צטט: shai.h 2011-03-01 16:41:45

התרגשתי נורא. המילים כה יפות והדימויים שמגבים אותם הטיסו אותי אלפי מיילים

 

תודה שי.......שמחה שאהבת והתרגשת...

התרגשתי נורא. המילים כה יפות והדימויים שמגבים אותם הטיסו אותי אלפי מיילים

צטט: שרוניני 2011-02-27 00:26:34

צטט: דולצ'ה ויטה 2011-02-26 15:35:58

בקריאת המילים שלך הרגשתי, ממש הרגשתי, את תחושת הבהלה. נשימתי נעתקה. מאחלת לך נחיתה רכה ככל האפשר וצמיחה מחודשת נטולת יסורים.

 

נשימתי שלי, חזרה אליי. איני מבוהלת, מרשה לעצמי להסתכל למטה (למרות שאומרים שאסור),

מתחילה להרגיש נוח באוויר, ואפילו איזה עקצוץ מוזר בכתפיים.

יכול להיות שאלו הכנפיים?..

תודה לך דולצ'ה ויטה

שמחה בשבילך  :) 

צטט: דולצ'ה ויטה 2011-02-26 15:35:58

בקריאת המילים שלך הרגשתי, ממש הרגשתי, את תחושת הבהלה. נשימתי נעתקה. מאחלת לך נחיתה רכה ככל האפשר וצמיחה מחודשת נטולת יסורים.

 

נשימתי שלי, חזרה אליי. איני מבוהלת, מרשה לעצמי להסתכל למטה (למרות שאומרים שאסור),

מתחילה להרגיש נוח באוויר, ואפילו איזה עקצוץ מוזר בכתפיים.

יכול להיות שאלו הכנפיים?..

תודה לך דולצ'ה ויטה

בקריאת המילים שלך הרגשתי, ממש הרגשתי, את תחושת הבהלה. נשימתי נעתקה. מאחלת לך נחיתה רכה ככל האפשר וצמיחה מחודשת נטולת יסורים.

צטט: דמעה 2011-02-23 20:18:51

אופטימיות זהירה. מרגש מאוד. בהצלחה ..

 

תודה לך דמעה...

אופטימיות זהירה. מרגש מאוד. בהצלחה ..

צטט: Zvi Hartman 2011-02-23 19:09:11

אין החלטות גדולות שהן קלות אבל עם הזמן הן מתרככות זהו הטבע האנושי

 

אני חושבת שעם הזמן אנחנו מתאימים את עצמינו למצב החדש, מתמתחים, נושמים ותופסים את מקומינו. אני ממש יכולה לראות את הצמונה הזו בעיני רוחי...

וכן, לזמן שעובר יש לפעמים יתרונות. תודה צבי..

אין החלטות גדולות שהן קלות אבל עם הזמן הן מתרככות זהו הטבע האנושי

צטט: בניp 2011-02-23 09:59:40

נכון, לעיתים יש מחיר לאותנטיות.

מנסיון, רגשות אשמה הם המכאיבים ביותר, ממש כך...

לפעמים זה טוב להתמסר לחוסר ההתמסרות כיוון שזהו האין המאחד עם האינסוף והוא המתכון ליצירתיות ולצמיחה.

אני מנסה להחליף להם את השם, אולי יכאיבו פחות...אבל על מי אני עובדת?.../-:

נעים שבאת לבקר (: שרון 

נכון, לעיתים יש מחיר לאותנטיות.

מנסיון, רגשות אשמה הם המכאיבים ביותר, ממש כך...

לפעמים זה טוב להתמסר לחוסר ההתמסרות כיוון שזהו האין המאחד עם האינסוף והוא המתכון ליצירתיות ולצמיחה.

צטט: מולי. 2011-02-22 21:33:49

מחיר החופש, מורכב ולגמרי לא פשוט. עד אשר "יצמחו לי כנפיים ואני אתיישר ואעוף לי בנעימים" מאוד מדבר אלי הפוסט זה.

