נושא הגבולות הוא הנושא שלדעתי מעסיק הכי הרבה את ההורים היום. אנחנו כל כך רוצים שהאווירה בבית תהיה כייפית ושמחה, אבל אנחנו גם מודעים לאחריות שלנו לחנך את הילד, להציב לו גבולות. איך אפשר לעשות את שניהם ביחד? איך אפשר להציב חוקים ולאכוף אותם בצורה שלא תעכיר את האוירה בבית?
קודם כל נדון מעט בשאלה, למה בכלל צריך גבולות, מה טוב בהם? -
1. הגבולות נותנות לילד תחושת יציבות, שלוה וביטחון. הם מהווים מסגרת בה הילד יכול להתנסות, לבחון את עצמו ואת הסובב אותו. גם אנחנו, המבוגרים, יוצרים לעצמינו גבולות. הדוגמה הטובה ביותר היא היציאה לפנסיה. בדר"כ אנשים שיוצאים לפנסיה, אף על פי שסוף סוף כל הזמן בידיים שלהם, דבר ראשון שהם יעשו זה להציב לעצמם גבולות וסדר יום. -
2. הגבולות מקנים לילד תחושת שייכות. תחושה ש"גם אני יכול כמו כולם". אם למשל יש כלל בבית שמי שמסיים לאכול צריך להוריד את הכלים שלו מהשולחן, גם כשקשה לילד לעשות זאת, הוא מרגיש סיפוק כשהוא מצליח. ויותר מזה, הוא מרגיש חלק ממשהו. חלק מהמשפחה. -
3. החוקים מעידים על אכפתיות! נשמע מוזר? תחשבו על ילד שאתם לא מכירים, אתם רואים אותו מתלכלך בבוץ, או בשוקולד, או שהוא לא מצחצח שיניים. זה קצת פחות אכפת לכם, לא? כלומר, העובדה שאנחנו מקפידים עם הילדים שלנו על החוקים זה בגלל שאכפת לנו מהם. ולא להיפך. -
4. הגבולות מציינם את הנורמה מולה הילד יבחן את עצמו. למשל, אם צריך לקום כל בוקר בשעה מסויימת, הילד יידע מתי הוא הצליח לקום בזמן ומתי לא. הוא יידע איך הוא ביחס לנורמה ומתי הוא צריך להשתפר. בלי מסגרת בכלל, אין משמעות למה שהוא עושה. אז למה זה כל כך קשה לנו להציב גבולות? אנחנו חושבים שתקיפות, הצבת גבולות היא במקום חום ואהבה. מכירים את המשפט: “אני לא שוטר"? זה לא נכון. הצבת גבולות לא סותרת אהבה, להיפך. היא אחד הביטויים של אהבה (לילד זר אנחנו לא נציב גבולות). חוץ מאהבה ילד צריך גם יציבות, ביטחון. הילד יודע בתוכו שהוא ילד, והוא צריך דמות סמכותית שמקרינה ביטחון. אז איך עושים את זה? קודם כל נדבר על הדברים שצריך לשים לב לפני הצבת החוק ובפעם הבאה ניתן כמה עצות, איך ניתן לאכוף את החוקים בצורה נעימה. -
1. וודאו שהכללים שקבעתם הם הגיוניים, חוקים שאתם מאמינים בהם וחשובים לכם. אחרת לא יהיה לכם את הכח לעמוד מאחוריהם באופן עקבי, ואז פשוט כדאי שתוותרו מראש... כשאתם תהיו שלמים עם עצמיכם, הילד ירגיש זאת וייסוג. ילדים לא מנסים לבדוק את הגבולות איפה שהם מרגישים שאי אפשר. (בדקו שוב, האם זה הכרחי לסדר את המיטה בבוקר? להתקלח כל יום? ) -
2. כדאי שיהיה תיאום בין בני הזוג. גם אם לא מסכימים אחד עם השני על הכללים. צריך שיהיה גיבוי אחד של השני (במסגרת הכבוד ההדדי ביניכם, והידיעה שאפילו אם אני לא לגמרי מסכים, גם השני הוא הורה של הילד...) -
3. מדי פעם כדאי לבדוק שוב את הכללים שקבענו בבית ולעדכן אותם אם הם כבר לא מתאימים. בעיקר, אם אנחנו רואים שהילד כל הזמן מתעקש על דבר מסויים, תבדקו עם עצמיכם שוב את הכלל. אולי למשל, הילד גדל וצריך לעדכן לו את שעות השינה (בצהריים או בלילה), אולי עכשיו בחורף לא צריך להתעקש על מקלחת כל יום... -
4. צריך לבדוק את החוקים לגבי כל ילד בנפרד. לא צריכה להיות שיטה אחידה כלפי כל הילדים. יש ילד שיותר קשה לו עם צחצוח, ילד שקשה לו שלא לגעת באוכל. צריך להתחשב בגילאים השונים של הילדים ובאופי השונה. אל תחששו משאר הילדים. כל ילד צריך לקבל בבית את ההרגשה שהוא נותן ומקבל מה שהוא צריך, בלי קשר לשאר הילדים. -
5. האם ישנם שינויים שניתן לעשות כדי להקל על הילד לעמוד בחוקים שקבענו? למשל, אם הוא צריך לסדר את הצעצועים ששיחק. האם יש מספיק קופסאות לאיסוף? אם הוא צריך לתלות את המעיל שלו, האם יש מספיק ווים לתליה, האם הם בגובה שלו? -
ככלל, העיקרון הוא שכדאי למעט בחוקים. ולקבוע רק את החשובים לנו ביותר. בפעם הבאה נסביר איך ניתן לאכוף את החוקים שקבענו בצורה נעימה _________________________________________________________________________________ לעמוד שלי בפייסבוק: http://www.facebook.com/pages/%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5/175703932439861
|
