצע 90 זה מעל הממוצע, לא?)

    אתמול החלטתי לעשות תרגיל קטן. לקחתי את רשימת המורים בבית הספר, וסימנתי בצהוב  את כל אלה שמהיכרות רבת שנים אני יודעת שהם מעל גיל 50.

    ככל שהרשימה הלכה ונעשתה צהובה, כך התחוור לי המצב העגום! מעל 50% מהמורים בחדר המורים שלי , הם מעל גיל 50 , ועוד כ  17%  מתקרבים לזה! השנה הגיעה מורה צעירה חדשה אחת בלבד , וגם היא באה במקום מורה צעירה אחרת שהחליטה לעזוב את המקצוע.

    פתאום קלטתי שבעוד כמה שנים חדר המורים שלנו יתרוקן...

    פתאום הבנתי, שאם אין מורים צעירים, אז לא יהיה מי שילמד את הנכדים (שעוד אין לי),

    פתאום הבנתי שמשמעות הקיצוץ של 8.5 שעות במערכת , הוא לא רק מרוץ מטורף להספיק את החומר, אלא הוא הסיבה לפיטורי מורים צעירים, ואי קליטת מורים חדשים.

    פתאום הבנתי שפרופ' צ'חנובר, חתן פרס נובל, הוא לא נביא זעם כשהוא אומר שהרבה יותר מפחיד אותו מצב החינוך בארץ, מאשר האיום האיראני.

    פתאום הבנתי שגם אם בעוד כמה חודשים אהיה סוף סוף מעל הממוצע, אין לי סיבה כל כך טובה לחגוג.

    אז איפה המנהיגים שלנו, למה הם "לא רואים ממטר", למה הם לא מבינים שנתון זה בלבד צריך להכניס אותנו למצב חרום לאומי בחינוך?! למה הם לא מבינים שהמורים הוותיקים הם נכס שצריך לשמור עליו, ומעמדם המכובד צריך להוות דוגמא וגורם משיכה למורים צעירים. למה הם לא מבינים שאם לא יהיה שינוי דרסטי במצב החינוך, עוד מעט נצטרך לייבא מורים או לרדת במתמטיקה למקום 52 ומטה.

    שושי פולטין, מורה

    נתניה

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון