רבים מהכותבים למגירה חולמים שיום אחד המגירה תהפוך למדף בחנות ספרים, אבל הדרך מכתב יד לעותק למכירה היא ארוכה ומפותלת. אז איך בכל זאת אפשר להוציא ספר לאור בלי להיכוות קשות? להלן העצות שיעזרו לכם לנווט את דרכם בים המו"לות הסוער...

מי לא חלם לקום בוקר אחד, לאוורר מהמגירה את השירים שכתב, לנער את הנפטלין מעל הרומן שכל כך התאמץ להסתיר מחשש שהוא לא טוב מספיק, לשלוח למוציא לאור גדול ומכובד ולהתהדר בתואר "סופר"? ובכן, מסתבר שהמציאות אפורה הרבה יותר. קיימות מעט הוצאות ספרים גדולות שעשויות להגשים את חלומכם. לרוב, הן יחתימו אתכם על חוזה דרקוני אשר יבטיח את רווחתן הכלכלית על חשבונכם. פעמים רבות, מדובר בשיקול כלכלי גרידא, כך שאין צורך להיעלב כאשר חוזרים אליכם אינספור עותקים מכתב ידכם. חשוב מאוד לשמור על אחוזי רווח נאים ולהתמקח עם ההוצאה.

זכרו: אף אחד לא "עושה לכם טובה" כשהוא מפרסם את ספרכם. אם ראו לנכון להוציאו לאור, סימן שיש לו סיכוי טוב להימכר. בנוסף, רבות מהוצאות הספרים אוהבות לאמץ לעצמן נוסחה מנצחת ולעבוד עם כל מי שספריו נמכרו בעבר ברווחים גדולים. עמוס עוז, כמובן, לא יתקשה למצוא לעצמו הוצאת ספרים כל-אימת שיחפוץ.

עצת זהב:  מאחר שממילא נמכרים היום הספרים בכל החנויות בשיטת הקונסיגנציה, קרי: על חשבון המו"לים, חשוב לבחור מו"ל שיודע לבצע לקטורה טובה, שמכיר את השוק ובקי בדרישותיו, שיודע מראש למצוא את קהל היעד ושמעסיק עורך טוב. במקרים רבים, המו"ל הוא גם העורך. דרשו לראות עבודות שביצע בעבר.

בנוסף, מספרים לי כותבים חדשים ומנוסים כאחד כי בשל העדפת השיקול הכלכלי, איכות הספרים בארץ ירודה מאוד. בשל כך, רבים מהכותבים מתייאשים או מוציאים לאור ספרים בהוצאה עצמית. יש לקחת בחשבון כי הוצאות הספרים מודעות לכך, וגם חנויות הספרים, אשר מחולקות לשני מתחרים, לכאורה: "צומת ספרים" ו-"סטימצקי". החנויות העצמאיות מתקשות לעמוד בקצב המבצעים ובמחירי הרצפה שמציעות הרשתות, לכן פחות או יותר מדובר במונופול חצוי שמנהל מלחמות על הגב של תעשיית הספרים בארץ.
ולענייננו - כאשר מוציאים ספר לאור באופן פרטי, יש להתחשב במימון של עריכה מקצועית, עיצוב כריכה וגב ספר, יחסי ציבור ומימון עלויות הפצתו (אין לזלזל בכך. עלויות בסדר גודל שבין 50% - 65% מהמחיר לצרכן. רבים דורשים לקבל את התשלום מראש). ניתן לעבוד בלא מפיץ, אך עניין זה דורש יצירתיות רבה, שכן אפילו וועדי העובדים מעדיפים לקבל עותק בחינם "להתרשמות" (כמו העיתונאים ומבקרי הספרות), ורק אז דורשים לעבוד מול המפיץ שלכם. דעו - 50 עותקים ראשונים בממוצע יישלחו למוזכרים לעיל, כך שלא כדאי להדפיס פחות מ-250 עותקים למהדורה. שני עותקים יידרשו להישלח לארכיון המדינה.

שימו לב: כדאי להיזהר מהוצאות גדולות מדי – מה שמוביל אותנו למו"לים הקטנים, שצצים כפטריות אחרי הגשם, ובדרך כלל מבקשים תשלום בעד הוצאת הספר לאור. הישמרו לנפשותיכם: הם מחייכים אליכם, דוברים בשפת משוררים רהוטה, אך לשונם החלקלקה נועדה לכבוש את כיסכם. הם לא בוחלים בנקיטת שיטות שיווק אגרסיביות, שכוללות הפעלת לחץ לחתימת חוזה במעמד אותה השיחה, אשר איננה נחשבת לשיחת מכירה רק בעיני הסופר. נתקלתי בהרבה נוכלים בתחום, ולראייה: "ברקאי ספרים", אשר "עקץ" באלפי שקלים את לקוחותיו, ברח עם הכסף, ולא טרח להדפיס עותקים מהספרים ששולמו בכסף מלא מראש (כתבה מקיפה בנושא פורסמה בעונה הקודמת - 2006 - של התוכנית "שומר מסך" עם אמנון לוי. ולמען הגילוי הנאות יש לציין כי השתתפתי בהכנת התחקיר.

