1 אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו. אני כותבת מפני שבהיותי ילדה היה בי הרבה כח לאהוב ועכשיו כוחי לאהוב הולך למות. אינני רוצה למות. אני אישה נשואה בת שלושים שנה. בעלי הוא הדוקטור מיכאל גונן, גיאולוג, איש נוח. אני אהבתי אותו. נפגשנו בבניין טרה-סאנטה לפני עשר שנים. הייתי סטודנטית מחוץ למניין באוניברסיטה העברית, בימים שבהם עדיין נערכו הרצאות בבניין טרה-סאנטה.
הפתיחה של "מיכאל שלי" מאת עמוס עוז
חנה גונן קוראים לה. חנה, נחה, חוֹנה, מוּנחת. לא זזה. טרופת הזיות. אבא של מיכאל גונן קורא לה משוררת למרות שלא כתבה אפילו שיר אחד. רוצה למות אבל נכנסת להריון בסוף הספר.
עמוס עוז כתב את הספר בגיל 26, על הברכיים בשירותים כדי לא לעשן בבית.
2
Nudes and smokes 1994 David Lynch
צילום מתוך תערוכה של דיויד לינץ' בפאריז, 2008 The air is on fire דיויד לינץ' אוהב תאונות-דרכים ואש. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הוא טען איפושהו שתאונה זו הזדמנות.
בסרטים ובספרים זו הזדמנות להניע את העלילה באופן מלאכותי. אפשר לקשור את כל זה לאהבה.
עמוס עוז ודיוויד לינץ - אני אוהבת איך שהם מתארים נשים.
גם אלמודובאר, אבל הוא קצת שונה מהם.
תודה לך על התגובה.
אני בכוונה לא הוספתי את זה - אמא שלו התאבדה בסוף.
כמעט בכל דיון העניין הזה עולה ברמה של כמעט רכילות ולדעתי ראוי לבחון את יצירתו גם ללא הביוגרפיה שלו, עד כמה שניתן לעשות דבר כזה, כי אף יוצר לא מנותק מחייו.
האם שמת לב שהספר כתוב שמשפטים מאד קצרים, תחומים בנקודה? לדעתי הנקודות הן השאיפות מהסיגריה. מי שמעשן כבד מדבר ככה.
תוסיפי את העובדה הביוגרפית שאימו הייתה חולה במאניה דיפרסיה