גשם ירד  לילה שלם , לוקח עימו אובך אשר  שרוי היה על עיר  שלושה ימים , אויר הפך  צלול כמו  טיפה  של בדולח  ומים  של  גשם מין  הסתם  נעמסו עד  תום  במצאותו של אבק , דומה כי גשם  הפר  מעשה  אהבה  אשר התחולל  בן אויר לאבק , מקים  עתה הוא עצמו  מעשה  שגולים עים  מצאיו  של אבק . מים אויר רוח אינם מתמידים  בנחזקויות של אהבה , מאהבים  הולכים  ובאים  בשבריר של רגע  מותרים  מקום למציאותו של אחר .  נאטמות  מקום  אשר   חולל אבק באויר   פנתה מקום   למצאהם של קרני שמש  אשר   טרודים  היו עתה במעשה אבהבים עים  אויר , עננים הפרו לא  אחת מעשה אבהבים  שכזה  מביאים אל אויר נשחרויות  של  צל , רוח רפאים לא ברורה  אשר גם  בה  לא בחל אויר, מקים  בה את   אבהביו  אדם  פועל אחרת  מכל אלו  דוחס נ לו   פלגשים  , לופת  את כולם   באחיזת ברזל  ולא עוזב , צלול של אדם  בא  לידי נאטמות מוחלטת  עניים  סומות מראות  עולם שלם  ממתין  בפתח,  אינו יכול להכנס אל ממלכות אדם ,  עמוסות  הם בנחזקויות אדם  עם,  בית,  משפחה , נכסים ,  תארים, כספים , אמיתות.  גשמים יורדים  לא אחת על  ממלכת אדם  נשפכויות  גופו הלא ברור של אנסוף , סוחפים עימם  נחזקויות אדם , חיים  שלמים  נחמסים  מותרים באדם קרעי  צלול  בקרעים  בא אור  משוך ממלכת לא ברור   של  סנורים  האור  מכאיב  לעניים אשר  שרויות היו  תקופה כה ארוכה  במחשכים ,  ופחד מתגנב אל  מבוצרות מקום  פחד   מאהבה   פחד  מנפלשויות  כולל   אדם אינו רוצה להאנס בידי פראותו   של לא ברור  רוצה  לקים הוא  עלוסים רק עים ברור וידוע  עים גבולות מוכר , לא מוכר נדמה   בעניו  למפלצת חסרת   צורה  נחרגויות  עולם  אדם , אשר כל כולו מציאויות  ברור , לכל אחד  קרעי   צלול שלו  משקפי  ראיה אשר  הרכיב אנסוף  למובנוית אדם , בני  אדם  טורחים לא אחת להשחיר אותם  מקימים  בהם  מקבילתם של  משקפי שמש  המפרים סנורי אור , עושים הם  זאת  בהפיכתו  של לא  ברור לברור  מוצאים  סבות  של בני אדם לאותם  קרעי  צלול , נותנים  סיבה  במקום אן סיבה   צובעים  צלול  בדוק  של ערפול  הבל  פה של אדם