עשר עצות לסופר המתחיל:

0. 1. כדאי לברר מיהו המו"ל שעמו בחרתם להתקשר. מוניטין בשוק נמדד דרך חנויות הספרים והמפיצים. אם מישהו איננו ישר, יהיה מי שיזהיר אתכם מפניו, ומוטב להקדים תרופה למכה.

0.  2. גם אם הוא רשום בהתאחדות המו"לים של ישראל, ייתכן שהמו"ל הוא זאב בלבוש כבש. התאחדות המו"לים בישראל דורשת דמי חברות בגובה 6,000 ש"ח לשנה נוסף על דמי שכירות דוכנים בשבוע הספר ובירידי הספרים העולמיים. כמו כן, מתחייב המו"ל להוציא לאור לפחות 5 ספרים במהדורות גדולות (יותר מ-500 עותקים לספר). הדרישות הכספיות הללו מהוות נטל כבד על המו"ל ונופלות בעיקר על כתפי הסופרים.

0. 3. הוצאת ספר לאור היא בבחינת תחביב יקר וככזה, הוא איננו מניב תשואה בעד ההשקעה הראשונית. אני  נוהגת להשוות הוצאת ספר לאור ללימודי טיס אזרחי: רוב פרחי הטיס האזרחיים חולמים על חו"ל, אך רובם המכריע שוכר מטוס לטיסה מקומית וקצרת-טווח במשך שעה וחצי בשבוע.  

0. 4. אסור בתכלית האיסור לוותר על זכויות היוצרים. כמו כן, כיום כמעט שלא תמצאו מו"לים שיאמצו אתכם ויוציאו לכם ספר לאור בחינם. לכן, שמרו היטב על זכויות היוצרים. ייתכן שאתם קפקא הבא. מי יודע?

0.  5. לשמירה על זכויות היוצרים, יש לשלוח את העותק האחרון והמעודכן ביותר שלכם לעצמכם בדואר רשום, ולא לפתוח אותו. במקרה של הפרת זכויות יוצרים, ראייה זו קבילה בבית המשפט.
0. 6. כדאי להימנע מתשלום כספים מיותרים תמורת הוצאת ספרכם לאור. הוצאת ספר לאור כוללת לקטורה ועריכת לשון, עיצוב עטיפה ועימוד, שתי הגהות בקובץ ואחת בדפוס – כל אמורים לעלות לא יותר מ-10,000 ש"ח ל-200 עותקים.

0. 7. אם הספר נכתב ברמה שאיננה מספקת להגשה להוצאת ספרים, עדיף לשלוח אותו לעורך מקצועי, שייטיב את איכותו. כך תעלו את סיכוייכם להוציא ספר אצל מו"ל מכובד.
0. 8. צריך לברר את קשריו של המו"ל ויכולת השיווק שלו. אם הוא לא יצליח לשווק אתכם (יחסי ציבור טובים) ואת יצירתכם (מפיץ טוב), הספר גם לא יימכר בחנויות.
0. 9. בכל חודש רואים אור כ-400 כותרים בהוצאות מוכרות. עליהם נוספים ספרים בהוצאה עצמית. ספרכם יהיה אחד מני רבים. אתרו את קהל היעד שלכם, היו פתוחים לשינויי עריכה והקשיבו לאנשי המקצוע שאמונים על הפיכת כתב היד שלכם לספר. מאבקי אגו על כל מילה יתישו את העורך ויגרמו לו להוציא תוצר סופי פחות טוב. 
0. 10. השוו הצעות מחיר ותמורה. גם אם החלטתם שאתם מעוניינים בהוצאה עצמית, עדיין תצטרכו להתחשב בדרישות השוק. לכאורה, מבחינה טכנית, תוכלו לבצע כל פעולה בשרשרת ההוצאה לאור בעצמכם. עם זאת, אל תשכחו שהמו"לים בקיאים בשוק הספרים, מכירים את אנשי המקצוע הטובים והאמינים בכל תחום, יודעים נתונים בסיסיים שיחסרו לכם בתהליך ההוצאה העצמית וירקחו עבורכם עסקה כוללת להוצאת הספר שתחסוך לכם עשרות, ואפילו מאות אחוזים, בלי לגרוע מאיכות התוצר הסופי על פי הסטנדרטים הנדרשים בשוק הספרים.

מאת: אפרת אברהמסון-משה

עורכת לשון ומו"ל – M&P הוצאה לאור

ksfarim@gmail.com