כתבתי יצמחו, ואם כתבתי כנראה שכך הרגשתי. תקופה של מחשבות רבות ובדיקה מחודשת של יכולות, חלומות, ורצונות אמיתיים. אבל לפני הכל, מחכה לתחושת התעופה, לריחוף הנעים והבטוח, כאשר אתיישר לי באוויר, עד שאנחת שוב על קרקע חדשה.

ולגבי מחיר החופש, או עסקת החבילה- כפי שנאמר, אני מנסה להתבונן היום במציאות המשתנה ורק להיות בה, לשחרר את אצבעות הידיים ולחבק את מי שזקוק לחיבוק (כולל את עצמי).

מחיר החופש, מורכב ולגמרי לא פשוט. עד אשר "יצמחו לי כנפיים ואני אתיישר ואעוף לי בנעימים" מאוד מדבר אלי הפוסט זה.

צטט: מציירת 2011-02-22 10:06:55

והתמונה שהוספת כאן..קורעת..

 

בבקשה אל תקרעי לי עכשיו! צריכה אותך שלמה (:

צטט: מציירת 2011-02-22 10:06:16

וואו. על הבוקר, מישהוא כבר נוסק ועף..
מאחלת לך נחיתה קלה ללא חבלות. הייתי מוסיפה עוד כמה מילים אבל איננו מכירות היטב וזה שלך. רק את יודעת באמת מה ולמה ואם כדאי..

 

לא סיפרתי לך, אבל יש לי גם מצנח, אולי לא אזדקק לו, אבל הוא שם. 

(:

והתמונה שהוספת כאן..קורעת..

וואו. על הבוקר, מישהוא כבר נוסק ועף..
מאחלת לך נחיתה קלה ללא חבלות. הייתי מוסיפה עוד כמה מילים אבל איננו מכירות היטב וזה שלך. רק את יודעת באמת מה ולמה ואם כדאי..

יואב יקר מאוד,
תודה רבה על האמפתיה... והתמיכה ... והמילים של אחרים ...והמילים שלך... וההזמנה- אתה איש מיוחד עד מאוד.
נשארו איתי השורות:

"המפתחות הפותחים דלתות
הם אותם המפתחות הנועלים דלתות"

אני חושבת על הכוחות שיש בנו, לבנות או להרוס- את עצמינו או אחרים עם אותם כוחות/מפתחות. ובהקשר הרלוונטי עולה לי גם מחשבה על התכונות אשר גורמות לנו להתאהב באדם מסוים וגם גורמות לנו לעזוב אותו- בסופו של דבר.
אם כן, יש משהו מעודד בכך שהמפתחות הפותחים הם גם הנועלים ויחד עם זה הרסני. הכל בידנו.

 

 

 

 

 

 

EMPATHY

אמפתיה

 

 

 שתיקה רועמת

 

 

שתיקתי גלים משתוללים,

מרוצצים ראשיהם על החוף.

שתיקתי עייפות מנדודים,

צעדי עוברים בה

חסרי יעד.

שתיקתי

אש

נחבאת

מאחורי שני.

שתיקתי ממלאה

את החלל

ושמים

כשיר לה.

שתיקתי כלא אשאהו.

שתיקתי חלום

חטפהו ענן

חובק ענן

נתך כגשם.

מאז לקטתי טפותיו

לא אזכור עוד דבר

לבד משתיקתי.

 

 

חנן עאד, לבנון

 

 

 

נשים כמותי

 

 

נשים כמותי

אינן יודעות דבר

המלה נתקעת בגרונן

כמו קוץ

אותו

הן מבכרות לבלוע.

נשים כמותי

אינן יודעות אלא לבכות

בכי חשוך מרפא התוקף

לפתע

שותת

כמו עורק חתוך.

נשים כמותי

סופגות סטירות

ואינן מעזות להחזיר.

הן רועדות מכעס

אותו הן כובשות

כמו אריה בתוך סוגר.

נשים כמותי

חולמות ...

על חופש ...

 

 

מראם אל-מסרי, סוריה

 

 

 

דאגות כאובות זעות לפתע

 

 

המפתחות הפותחים דלתות

הם אותם המפתחות הנועלים דלתות

והמפתחות התלויים בצווארם בשרשראות

להם נותר רק צליל קולם המתגלגל.

אך המפתח הגווע בכיסי

מזכיר לי שהגיע הזמן

להיות אשה נבונה

שגרה בבית

ללא מפתחות ...

ללא דלתות.

 

 

פאטמה קנדיל, מצרים

 

 

איגרת זעקה לעזרה

 

 

על אף עורי הלבן

אשה כושיה אנכי במובן מסויים

שהריני אשה ערביה.

הייתי קבורה

חיים תחת

חולות

הג'אהליה

ובעידן ההליכה על הירח הפכתי

לקבורה חיים תחת חולות

הבוז העובר בירושה

וההרשעה

המוקדמת כלפי ...

אינני מחפשת אהבה

אני תרה אחר אשה כמותי

בודדת וכאובה

לאחוז בידה

בעודנו

יולדות

לבדנו על

קוצי השדות

מביאות לעולם את ילדי השבט

שאותם ילמדו אחר-כך

לבוז לנו.

 

 

ר'אדה א-סמאן, סוריה

 

 

 

יקרה

 

בשלב ראשון של הבעה ורצון להתיחסות

לא מצאתי מילים חוץ מנוכחות

נוכחות של חברים

אלו הרשומים

וכעת

באלו המצבים

ההרגשה היא

שקודם כל מתייצבים נותנים תחושה שקיימים

 

אחר-כך נעזרתי במילים של אחרים

שירי משוררים ... ומשוררות

כאלו שיודעים ומיומנים

אלו מילים לקחת .. בכל המצבים

ולרקוח אותם יחדיו למסרים

בעלי ערך וברי קיימא

 

ועכשיו

אחרי

הנוכחות

והמילים השאולים מאחרים

מצרף חיבוק אנושי וירטואלי

חיבוק של בני אדם

שניפגשים

בדרך

ומחלצים את כישורי האמפתיה

למצבים הנוכחיים

 

ואחרון להבעה

יש לי כבוד ומלא הערכה

על הפוסטים האנושיים הללו שלך המתהווים

אשר את חולקת איתנו ברגעים המאוד לא פשוטים

שאת עוברת וחווה כאדם בדרך הזו הפתלתלה של החיים

 

מהעוצמות הנובעות ומובעות מה"בפנים" המוקרנים

נראה לי שאיתך נצא כולנו מחוזקים מושכלים ומעודדים

להתמודדות עם מצבים דומים שאנו כבני אדם גם כן

עוברים ומתמודדים

 

תודה על אומץ ליבך לחלוק איתנו פוסטים איכותיים אלו

של מבע אישיותך

 

עם הרבה כבוד

 

יואב

 

 

הערה

אני עוסק בהפקה של סרט על אמנית ערביה ציירת פלסטינאית

במחשבתי למקרא הפוסט שלך והתוודעות למהלך חייה כפי שהיא

חולקת עימי  ... מחשבה חולפת במוחי ... הלוואי שהייתן יכולות

להיפגש ... גם עם הציורים

וגם עם התהליכים

האנושיים הדומים

 

 

אינשאללה

אמפתיה

אולי

 

 

 

 

צטט: אילה על ירח כחול 2011-02-21 13:19:40

נפלא!!

 

תודה אילה (על ירח כחול) ונעים שבאת לבקר (:

צטט: דניאל - 2011-02-21 12:28:46

לפני שאת קופצת ופורשת כנפיים אל תשכחי את איקרוס
:-)

 

תודה על הדאגה דניאל, אלו אינן תכניותיי וגם לא תכונותיי (:

נפלא!!

לפני שאת קופצת ופורשת כנפיים אל תשכחי את איקרוס
:-)

צטט: א ח א ב 2011-02-21 08:54:10

אוהב את המודעות והאופטימיות הנושבת ממנה :)
תעופה נעימה ..:-)

 

תודה אחאב, אתה בכלל אופטימי נצחי (:

אעדכן מהאוויר ....(כשאגיע)

אוהב את המודעות והאופטימיות הנושבת ממנה :)
תעופה נעימה ..:-)

צטט: אילן נ. 2011-02-21 07:34:05

אם נרצה לדייק, ועדיין להשאר בתחום הטעמים, הייתי אומר שהטעם הדומיננטי הוא מר. מר, וגם קצת מלוח וחמוץ. המתוק בא מאוחר יותר.

