שטים אנו קדימה

עם כל אשר צלחנו

רוחֶך זועקת מרחקים

עיניי שקטות ובוערות.

לאט לאט,כדבש ניגר

נמיס סדקים על פני הקרח

בין העוברים והשבים

מִכאוב פנייך אל פָנַיי.

אחרי שחתכנו בבשר החי

נפלטנו מן המעגל

בשני קולות מדוייקים

שירה כנועה עֶלֶי מכאוב

ואל תשירי לי סופֶך

שִמרי ידייך מִפָנַיי

נזכור ימים פרוּטים בֶרֶגֶש

נשכח את שצרמנו,די.

עולם שלם עצר מלכת

ולו היה מוסיף,לאן?

שוב ניטחים טיפות וחורף

ריחות חובקים

צלילים משם.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)