כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    דואט מוחי

    17 תגובות   יום ראשון, 20/2/11, 19:01

     

    קופים ואנשים הם בעלי חיים חברתיים.  יש הטוענים שהגידול בנפח מוח האדם נועד לשמש יכולות קוגניטיביות כגון אמפאתיה ועמידה על כוונותיו של האחר (חבר או אויב), שחיוניות לחיים בקבוצות חברתיות גדולות.  ולמרות שלאחרונה הופרכה תיאוריית ה"מוח החברתי" על-פיה לבעלי ראש גדול יותר יש קשרים חברתיים רבים יותר (כלומר לא נמצא קשר בין גודל המוח לבין מספר החברים בפייסבוק, ראו פוסט על המוח החברתי), הנושא ממשיך לעשות כותרות.


    התפתחות מוח האדם תלויה בהשפעת מוחם של אחרים (בני משפחה, מורים וחברים). בחיי היום יום עלינו לקרוא ולעבד אינפורמציה הנשקפת מפרצופים של אחרים ולהחליט כיצד להתנהג (להילחם או להיכנע, להתחרות או לשתף פעולה, לנהל משא ומתן וכו'). בעשור האחרון פורסמו בספרות המדעית מאות מחקרי דימות תפקודית מוחית שעוסקים בשאלות חברתיות וכלכליות, החל ממה קורה במוח בזמן דילמת האסיר וכלה בדירוג האמינות הנשקפת מפרצופם של CEOs.

    אינטראקציות חברתיות, מלמדים המחקרים החדשים, אינן אובייקטיביות.  אנו מעדיפים לבחור באנשים מוכרים, בני אותו גזע, או אנשים השייכים לקבוצות החברתיות שלנו.  ההעדפה הסובייקטיבית של הדומה על פני השונה מתבטאת בדגם פעילות ספציפי באמיגדלה (אזור המתווך את הפעילות ההגנתית "תקוף או ברח") ובקליפת המוח המצחית באזורים המתווכים קבלת החלטות ושליטה עצמית. בכל המחקרים שנערכו עד כה, נסרק מוחו של משתתף בודד, והמסקנות הוסקו על-פי הממוצע הקבוצתי (במחקר fMRI טיפוסי משתתפים בין עשרה לעשרים נבדקים).  החיסרון הבולט של השיטה: אין אפשרות טכנית לחקור אינטראקציות סימולטניות בין שני מוחות.

    בכנס השנתי של האגודה הבינלאומית למדעי המוח שהתקיים בנובמבר האחרון בסן דייגו, דיווח הפיזיקאי ריי לי מפרינסטון על התפתחות טכנולוגית מרעישה:  סורק דו-ראשי.  ריי הצליח לפתח שני צילינדרים (head coils) נפרדים ולהציב ביניהם חלון המאפשר לשני אנשים לראות אחד את השני ולגעת זה בזה בזמן שמוחם נסרק.  בניסוי המבחן ביקש לי מבני זוג לפתוח ולסגור את עיניהם בו-זמנית.  כצפוי, במוחם של בני הזוג נמצאה קורלציה בפעילות העצבית באזור הסולקוס הטמפורלי (STS) שמתווך תפיסת פרצופים ומעבד את כיוון המבט (gaze), אינפורמציה הנדרשת לתקשורת חברתית.

     

     

    ''

     

     

    לפיתוח הטכנלוגי פוטניאל עצום:  מדידה בו-זמנית של פעילות ממוחם של זוגות אוהבים, הורים וילדים, מורים ותלמידים, דתיים וחילונים, יריבים פוליטיים או פרטנרים עסקיים תאפשר לחקור אספקטים חשובים של קוגניציה חברתית ויחסי אנוש.  אך למרות ההתלהבות הראשונית, מן הראוי לציין שהשיטה עדיין בחיתוליה והיא חשופה לארטיפקטים רבים, בעיקר כאלה הנגרמים מתזוזות הראש בזמן הסריקה.  עד שהסורק הדו-ראשי יהפוך לדבר שבשיגרה, במרכזים רבים בעולם סורקים מתנדבים המחוברים זה לזה באמצעות שיחות וידאו, בזמן שהם מחליטים אם לתת אמון באדם הנמצא בחדר הסמוך או באדם השוכב בסורק מגנטי בעיר אחרת.
     

