0
אתמול קרה לי משהו קצת מוזר (כרגיל,יש ששואלים איך זה שדווקא לי כל הזמן קורים כל הניסים והנפלאות אבל כרגע עוד אין לי תשובה ממש ברורה.) הלכתי אחר הצהרים עם נועה לג'ימבורי בגלל הגשם ומזג האוויר הגשום היו מעט מאוד אנשים ולכן המקום היה די שקט. אחרי בערך שעה של השתוללות הגיע איזה אבא עם שני הילדים שלו בת ובן בגיל של נועה הוא השתולל איתם ונועה הרגישה שלי עמדה והביטה בהם כשהאבא הבחין בה הוא אמר לה רוצה גם? והיא הביטה בו ועשתה כן עם הראש הוא לקח שיחק איתה והיא היתה מאושרת העניין הוא שמאותו רגע זה התחיל להיות קצת אובססיבי הבן אדם הרים אותה על הידיים שיחק איתה נישק אותה וחיבק אותה והיא באופן נורא מוזר הסכימה ושמחה כשבדרך כלל היא בוכה כשהיא רואה זרים מכל סוג שהוא ובוודאי גברים..עמדתי לידם וקצת הייתי בהלם חשבתי שאולי הוא עושה את זה כדי להתקרב אליי ולנסות לדבר איתי דבר שלא נראה לי במבט לאחור. בקיצורם של דברים זה היה נראה לי באותו רגע דבר הכי מקסים ותמים הוא אמר לכל הילדים בסביבה כולל הילדים שלו "זוזו,רק נועה עכשיו" ולא נתן לה להיות משועממת לרגע נדנד אותה הקפיץ אותה וחיבק אותה כשהוא חצי שוכב בבריכת הכדורים אח"כ הוא אמר לי "את רואה עם הילדים שלי אני לא יכול לעשות את זה.".ובאמת ראיתי שהילדים שלו לא ממש מתייחסים אליו. בשלב מסוים הנשיקות והחיבוקים כבר ממש צרמו לי וניסיתי לקרוא לה ולקחת אותה אבל היא הלכה אליו שוב לשחק איתו. הוא לא הוריד אותה מהידיים לרגע. וצריך להבין שהבן אדם זר לחלוטין. כשעמדתי לידם זה כל הזמן צרם לי עוד לא פגשתי באדם שככה התנהג ולא ממש ידעתי אם זה מטוב לב או משריטה רצינית אבל זה לא היה נראה לי רע. כשהלכנו (וואו כמה כבר חיכיתי ללכת..) התחלתי לנתח את הדברים וזה היה נראה לי רע יותר ויותר מרגע לרגע הדברים זעזעו אותי ולא הבנתי איך נתתי שדבר מגעיל כזה יקרה לדבר הכי יקר לי בחיים. אז נכון שהייתי לידם וראיתי אותם כל הזמן ובכל זאת...2 האנשים שסיפרתי להם את זה אמרו שאני לא אחראית ושלא נותנים לאדם מהרחוב לנשק את האוצר שלך ושתמיד אני לא רוצה לפגוע באנשים ובסוף נפגעת בעצמי. וזה לא עוזב אותי מאז אם היה מדובר בי זה אחרת...נכון,אולי אני לא מספיק אסרטיבית. אבל צריך להבין שכשאני פוגשת בני אדם מכל סוג שהוא אני רואה בהם משהו אנושי אני רואה בהם נשמה אני שוכחת לרגע שגם רוע יכול להיות בהם אני שמה את עצמי במקומם וחושבת מה הם מרגישים. עכשיו אחרי לילה של מחשבות אני כבר יודעת שטעיתי אני משננת לעצמי שזאת הפעם האחרונה שקורים לי דברים מהסוג הזה. אני מבטיחה לעצמי לא לקבל כל אדם בנשמה פתוחה. ואולי זאת סתם פרנויה הזויה ובכלל לא קרה שום דבר. |