החלק השני לאחר פרק הפתיחה יעסוק ביסודות הבונים את השטיח. הבנה לעומק של השטיח מחייב הכרות עם החומרים המרכיבים את השטיח ,מה הם חומרים אלו המהווים את הבסיס לשטיח והכלים הנדרשים על מנת ליצר שטיח. חלק זה יחולק לשני פרקים  שונים בשני נושאים עיקריים. הראשון יכלול את הרכיבים והכלים הנדרשים על מנת ליצר שטיח (מכל סוג שהוא) והשני מה הם התהליכים הנדרשים על מנת להכין חומרים אלו על מנת לאפשר את תחילת האריגה עצמה- בעיקר תחום הצביעה של הצמר או כל סוג אחר של חוטים המשמשים ליצור השטיח.

ההבחנה בין שטיחים שונים יכולה להיות במגוון אופנים. פרק זה יבדיל בעיקר בין הסוגים השונים על פי החומרים המרכיבים אותם.  החומר העיקרי המרכיב את השטיח כמו כל אריגה הוא החוט ממנו הוא מורכב ובשלב ראשון נסווגם כך. קיימים שלושה סוגים עיקריים של חוטים מהם יוצרים את השטיח הן את הבסיס (שתי) ואת המילוי (ערב):

צמר- צמר יכול להיות צמר כבשים שהינו הנפוץ ביותר או כל סוג אחר של צמר (גמלים, סוגים ואיכויות שונות של צמר כבשים ועוד)

משי- משי היינו חוט עדין מאוד שמקורו מהפקעות של זחלי תולעת המשי .

כותנה- צמח הכותנה גדל במגוון רחב של אזורים ומשמש בעיקר לתחום הטכסטיל אך גם ליצור שטיחים (לעיתים כתחליף למשי או כבסיס לשטיח).

יצור הצמר מתחיל בגזימה של הכבשים  תהליך המתקיים פעם בשנה שבעקבותיו תהליך הכולל מספר שלבים נוספים. ניקוי ושטיפה של הצמר , יבוש הצמר בדרך כלל בחוץ על גבי מרחבים פתוחים או גגות הבתים ובסיומו

שזירתו לחוטי צמר.

יצור חוטי המשי הינו תהליך מורכב יותר בדרך כלל עקב העדינות של חוטי המשי. את הפקעות של התולעים מחממים תהליך המשחרר את חוטי המשי ומאפשר משיכה עדינה של חוטים אלו ובהמשך שזירה שלהם לחוטים עבים יתר המאפשרים עבודה ידנית. פעולה זו לוקחת זמן רב בדרך כלל ועדינה מאוד. בסיום תהליך הראשון יש ליבש את החוטים ורק לאחר יצירת החוטים העבים ניתן לעבור לשלב הצביעה .

את חוטי הכותנה מכינים כמו תהליך הכנת חוטי כותנה ליצור אריג טכסטיל רגיל.

בסיום חלק זה של יצירת החומר הבסיסי ממנו ניתן ליצר את השטיח יש להכינו לשלב הבא הכולל צביעה. חלק מהחוטים לא יצבעו וישארו בצבעם הטבעי- לבן, בז, אפור או שחור כמובן בהתאם לבעל החיים ממנו הם נלקחו.

משלושת סוגי חומר גלם אלו ניתן למצא מספר סוגים של שטיחים המובדלים בהרכבי הבסיס והמילוי.

צמר על צמר- כלומר גם הבסיס וגם המילוי הינם מצמר (אופיני לשטיחים תורכיים)

צמר על כותנה- הבסיס הוא כותנה והמילוי מצמר (אופיני לשטיחים פרסיים)

משי על משי- גם הבסיס וגם המילוי הינם ממשי

משי הינו חוט דק וחזק אוד וכן השימוש בו כמילוי על בסיס אחר מועט (משיכה של המשי יכולה לקרוע את הבסיס) למרות שמוצאים משי על כותנה בשטיחים פרסיים המשולבים בצמר.

לפני שנעבור לתהליך  הבציעה נעבור בקצרה על כלי העבודה המשמשים את תהליך יצור השטיח.

הפריט החשוב ביותר ליצור השטיח הוא הנול. מכשיר המאפשר את מתיחת חוטי הבסיס(נעבור על תחום זה בפרק הבא) וכמובן מאפשר את קשירת קשרי השטיח בין השתי והערב. קימים שני סוגי נולים עיקריים:

אנכי- נול הנמצא מול האורג ובנוי ממסגרת מרובעת עליה והיא זו הקובעת את גודל השטיח הסופי. בין החלק העליון של המסגרת לחלק התחתון של המסגרת ימתחו חוטי השתי שיהוו את הבסיס של השטיח. נולים לאו אופיניים בדרך כלל לישובים קבועים כוון שקשה לנייד אותם בין מקום למקום עקב גודלם וחוסר היכולת לפרק אותם תוך כדי תהליך האריגה.

אופקי- כשמו כן הוא עבודה עליו היא כאשר הוא נמצא אופקי לקרקע ומורכב ממסגרת הכוללת רק שני מוטות קדמי ואחורי בינהם מתוחים חוטי השתי . נול זה אינו מוגבל באורך אלא ברוחב בלבד. כוון שהמסגרת אינה קשיחה וכוללת רק מוט קדמי ואחורי שבטים נוודים נטו להשתמש באופן זה עקב היכולת לקפלו ולנוע איתו במהלך נדודיהם.

כלים נוספים המשמשים ליצור השטיחים הם:

המסרק- כלי המשמש לצורך הידוק הקשרים כלי מטה 

הסביבון- המשמש לצורך יצור ושזירת החוטים

וכמובן המספריים איתם גוזרים את קצוות חוטם לאחר האריגה וכך קובעים את עובי השטיח.

בפוסט הבא נעבור ונראה כיצד צובעים את החוטים באילו חומרים משתמשים לצורך כך- חומרים טבעיים (חומרים שאינם טבעיים - כימיקלים- פחות מענינים)  והיסודות ליצור חומרים אלו. זאת לצד תהליך הצביעה תוך הצגת תמונות הממחישות את התהליך.

כל תגובה או שאלה תענה בשמחה.