 

סיכום יותר מסוכם מזה לא אצליח לדייק (:

(רק בנוגע למינונים, יש לי כמה בקשות, אגיש אותן למחלקה הרצויה...)

אם נרצה לדייק, ועדיין להשאר בתחום הטעמים, הייתי אומר שהטעם הדומיננטי הוא מר. מר, וגם קצת מלוח וחמוץ. המתוק בא מאוחר יותר.

צטט: אילן נ. 2011-02-20 23:08:14

כמה נכון, כמה קשה.
הצלחת לזקק את מהות השבר במילים ספורות.
חמוץ-מתוק.

נפלא.

 

נכון כשקוראים את המילה - חמוץ- זה לא נעים? לא רוצים להיות שם, בחמוץ.

למרות ש, חמוצים למשל, זה לא רע, דווקא טעים (:

ומה עם מתוק? אה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. מתוק, משהו מתוק, קינוח. אבל:

מתוק מתוק מתוק מתוק מתוק. מגעיל, לא?

וחמוץ-מתוק, אצלי זה ישר מתקשר לאוכל סיני.

אני חושבת על השבר, האם הוא באמת חמוץ-מתוק? ואם לא, מה טעמו?

מוטב שאסיים את הגיגיי כאן, אני חושבת..

צטט: ...אירית... 2011-02-20 23:05:44

הכנפיים צומחות. לאט. אבל צומחות. אומרת זו שמצמיחה...עדיין...
את תעופי בנעימים בודאי. הרי החלומות טובים. גם המציאות תהיה. }{

 

איריתוש

(אפשר לקרא לך איריתוש? (:

אינני מאמינה בחלומות נבואיים, אבל כן בחלומות שמכוונים אותנו, מתוך הלא מודע.

לפעמים אני מבקשת לפני שינה, או מדיטציה- התבהרות, אבל כמובן שהמסרים החשובים יגיעו, לרוב, כאשר אין אני מתכוננת לכך.

עד כאן- פינת הרוח (:

ולאיחולך - את תעופי בנעימים בודאי-  הצליל של המשפט עושה לי הרגשה טובה, ומה צריך יותר מזה בימים אלה?....

אז תודה (:

כמה נכון, כמה קשה.
הצלחת לזקק את מהות השבר במילים ספורות.
חמוץ-מתוק.

נפלא.

הכנפיים צומחות. לאט. אבל צומחות. אומרת זו שמצמיחה...עדיין...
את תעופי בנעימים בודאי. הרי החלומות טובים. גם המציאות תהיה. }{

צטט: גליה-לי 2011-02-20 22:52:42

אני פה ואת עוד תפרשי כנפים אחרי ההתרסקות...

 

אותו חלום, אכן נגלה אליי, במחוזות מדיטציית הדיקשה ואת הרי כבר מכירה אותי... 

אני פה ואת עוד תפרשי כנפים אחרי ההתרסקות...

צטט: מרוה אינדיגו 2011-02-20 22:03:59

מותק
זו עיסקת חבילה
יהיה הההכככלללל
וגם-גם

:)

 

עסקאות חבילה זה לא התחום שלי...

תמיד יהיה שם משהו שלא רצית ואיכשהוא נדחף, כי היה במלאי, או תוקפו עומד לפוג...

(האם האהבה היא מוצר עם תאריך תפוגה, אגב?)

אפשר לבחור בנפרד? (אני יודעת שזה יוצא יקר יותר, לא אכפת לי)

מותק
זו עיסקת חבילה
יהיה הההכככלללל
וגם-גם

:)

צטט: מרוה אינדיגו 2011-02-20 21:46:09

כן כן, יהיה גם וגם וגם וגם..

ככה זה, וזה בסדר.

 

רגע, וגם- יהיה גם?

כן כן, יהיה גם וגם וגם וגם..

ככה זה, וזה בסדר.