    והערה לסיום: נכון, ריי לי אינו הראשון.  בשנת 1999 סרקו פרופ' שולץ ועמיתיו ההולנדיים שמונה זוגות בזמן שקיימו יחסי מין בתנוחה מיסיונרית ב-MRI.  בתוצאות המחקר האנטומי שפורסמו ערב חג המולד וגרמו לסערה תקשורתית, ניתן לצפות כאן:
    http://bcove.me/qhiroajk



    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/11 15:38:
      מנקודת מבט רציונאלית-פרגמטית-אבולוציונית, ברור שיש חיוניות הישרדותית בהפקת המרב מאינטראקציה חברתית. יכולותיו הקוגניטיביות של הומו-ספיאנס לא נועדו לציד אנטילופות או לבריחה מאריות. אלא לתמרון מיומן של היחסים עם הומו-ספיאנס אחרים. מאידך. מבלי להיכנס לשאלה האם יש או אין אלוהים. בכל תרבות אנושית התפתחה אמונה דתית. במקביל, ישנן המון התנהגויות שקשה להסביר כיצד הן תורמות לקיומו של המין האנושי. התמכרויות, למשל. מיליארדי בני אדם מעשנים. פעולה אובדנית לכל דבר ועניין. לאורך אלפי שנים, השפיע אלכוהול על איכות החיים ועל תוחלת החיים של מיליונים. למה אנחנו כל כך זקוקים לזה?
        29/4/11 07:35:
      מרתק. תודה.
        14/4/11 14:21:
      רפי, מה פירוש "מוח מפותח יותר"?!
        12/4/11 04:40:
      נפלא לקרוא עוד פוסט מרתק, כמקובל אצלך. הייתי רוצה למצוא איזה רמז-מדעי-מחקרי לכך שאדם עם מוח מפותח יותר, יחשוש פחות להתעניין בתרבותם של בני קבוצות אחרות, זרות ושונות, להתקרב אליהן ולמצוא נקודות משותפות. בלי להתערבב חלילה... (אחרת , לשם מה המציאו כל הרבה מילים מן השורש: חבר, חברים, חבורה, חברה, חבר, מחובר, חיבור, מחבר, חיברות, חברותא, חבריא, ויש עוד...)
        11/4/11 03:29:

      היי אלומית

      ראשית, החומר מרתק.

      שנית-

      כחבר קהילת זוגיות כאן ,אנחנו דנים בכל מיני שאלות הנוגעות לגברים ונשים .

      האם יש הבדל בין פעילות מוח אישה לזה של גבר בחשיבה על אהבה, בחיזור או שלטעמך זה עניין חינוכי, תרבותי ותו לו.

      אנחנו מתווכחים רבות על נושאים שונים כשיש אנשים המכלילים כל מיני תכונות המאפיינות גברים ונשים.

      והשאלה אם זה נובע ממבנה מוח או סיבות אחרות?

        11/3/11 02:01:
      מעלףףףף
        4/3/11 08:06:
      חז"ל בתלמוד לא התיחסו למוח כאיבר מרכזי. מהי ההיסטוריה הרפואית ביחס למוח? כיצד גלנוס התיחס למוח? אשמח לקבל גם מקורות.
        1/3/11 12:02:
      הי אלומית, אני מנהלת פעילות ברשת למניעת תאונות דרכים. אני קוראת את הפוסטים שלך ואשמח מאוד לקיים איתך שיתוף פעולה. אנא צרי איתי קשר במייל: akaname1@gmail.com (לא הצלחתי ליצור קשר דרך האתר משום שהלינק לא עבד) תודה רבה!
        24/2/11 19:53:
      עולם מרתק!
        22/2/11 01:11:
      עוד
        22/2/11 00:38:
      תודה על דברי חכמה ודעת
        22/2/11 00:05:
      תודה על המאמר המעניין. החומר הזה מעניין אותי מאד ואני קורא הרבה בנושא.

      צ'רי
        21/2/11 17:58:
      אין חיות אחרות חברתיות?
      להקת הזאבים? "נמלים"? שלהם מוח צר כמוח הנמלה. עדר כבשים מלמדני שהם מאוד חברתיים.
      הפתיח בעייתי אלא אם כן לא הבנתי דברייך לאשורם.
        21/2/11 17:55:
      תודה על המאמר היפה והמעניין!
      יופי של סרט פרופ' שולץ "הפיק".
      מה שמעניין במחקרים האלו הוא, שבסופו של דבר מגיעים למסקנות הידועות מראש.... ובכל זאת, סריקה בעת מגע חברתי/רומנטי בין אנשים - היא חידוש מעניין ומרגש.
        21/2/11 10:21:

      זה גם מתאים לסכיזופרן בודד  :o)

        20/2/11 20:10:
      מעניין. אולי יצליחו פעם לסרוק קבוצות שלמות. תודה!

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין