כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    תגובת כי"ל לכתבה

    1 תגובות   יום שני, 5/11/07, 11:40

    זכויות עובדים

     

    "מאיר בביוף, נציג הסתדרות העובדים בנגב ובשיתוף הנהלת החברה, בדק בשעתו את יישום ההסכמים של דו"ח גולדשמידט ושיבח אותם ואת היות החברה דוגמא חיובית וחריגה במשק הישראל.

     

    הנהלת תרכובות הברום קיבלה בברכה את הודעת העובדים שהודו לחברה ולהסתדרות על הטיפול ובדיקת עניינם ושמחה על פתרון הסכסוך.

     

     

    מזה מספר חודשים מתקיימים דיונים אינטנסיביים בין הנהלת החברה רותם אמפרט ונציגות העובדים על חידוש הסכם העבודה הקיבוצי לשנים הבאות.

     

    נציגות העובדים עומדת על הדרישה לקבל תוספות שכר גבוהות מאד ללא כל קשר לרווחיותה של החברה, ליכולת התחרותיות שלה ולחוסנה העסקי לאורך זמן.

     

    מתוך אחריות לאלפי מקורות פרנסה ודאגה לחברה עצמה, הציעה הנהלת החברה חלופות שונות אשר נבחנות במסגרת המו"מ."

     

    הערה:

     

    קונצרן כי"ל היה עד לפני 12 שנה בבעלות המדינה, והופרט במחיר הקרן. נכון, גם אז המפעלים זיהמו, אלא שאז לפחות העובדים התפרנסו בכבוד, ורווחי העתק מהם זרמו לקופת המדינה, כלומר, לכיס של כולנו. ים המלח ומכרות הפוספטים בנגב זה לא "קוקה קולה", אלא אוצרות טבע, ששייכים לכולנו. אם בעלי המפעלים לא מסוגלים לשלם לעובדיהם שכר נורמאלי, ועדיין להרוויח, הם מוזמנים מאוד למכור אותם בחזרה למדינה - כמובן, תמורת אותו מחיר מגוחך שעבורו המפעלים נמכרו מלכתחילה.

     

     

    בעיות סביבתיות


    "מעבר להשקעות בפתרונות סביבתיים נוקטת רותם אמפרט נגב, כמו יתר חברות כיל, בשורת פעילויות שמטרתן להבטיח הפחתת פליטות. אין מדובר בפעולות של מה בכך. סגירת מתקן קליית הבזק בנחל צין בסוף שנת 2005 הינה הוכחה למדיניותה הנחרצת של החברה בתחום שמירת הסביבה.

     

    הטענה כאילו "נתפסה" רותם בחריגה בפליטות מ"תקן" כלשהו אינה מדויקת ואף מטעה. אין בישראל תקן מחייב בחוק או בתקנות כלשהן לפליטות. במקום זאת, נקבעו למפעל באופן ספציפי תנאי תפעול ברישיון העסק הכוללים ערכי פליטה.

     

    במקרה של רותם, יישומם של תנאים אלה נעשה בתיאום ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, באופן הדרגתי ובלוח זמנים שנקבע על פי האמנה שנחתמה בשנת 1998 בין המשרד לבין התאחדות התעשיינים. המפעל עומד בלוח הזמנים ליישום ערכי הפליטה, בתיאום מלא עם מחוז הדרום של המשרד להגנת הסביבה. לפיכך, אין מדובר בחריגה, אלא במצב זמני שיש לו פתרון במסגרת תוכנית השיפורים המוסכמת.

     

     

    דשנים וחמרים כימיים מטהרת את השפכים שהיא מזרימה לקישון ועומדת בכל דרישות התקן והרישיונות להזרמת שפכים לקישון. המים המוזרמים הנם באיכות קרובה לאיכות מי שתייה ואיכותם טובה יותר ממי הנחל עצמם. הזרמתם לקישון רק מיטיבה את איכות מי הנחל.

     

     

    הערות

     

    בבדיקות פתע שנערכו בארובותיהם, "תרכובות ברום" ו"רותם אמפרט" נתפסו חורגים מערכי הפליטה שנקבעו להם ברשיון העסק אינספור פעמים. החריגות מתועדות וזמינות לכל באתר המשרד להגנת הסביבה. המדובר בחריגות שהגיעו לשיעורים של אלפי אחוזים, ולעתים אף עשרות אלפי אחוזים מעל למותר. בהתחשב בעובדה שהחריגות נמשכו לפחות 6 שנים, קשה לומר שהן מבטאות "מצב זמני".

     

     

    ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "דשנים" הוא אחד המפעלים בקישון שהמשרד מתכנן לחברו לצינור, שיזרים את שפכיו הישר לים, מאחר שהוא לא עומד בתקן ההזרמה לקישון.

     

     

    התחמקות מתשלום דמי הזיכיון למדינה

    "תשלומי התמלוגים למדינה מוסדרים בזיכיון מפעלי ים המלח שניתן על פי חוק ב-1961. מפעלי ים המלח שילמה ומשלמת מאז ומעולם את התמלוגים למדינה באותו אופן ובאותה שיטת חישוב עוד מהתקופה שבה היתה בבעלות מלאה של מדינת ישראל. החברה לא שינתה את מתכונת החישוב כשהופרטה. אופן חישוב התמלוגים נבדק בעבר על ידי מבקר המדינה שלא מצא בו פגם. יתרה מכך, סכומי התמלוגים המגיעים מבוקרים ומאושרים מדי שנה על ידי רואה חשבון חיצוני. מאז החלה החברה לשלם תמלוגים למדינה עומד הסכום המצטבר ששולם למדינה על 2 מיליארד שקל במחירים שוטפים. חוק הזיכיון קובע מנגנון של בוררות ליישוב מחלוקות, וככל הדרוש תפעל חברת מפעלי ים המלח לפיו".

     

     

    התחמקות מעלות תיקון הנזקים הסביבתיים בים המלח

     

    יש לציין שהנושא מצוי בתסבוכת משפטית, כאשר קיימת טענה, שבזמן הפרטת כי"ל המדינה התחייבה לשאת בכל עלות הנזקים הסביבתיים (הכוונה היא לעליית המפלס בבריכות הסמוכות למלונות בים המלח). לפיכך, יתכן כי במקרה זה הצדק עם כי"ל, ואין טענה כלפי החברה בעניין זה. הטענה בכתבה בעניין התייחסה לשאלה מה משלם המסים הישראלי הממוצע מרוויח מהצלחת כי"ל, אם כמעט כל הרווחים מגיעים לידי הבעלים הפרטיים, בעוד שהעלויות החיצוניות הכבדות הן על חשבון המדינה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/07 14:19:
      ישר כח

      בקרו באתר החדש